VIDEO
אופנוע דוקאטי מכוסה בשכבה עבה של השפרצות בוץ, מלוכלך במכתמי שלוליות.
לקח כמה שניות להבין מדוע המראה הזה מוזר כל כך. "דוקאטי", המותג שמזוהה יותר מכל עם סטייל ואופנועי ספורט מצוחצחים, האיטלקי שתמיד מגיע באדום פוליש מבהיק – האופנוע הזה עומד עכשיו לצידי ומזיע ממגן המנוע שלו אגלי מים עכורים כאילו היה זה מוטוקרוסר צנום אחרי שעשועי בוץ בהרי ירושליים.
וזה בדיוק מה שהאיטלקים רצו שנחשוב דוקאטי בתנופה של שינוי גדול. החברה שלפני עשרים שנה היתה קרובה לקריסה – כמו מותגים איטלקיים רבים אחרים שאכן נעלמו – היצרן שרק בתחילת העשור עוד סבל מהפסדים של 800 מיליון אירו, חווה עכשיו עדנה. ארבע שנים אחרי שאאודי רכשו אותם, הבולונזים נמצאים בפרץ של היפראקטיביות והיפרוונטילציה; בתערוכת מילאנו האחרונה הם חשפו שבעה (!) דגמים חדשים, וזאת אחרי שהמציאו/החיו מחדש קטגוריה בדמות הסקרמבלר שעושה חיל, אופנוע שהצליח להכניס אותם לראשונה בתולדותיהם לרשימת האופנועים רבי המכר העולמיים מעל 500 סמ"ק.
צילום: מנהל
ועכשיו הם עושים עוד משהו שלא עשו מעולם, אופנוע שיודע לרדת לשטח. נכון, כבר במולטיסטראדה שיצא ב-2010 היתה לרוכב אפשרות ממוחשבת – בפעם הראשונה בעולם הדו-גלגלי - לבחור במוד "אנדורו" בלוח השעונים, אבל אף אחד לא באמת חשב לקחת את האיטלקי המפונפן ההוא לטעום אבק.
ועכשיו זה קורה. המולטיסטראדה אנדורו החדש באמת יודע. מדובר באופנוע שונה מאוד מהמולטי ה"רגיל" – הנה רשימה לא קצרה וחלקית מאוד של השינויים: הצמיג הקדמי גדל ל-19 אינץ' וצויד, יחד עם זה האחורי, בחישורי שפיצים; יחס העברה קוצר בהילוך הראשון (בשביל עליות חדות) ובהילוך השישי (בשביל המומנט); מיכל הדלק גדל ל-30 ליטר, מה שמספק טווח של כ-450 קילומטרים של רכיבה; הכסא הוארך לכיוון המיכל והפלסטיקה תחתיו נעלמה – כדי לא לגרום לו שריטות מיותרות עם המגף; נוספה רגלית אמצע והזרוע האחורית הוכפלה לשני צדי האופנוע כדי לתת לו חוזק גדול יותר – אם תרצו לקפוץ איתו באוויר; המפלט הכפול הוחלף באחד צר וחטוב יותר; הכידון הורחב והוגבה; המקור הקדמי הוארך; זווית הכידון מותנה ובסיס הגלגלים גדול יותר. נדמה שאפשר לעצור כאן, הנקודה הובנה. במולטי אנדורו יש 266 פריטים עם מספרים קטלוגים שונים מזה המקורי, 30% מהחלקים הוחלפו בחדשים.
והם החליטו לקרוא לו "אנדורו", למרות שגם "אדוונצ'ר" יכול היה להתאים – אם לא היו לפחות שני מותגים מתחרים אחרים, אוסטרי אחד וגרמני אחד, שהשתמשו בדיוק באותו שם.
צילום: מנהל
יאללה, בואו ניסע כבר בֶּפֶּה יהיה המוביל המוביל שלנו. הוא איטלקי נטול גיל וגדול גוף עם שיער כסוף שלא מפסיק לזרוק בדיחות במבטא מתנגן, והילד הזה – ילחשו לי בסוד אחר כך – השתתף ב-65 מרוצי ראלי בינלאומים בהם עשרה(!) מירוצי דקאר, כשאלו נערכו עוד באפריקה והוא רכוב על קאג'יבה אלפנט(!!) מגושם, וכשלנקודת הזינוק בפאריז הוא מגיע מביתו בברגמו, ברכיבה (!!!).
