יונדאי ולוסטר
יונדאי ולוסטר היא לא קופה במובן הקלאסי של המילה. ההגדרה פאסטבק יותר נכונה לה ושכמותה (שירוקו, CRZ) כשהיא גם מוסיפה שימושיות בדמות דלת נוספת בצד הנוסע; שימושיות לא מוכרת בתחום ובתצורות הללו (אלה אם כן רכשתם לאחרונה מאזדה RX8). עוד שבירת מוסכמות של הוולוסטר נעוצה במחירה, אבל אל נקודה זו נתייחס בהמשך.
מבפנים ומבחוץאת שאלת המראה אם כן, צולחת הולוסטר בקלילות. תחת המגבלות הידועות של טעם וריח, היא נראית נכונה תכליתית ואגרסיבית. אין פינה ללא ביטוי עיצובי כזה או אחר; מפתחי הגלגלים הנפוחים, פיית המפלט המרכזית הרבועה, זוויות החלון המשופעות, החרטום המאיים. היא עלולה לעיתים להראות עמוסה אבל כבר אמרתי שהתצורה הזו כובשת. בייחוד מהצד, הסילואטה הזו פשוט עושה טוב על הנשמה הישראלית המעונה.
גם מבפנים לא חסרות סיבות לחייך, עם עיצוב פנימי נאה ורמת אבזור נדיבה כמו למשל: מסך מגע המפאר את הקונסולה המרכזית, מושבים עם בליטות וכיתובים במקומות הנכונים או הגה תלת חישורי וידית הילוכים העוטים עור. וידית ההילוכים הזו הייתה הסיבה לאכזבה הסטאטית הראשונה. יש בהיצע תיבת ידנית עם שישה הילוכים, אבל האקזמפלר הנבחן צויד בתיבה אוטומטית. מחשבות על סירוס מנועים ומי שהזמין את התיבה הזו עלו לראשי.
עם הגה ומושב שנעים לכל כיוון, אין בעיה למצוא תנוחת ישבה ראויה אם כי לטעמי לפחות, הישיבה מעט גבוהה למכונית מהז'אנר הזה. מרווח הראש מצומצם למדי, אבל המדרס המעולה לרגל שמאל וכרית הייצוב על הקונסולה המרכזית לשוק ימין נתנו לי תקווה.
מאחור מרווח הראש מוגבל מאוד אבל השאר מפתיע לטובה (או לא מפתיע עם נתון בסיס גלגלים של 2.65 ס"מ).
צילום: תומר פדרשום דבר לא נשמע סקסי ומושך במנוע 1.6 ליטר, אבל זהו מנוע מודרני מסדרת גאמא החדשה של יונדאי עם הזרקת דלק ישירה, תזמון משתנה לשסתומים, ניהול אלקטרוני ליניקת האוויר וציפוי עם התנגדות נמוכה לתעלות השסתומים. כל אלו עוזרים לגאמא להפיק 138 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-17 קג"מ ב-4,850 סל"ד. מספרים יפים. גרסה מוגדשת של המנוע הזה צפויה להופיע בתחילת השנה הבאה עם למעלה מ-200 כ"ס, אבל כבר עכשיו עם 86.3 כ"ס לליטר זהו מנוע ה-1.6 ליטר האטמוספרי החזק באזור. תיבת ההילוכים היא מהזן כפול המצמדים, כך שיחד עם המנוע ברורה המטרה שיונדאי סימנה כמתחרה, קונצרן פולקסווגן.
המנוע מייצר צליל בריטוני נעים ופעולה נעימה וחלקה גם אם אנמית מעט עד לכ-4,000 סל"ד. משם הוא מושך ומתגבר (וגם הופך את צלילו לניסור מחוספס) אל מעבר לקו האדום (6,500 סל"ד) מייצר קצת יותר כוח והרבה יותר רעש ונחלש לקראת מנתק ההצתה (7,100 סל"ד). ברור מאוד לאורך הנסיעה כי הוא צריך עוד כמה מאות ק"מ בשביל לתת את כל מרכולתו.
