CF-מוטו בשלג הישראלי
אני מודה שאני מכור ללבן, אבל את הסופה שפקדה אותנו לאחרונה העברתי בביתי במרכז הארץ. מצד אחד לא חוויתי הפסקות חשמל ולא נאלצתי להסתגר בבית עד שיבואו לחלץ אותי, אך מצד שני גם לא חוויתי את כמויות השלג הנדיבות שירדו בימי הסערה. לכן, כמו כל "חולה הגה" אמיתי, חשבתי איך לנצל את המזג האוויר הייחודי הזה במחוזותינו, ואיך אוכל לשאוב ממנו עוד מנת אדרנלין מאחורי ההגה, הכידון או כל דבר אחר עם מנוע וגלגלים.
צילום: בני דויטש אירופה בישראל
למזלי קבוצת עופר-אבניר עזרה לי לתקן את העוולה הזו כשארגנה טיול שלג בהדרכתו של עופר אוגש על רכבי הצד לצד שלה (צל"צ או SIDE BY SIDE). הרי ירושלים הלבנים והשלג המפולס לצד הכבישים גורמים לך לחשוב שהטיסו אותך לאירופה. רק להגיע לנקודת המפגש מעלה שאלות כמו האם הכביש פתוח? והאם אצליח להגיע בלי הצורך להיגרר מאחורי הזיבאר האימתני של עידו כהן? בשעת בוקר לא מוקדמת מידי נפגשנו בהר הטייסים ליד רמת רזיאל להכרות עם הכלים. לרשותנו הועמדו קאן-אם קומנדר וצמד
CF-מוטו טרהקרוס 625 בליווי טרקטורון אאוטלנדר 1000 של קאן-אם. המטרה – "לתת בגז”, לבדוק את יכולת פילוס השלג ובגדול להרים כמה שיותר בוץ ושלג למצלמה.
צילום: בני דויטש טיול שטח עם רכבי צד לצד – ההנאה מובטחת
השלג הוא שקרן פתולוגי. השמיכה הלבנה שהוא פורש מסתירה מצוין את הסכנות שאורבות לכלים שלנו, אותן גילינו בדרך הקשה. זה התחיל עם ה-CF המוביל, זה שאמור ליצור קוליסים בשלג לאחרים, שכנראה פגע במשהו בתוך השלג עוד בתחילת היום והוביל לציריה אחורית שבורה בזכותה הכננת של הטרקטורון עבדה קשה. התקיעות המשיכו, הפעם בזכותנו, כשחשבנו לעצמנו "הנה גבעונת נחמדה להעמיד עליה את הטרקטורון לצילום" – מה שהסתבר כערמת גזם של עצים, וכתוצאה מכך התיישבות של הכלי על הגחון. אין ספק שיכולת ההנעות הכפולות, הצמיגים, ונעילות הדיפרנציאלים נבדקו עד קצה יכולתם. המסקנה? שבשלג אין תחליף לכ"ס והקומנדר הוכיח זאת. איפה שה-CF התקשו לעבור, הקומנדר התלבט אם בכלל נדרש לשלב להילוך נמוך.
צילום: בני דויטש הקומנדר מתמודד בגבורה עם השלג ותנאי האחיזה הירודים
בתחילת היום עוד חשבנו להגיע דרך השטח למושב נס הרים – מטרה שאפתנית למדי. מהר מאוד הבנו שזה לא יקרה, לא עם כל ההתחפרויות והחילוצים הרבים. אז החלטנו לחפש שבילים בהם נוכל לפתוח את הגז ולהרגיש את הכלים גם מעל מהירויות הזחילה. אחרי הכול אלו כלים שנועדו ל"אטרף", לגרום לגוף שלך לשחרר את אותה מנת אדרנלין שבגללה בכלל באנו לפה. מרפי והחוקים שלו כנראה אהבו אותנו היום כי דוושת הגז לא נשארה פתוחה לאורך זמן, סופת השלגים עקרה עצים רבים שנפלו וחסמו כל שביל שקיים באזור. בתור תוספת לחוסר המזל שפקד אותנו, האאוטלנדר שבר את אחד מזרועות ההיגוי לקראת סוף היום, ואילץ אותנו לדדות חזרה.
צילום: בני דויטש גם הטרהקרוס יודע לספק מנות גדושות של אנדרנלין
קשה להסביר כמה הפערים בין הקומנדר ל-CFים גדולים. אפשר לומר שהדמיון ביניהם מסתכם בעובדה ששניהם שייכים לאותה קטגוריה, כאשר ה-CF נראה כמו גרסת שלושת רבעי של הקומנדר. השוני מתחיל קודם כל במחיר. הקומנדר עולה כמו שני CFים וזה מורגש באיכות הבנייה, השימושיות העדיפה (יותר תאי אכסון למשל), והמנוע – לו כ-400 סמ"ק נוספים והספק כפול. דווקא הכיול של שלדת ה-CF הפתיע אותנו. הוא משדר תחושה הרבה יותר ספורטיבית עם שלדה שמגיבה מעולה לשינוי כיוון וגם לעזיבת/הוספת גז. המתלים סיננו בצורה מרשימה מאוד את מה שהעיניים ראו והתחת התכונן לספוג. יופי של מנת אדרנלין. בהשוואה אליו, הקומנדר הרבה יותר רך בכיול המתלים והשלדה. הוא יתאים לפחות מופרעים שבינינו, כאלה שמחפשים כלי מהנה ליום טיול ארוך.
צילום: בני דויטש מתפלשים בבוץ
אז איך מסכמים טיול כזה? היה קר, נהגנו מעט ק"מ, שניים מתוך ארבעת הכלים חזרו לא שלמים, ובילינו לא פחות זמן מחוץ לכלים כמו בתוכם. למרות הטרוניות הללו הצלחנו להשיג את המטרות שלנו: המצלמה תפסה הרבה בוץ ושלג מחוץ ובתוך הכלים, גילינו שהצל"צ הסיני הוא כלי מהנה לנהיגה בתנאי שאין 40-50 ס"מ של שלג (שם הקומנדר זורח), ואני זכיתי לשחק בשלג כמו שקיוויתי (התמכרות זאת התמכרות). במילה אחת – חוויה!
צילום: בני דויטש קאן-אם אאוטלנדר – טרקטורון הליווי של השיירה