נדמה לי שהצלחתי להבהיר את ההתלהבות מהאיש, כן?
"חברים זיכרו, זה לא כמו ברכיבת כביש" בֶּפֶּה מתדרך את העיתונאים לקראת רכיבת השטח "כאן צריך להוציא את התחת החוצה לכיוון ההפוך לפניה". רכיבת שטח היא סוג של יכולת שקשה יותר ויותר לממש אותה באירופה שבה כמעט ולא נשארו דרכים שבהן ניתן לבדוק משהו שהוא לא אספלט. את כל השבילים נשאה הרוח, סגרו הירוקים, או הבעלים הפרטיים של הקרקע.
ובכל זאת.
דוקאטי מציעה את המולטי-אנדורו בארבע גרסאות שונות של אבזור: "טורינג", שמגיע עם ארגזי צד וחימום ידיות; "ספורט", שקיבל אגזוז של טרמיוני; "אורבן", שזכה בין השאר בכניסת USB; "אנדורו", עם פנסי לד ייחודיים ותוספות מיגון טוראטק, חברת האבזרים הגרמנית, שאחראית להרבה מהתוספות שמגיעות עם האופנוע.
צילום: מנהל
הכלי הראשון שנדגום הצמיגים למטה הם פירלי סקורפיון ראלי, גומי שמכוון לשטח ויוצא עכשיו במידותיו הטובות של המולטי החדש, אבל הם לא סטנדרט ויצריכו הזמנה מיוחדת. במקביל המחשב מוכנס למצב "אנדורו".
עולים סוף סוף על הכלים – הדחיפה של הכלי מהרגלית למצב עמידה ממחישה שמדובר בבהמה לא קלילה – 225 ק"ג לפני שמנים ודלקים ורוכב שרק יומיים לפני החליט להפחית בפחמימות. קילומטרים ספורים של רכיבה ואנחנו בשביל עפר שמתעקל בפניות חדות ומשובץ באבנים מסוגים שונים. במוד אנדורו המנוע מספק "רק" 100 סוסים, הפחת כוח שעושה את האופנוע מאיים פחות ואת הרוכב מהיר יותר.
כמה דקות בלבד של רכיבה וקבוצת העיתונאים נכנסת למוד טסטוסטרון. המשקל של הכלי נשכח והחבורה הצוהלת הולכת ומעלה מהירות. קל מאוד לעמוד על האופנוע הזה – הכידון בדיוק בגובה הנכון והמראות הוסטו קדימה כך שלא יפריעו לידיים. ה-ABS מופעל רק על הגלגל הקדמי – מה שמאפשר בלימה והחלקת האחורי לתוך הפנייה – ובקרת ההחלקה נותנת חופש בדיוק במידה הנכונה כדי שלא תאבד את הכלי בגז מוגזם. בדגם הזה יש עוד פיצ'ר ייחודי וראשוני בעולם הדו-גלגלי – בקרת זינוק בעליה שמסייעת לרוכב שמנסה לצאת מעמידה בשיפוע חד ונטול אחיזה. המערכת בולמת את הגלגל האחורי ומסייעת עם בקרת ההחלקה וזה עובד מצויין. אחלה רעיון.
בֶּפֶּה מוביל את הקבוצה, חבורת חזירי הגז נושפת בעורפו והוא מרשה לעצמו להעלות שוב ושוב את הקצב. תמרות אבק וזיעה ואתה מתחיל לשכוח שאתה לא עומד על אופנוע אנדורו קטנטן אלא על בהמה גדולה (ושלל מחשביה המסייעים). חוצים ענני ערפל בתוך יער ירוק, משפריצים בשלוליות, מקפיצים את הקדמי בסלעים קטנים, תענוג שטח אמיתי שהוא מאוד לא ברור מאליו. העובדה שנותנים לעיתונאים לרכוב על אופנוע מהסוג הזה בשטח, חמישים קילומטרים בשבילים מאוד לא סלולים, היא סוג של הצהרת כוונות שמבקשת להוכיח שלא סתם קוראים לאופנוע הזה אנדורו.
