שנים לפני שז'אנר האנדורו הושאל לטובת האופנה החמה ביותר בשוק האופניים היום, לספשלייזד היה דגם שהתהדר ממש בשם זה. כמו דגם הסטמפג'מפר האלמותי של המגה יצרן האמריקאי, גם דגם האנדורו הותיק עבר דרך שנות הדגם השונות.
במהלך הקריירה שלו זכה האנדורו ליישומיי מתלה FSR שונים ותמורות טכנולוגיות מהפכניות, מקבל בהכנעה את תכתיבי האופנה השלטת באותה תקופה, ועם זאת נמצא תמיד בעמדת אחד הדגמים הנחשקים ביותר. המסגרת הכללית נשארה תמיד דומה: אופני שבילים אגרסיביים, עם יכולות דיווש טובות יחסית שנתנו מענה למגוון גדול של סגנונות רכיבה.
עד לשנת הדגם האחרונה, חברת ספשלייזד, אחת החברות הגדולות והמשפיעות בעולם האופניים, שמה את יהבה על גלגל ה-29; במהלך חד, מהיר ולא תמיד ברור, הם גנזו כמעט לחלוטין את כל דגמי ה-26 לטובת פיתוח דגמי 29 חדשים לכל אחד מהסגמנטים שהיו מיוצגים בליין הרחב שלהם.
מקדם הופעהלדגם האנדורו לקח קצת זמן, אבל כאשר הגיע, הוא עשה את זה בפאסון של כוכב רוק, מה שנקרא "דפק כניסה".
צילום: איציק מאג'ר עד לחשיפה של האנדורו 29 האחרונים בשושלת ב-2013, כללי הז'אנר בנוגע לאופני 29 ארוכי מהלך היו ברורים. מעט היצרנים שהתעסקו עם תת ז'אנר זה עמדו פחות או יותר באותם תכתיבי גיאומטריה של מהלך מתלה סביב 130 מ"מ ובולם קדמי עם 140 מ"מ, הכל ברור, פשוט והגיוני לכאורה.
ואז באה חבורת הילדים החצופים מספשלייזד וחשפו אופני 29 עם מהלך מתלה של 155 מ"מ, בולם קדמי עם 160 מ"מ, זווית ראש מתונה באופן קיצוני, תומכות שרשרת של אופני ילדים ורעש אדיר בביצה. חייבים להודות: גם אנחנו, כמו רבים מ"מביני אופניים" בקרב הרוכבים והעיתונאים, היינו בין המצקצקים.
זאת על אף העובדה שכותב שורות אלו בילה ורכב באופן אישי(!) עם צוות הפיתוח של היצרן והיה ארבעה ימים עם חבורת הילדים המבריקה הזאת, ואלה שכנעו אותו כבר אז שכל מה שהם עושים הוא קסם. אט אט התחילו לזרום לרשת רשמים של בכירי האנליסטים בענף וגם של מתחרים על אופני החברה, ובראשם גווין וקרטיס קיין. אלה כיכבו עם האופניים האלה במספר תחרויות DH ואנדורו חשובות וגרמו לבלוטות החשק של רבים מאתנו לגדול לממדים מחשידים.
וכאשר מצמן-את-מרוץ, הנציגים המקומיים, העמידו בפנינו את האפשרות לבחור בין 27.5 או 29 מבציר 2015 לרכיבה ראשונה, התשובה הייתה מהירה והחלטית: "אנחנו חייבים לבדוק מה יש ב-29 האלה".
Highlights● גלגלי 29
● מתלה FSR ומהלך 155 מ"מ
● שלדת אלומיניום M5 קלה וחזקה
● ציר אחורי 142x12, מחברי ISCG ,צינור ראש קוני
● אורך תומכות שרשרת שערורייתי של 430 מ"מ ("16.9!!!)
● זווית ראש 67.5 מעלות
● זווית צינור כסא 69 מעלות
● גובה ציר מרכזי 351 מ"מ
● אורך בסיס גלגלים 118.3 ס"מ
● משקל "רטוב" – כולל מוט אוכף מתכוונן תומפסון, ללא דוושות – 14.5 ק"ג
(*) הנתונים הם למידת לארג'
צילום: איציק מאג'ר קיבלנו למבחן את מפרט ה-Comp הבסיסי ביותר של הדגם. החיסרון העיקרי שלו הוא המשקל הגבוה. פרט לעובדה מכבידה זאת, בחירת החלקים העיקריים שמשפיעים באופן ישיר על אופי ואיכות הרכיבה היא נבונה ביותר למרות סייג משמעותי בדמות היעדר מוט האוכף המתכוונן במפרט המקורי.
בולם קדמי Pike RCשל רוקשוקס על מהלך קבוע של 160 מ"מ, כיווץ והחזרה – בסיסי אבל עדיין מעולה; בולם אחורי CTD של פוקס עם מנגנוןAutosag הייחודי של ספשלייזד לקביעת שקיעה ראשונית; מערכת הינע 1X10 מבוססת סראם עם קראנקX1 מעודכן; מעצורים מעולים של שימנו ברמת Deore; גלגלים כבדים מבוססי החישוק החדש והאקסטרה רחב מסדרת Roval Fattie 29 (ראו גיליון קודם); קוקפיט גנרי ומותאם לחלוטין לסגנון הרכיבה; וצופר קטן והכרחי מאוד מהיבואן שחיפה על הסייג מלמעלה; מוט אוכף מתכוונן של תומפסון עליו תקבלו מבחן נפרד בקרוב.