השילוב עם התיבה החדשה מצוין. תאוצות ביניים מצוינות הופכות כל עקיפה לעניין של מה בכך כשתיבה מורידה הילוך בחלקות, אגב גז ביניים מדויק, ומקפיצה את הוולוסטר לתוך התחום היעיל (יחסית) של המנוע. תאוצה מהמקום גילתה היסוס קל בשיחרור המצמד ושניות ארוכות מתבזבזות עד שמלוא כוחו של המנוע מתחבר לגלגלים הקדמיים. שלושה מבחני תאוצה מהמקום גם במצב ידני גם במצב אוטומטי וגם במצב ספורטיבי הציגו נתון זהה למאה קמ"ש, 11.9 ש'. לא מלהיב במיוחד. גיר ידני יגלח מהנתון הזה למעלה משתי שניות בקלות. עוד טענה מול התיבה תתגלה בשימוש עירוני דווקא. כשאר בנות מינה ותחת אימת צריכת הדלק, היא ממהרת להעלות הילוכים בנסיעה רגועה. אתה מוצה את עצמך בהילוך רביעי נניח, מתנהל בכ-40 קמ"ש, תאוצה, כשתדרוש, תענה בהורדת מלוא החופן הילוכים אגב השהייה וטלטול.
צילום: תומר פדר על השברים העירוניים הוולוסטר מתקשה. מטלטל את נוסעיו ובמקרים קשים חובט בהם. עושה רושם שקפיצי הוולוסטר לא מספיקים להתמודד עם מהמורות רוחביות ומשאירים את הבולמים חסרי אונים. נשמעים גם רעשי כביש ערים תוך כדי פעולות ה(אי) שיכוך.
על הכביש המהיר המצב טוב יותר. פסי החיבור הרוחביים האהובים ירעישו אך לא ירעידו. ובכלל ההרגשה שבידוד מרעשים (רוח, כביש וצמיגים) הוא הצד החלש של הוולוסטר. על כבישים משובשים באמת נשמעו מעט קרקושים המושב האחורי.
הוולוסטר היא מכונית שמחה. עיקר שמחת החיים נשענת על ההיגוי המהיר מאוד (ברבע מהלך ראשון) ועל תגובה נלהבת להעברות משקל. היונדאי (?!) הזו ששה להיכנס לפניות ולהדק קו תחת בלימה. כל עוד הכביש מפולס והקצב משועשע ניתן בהחלט להפיק ממנה הנאה (ונודה כאן למוטות הייצוב הנדיבים מלפנים – 24 מ"מ ומאחור – 23 מ"מ). על כביש גלי או על המגבלות הופכת הוולוסטר לרכה, חושפת תת היגוי והתנהגות גבולית במגבלות. מי שנהנה מקשקושי זנב ימצא בה שותפה יעילה לדבר החלקה. יעילה מדי לעיתים. גרירה של בלימה אגרסיבית אל תוך האייפקס תגרום לפסיעה שלא מוכרת בעולם הרכב המודרני (כל עוד הבקרה מנותקת, כשהיא מחוברת היונדאי לא זזה מהנתיב הנבחר). בעיית הריסון מאחור הופכת גם בלימה חזקה ממהירויות גבוהות למשהו ליודעי דבר (כל עוד בקרת היציבות מנותקת כשהיא מחוברת נכון מאוד, היונדאי נשארת נטועה בנתיב). יש כאן פוטנציאל כיף לא מבוטל בזכות המשחקיות המצוינת של שלדת הוולוסטר אבל יש צורך ברביעיית בולמים/קפיצים עם עומס גבוה יותר ואולי אפילו צמיגים טובים (מה-נקסן CP643A המקוריים) יותר בשביל למצות את היכולת הגלומה בה.
ההגה חסר תחושה, קל (למרות שהוא מתקשה ככל שהמהירות עולה) ובעל שטח מת אפסי. אבל הוא מאוד מהיר ושש לגרום לשינוי כיוון. בכל הנוגע לבלימה נאמר כי כל ארבעת הדיסקים עמדו יפה בעומס, פעולת הדוושה לינארית והעוצמה טובה מאוד.
מסכם את המבחן פרק צריכת הדלק. 641 ק"מ של מבחן מפרך בכבישי הדרום ובמסלול ערד דרשו כ-74 ליטרים של בנזין 95 באיכות סבירה. זה 8.6 ק"מ לליטר בעברית.
צילום: תומר פדרמהבחינה השימושית
יונדאי ולוסטר תתאים למשפחה אופנתית עם לא יותר משני ילדים קטנים אבל לא תציע שימושיות של האצ'בק רגילה. מהבחינה הספורטיבית היא מהנה לנהיגה אבל נלחצת ככל שאתה דוחף אותה יותר.
אז עם מה נשארנו?
עם אפשרות לא רעה בכלל לניוד מצודד במחיר שווה לכל כיס. הפרמיה הנדרשת כנגד התצורה הנוצצת נמוכה בכל קנה מידה (119,000 שקל עבור גרסת הבסיס האוטומטית ו-110,000 עבור גרסת הבסיס הידנית) . כך שקיבלנו מכונית זולה (במחיר) מעוצבת ומאובזרת שעם כמה נגיעות ובגרסה ידנית תהיה אופציה ספורטיבית ראויה. 