צילום: מנהל
עוברים לטורינג חוצים כפרים איטלקיים ובהם פיאט פנדות ישנות – רק הם יודעים מה להאכיל אותן כדי שיחיו כל כך הרבה שנים – נושמים ריחות של כיסוח דשא ועשן תנורים, ובֶּפה לוקח אותנו משם לכבישי החוף המפותלים של סרדיניה. המחשב מוכנס ל"ספורט", הצמיגים נועלים עכשיו פירלי סקורפיון טריאל והדבוקה שוב במוד הרגיל שלה – קרחנה. דגם האנדורו אמור להיות זריז פחות מהמולטי הסטנדרטי. בסיס הגלגלים הארוך יותר, זווית ההיגוי הקהה, הכידון הרחב – כל אלו אמורים לעשות אותו חד קצת פחות. אז מה.
עם המנוע ה-L טווין הנפלא של הטסטהטרטה ומאה ושישים סוסיו, בעיקולים הבלתי נגמרים, כשהשכבה רודפת השכבה ברצף בלתי נגמר, ארגזי הצד כמעט נושקים לאספלט, הראש מוטה ימינה ושמאלה וימינה ומערכת שיווי המשקל שנמצאת אי שם באוזני הרוכב נכנסת למצב של – "מה לעזאזל קורה כאן", סוג של לונה פארק מוטורי מהנה בצורה יוצאת דופן שמביאה איתה גם חיסרון אחד – המהירות גבוהה כל כך שאתה מתעצב שאתה לא יכול להביט יותר מידי בנופים של חופי הטורקיז שנמצאים ממש לצידך.
בשנות השמונים נהגו כמה סרדינאים אנשי מאפיה לחטוף תיירים איטלקים עשירים ולהחביא אותם בהרים עד שיקבלו תמורתם תשלום כופר – מה שמעורר מחשבות קסדתיות לברוח מהקבוצה, להישאר כאן, המולטי ואני. תמיד אוכל לטעון אחר כך שחטפו אותי.
צילום: מנהל
וטענות, יש? כן, קשה להוריד את הרגלית למטה עם המגף אני מתלונן, אבל אין בעיות, דיברתי בשבילכם עם החבר החדש שלי בדוקאטי. יטופל.
נסכם. האופנוע הזה הוא מפגן עוצמה של דוקאטי. מצויד בשפע של טכנולוגיה וצירופי שלוש אותיות – שְבוּ רגע – ABS מיוחד לעיקולים, פנסים שמתכוונים לסיבוב, בקרת אחיזה DTC, בקרת ווילי DWC, מתלים אקטיביים DSS, ובפעם הראשונה, אותה בקרת זינוק בעליה VHC. הוא מתחבר גם לבלוטות' של הטלפון הנייד שלכם שאליו תורידו את האפליקציה של דוקאטי שתספר לכם כל מה שרציתם לדעת על הרכיבה האחרונה שלכם, ויש גם קרוז קונטרול, שאף פעם אין לי מושג בשביל מה באמת צריך אותו. "הלקוחות לא באמת משתמשים בזה", מודה בפה, "אבל אם אין את זה שואלים למה, אז אנחנו מכניסים. ממילא זה רק איזה טריק במחשב ולא משהו שעולה ממש כסף". שיהיה.
כדורי הגומי המתנפחים בדמות כדור הארץ שפוזרו בבריכה ניסו להמחיש את הכינוי "גלובטרוטר" – אופנוע למסעות חוצי עולם – גם אם בסופו של דבר הוא יסע כל חייו למשרד והביתה, וקצת בסופי שבוע לאלפים (או לאילת). זה לא עומד להיות אופנוע זול – כמעט 170 אלף שקלים, ואם תרצו נחמת לא-עניים, באירופה הוא יקר ב-5% מהדגם הסטנדרטי, כשכאן אצלנו המחיר יהיה זהה. האנדורו קצת פחות מהיר מהמולטי הרגיל אבל הוא נוח ויציב יותר, ומגוון את אפשרויות הרכיבה.
לסיכום חברים – נפל דבר דוקאטי נכנסת למקום שמעולם לא היתה בו והיא עושה את זה באופן מרשים, במלוא הכוח. אז – אדוונצ'רים אוסטרים וגרמנים – שימו לב לאיטלקי שמתקרב במהירות מאחור, בווילי.
צילום: מנהל