מקדם הנאהלמרות הסקרנות שלנו והכמיהה לרכב על הפרשנות האישית של ספשלייזד לרכיבת אנדורו, אנו חייבים להודות שדי היה במחשבה על אופני 29 עם מהלך מתלים כל כך גדול על מנת לשבש את תדר המחשבות שלנו לפני השינה בלילה שקדם לרכיבה הראשונה עליהם.
אבל נדודי שינה לחוד ומסירות/התאבדות מקצועית לחוד: מה שצריך לעשות הוא שייעשה. הרושם הראשוני והבולט ביותר מהאנדורו הוא גודלם, מדובר על לא פחות מ"מפלץ"; הפייק השחור, על כל 160 המ"מ בתוספת הגלגל הגדול והצמיגים הפתוחים על החישוקים הרחבים, לקח אותנו מיד למחוזות ה-DH – לא כל כך מרגיע לפני רכיבת AM טיפוסית במחוזות המוכרים לנו.
צילום: איציק מאג'רתנוחת הרכיבה על האופניים מאוד מזמינה, האופניים קצרים מאוד, ובחירת חלקי הקוקפיט (סטם קצר וכידון 760 מ"מ) תגרום לכל רוכב כל ההר להתחבר לאופניים דיי מהר. התנהלות הכללית על האופניים שונה מרוב דגמי ה-29 המוכרים לנו, גם אלו ארוכי המהלך, ובעניין זה אנחנו חייבים להודות שלא ממש הופתענו. הניסיונות הראשונים שלנו לייצר אינרציה מדיווש בלבד לא הוגדרו כהצלחה גדולה, למרות שמשקל האופניים אינו כבד באופן קיצוני. נראה היה כאילו האופניים מתנגדים לכל ניסיון לדווש מהר וחזק.
החלפת סט הגלגלים והצמיגים המקוריים לסט AM קל יותר הורידה קילוגרם שלם מהאופניים ובסיבוב פדל אחד שינתה את אופיים לחלוטין. הם אומנם לא הפכו לספשלייזד אפיק, אך החלק של עליות מנהלתיות שנדרש מכל רכיבת אנדורו הפך לפחות לאפשרי. טיפוסים טכניים דרשו התאמה מסוימת של תנועת הגוף על מנת למנוע הזדקרות של הפרונט הגבוה (אנחנו בהחלט מודעים לאיך זה נשמע...), אך מתלה ה-FSR מייצר אחיזה אבסולוטית.
הוסיפו לכך את הריסון המאוד יעיל של הבולם האחורי ואת העקיבה המצוינת של הפייק, ופרט לריאה נוספת לא יהיה משהו שימנע מכם לפצח כל אלמנט טכני בעלייה. הנתונים המספריים והמראה הבלתי מרוסן של האופניים מציבים את האוריינטייה שלהם ישר ל"תוך הפנים" – ירידה, בליעה ודריסה – ואם אפשר במנות גדולות, עדיף.
אך מה גדולה הייתה ההפתעה כאשר השביל נפתח והפך למהיר; לא מפלצת ולא DH. יכולת התמרון והזריזות של האופניים הללו לקוחים ממקומות אחרים לחלוטין, גודלם הפיסי של האופניים נעלם מיד. תומכות השרשרת הקצרות, הממדים הצפופים והקשיחות של השלדה הופכים את האנדורו למכונה מרוכזת של פאן עם פאקטור מאוד גדול. והוסיפו לכך את עומק המתלה ויכולת הבליעה של הפייק – ואין משהו שיכול לעצור את האופניים האלה מלצבור עוד ועוד מהירות. הם מסתובבים בקלות, צוברים אנרציה במהירות, עולים בקלות לאוויר ובעיקר מותחים את עור הפנים ומונעים קמטי דאגה מכל מי שעולה עליהם.
צילום: איציק מאג'ר את האנדורו 29 של ספשלייזד אי אפשר להכניס לקטגוריה של אופני 29 ארוכי מהלך, כי הם קטגוריה בפני עצמה. מבחינתנו זאת ההתגלמות הנקייה ביותר של אופני אנדורו ליישומים אמתיים של הז'אנר הזה, שאותם יהיה מאוד קשה למצוא בגבולות המדיניים של ישראל.
בבחירת החלקים הנכונה הם אמנם לא יטפסו באותה קלות כמו אופני 29 אחרים, אך הם יעלו את הרוכב לתחילת הירידה הבאה במסגרת זמן הגג, ללא מלחמות; פשוט, לשבת ולדווש עד סוף העלייה.
שם, בתחילת הסינגל בירידה, יתגלה האופי האמתי של האופניים ויפרוץ. זו מכונת ירידות עם יכולות בליעה ושיכוך של אופני DH ויכולת תמרון וניהוג של אופנים קטנים עם פאן פאקטור מפוצץ.
האם הם מתאימים לרוכב הסופ"ש שמבלה את מרבית שעות הדיווש שלו בין משגב לפארק בריטניה? זו כבר שאלה פילוסופית כבדת משקל, ואנו דשים ומדוושים בה לא מעט...
לקריאת הכתבה במגזין האופניים we:ride
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין האופניים
we:Ride
צילום: איציק מאג'ר 
