תאונת הדרכים הקטלנית בה פגעה משאית כבדה ברכב פרטי בצומת פורדיס ליד זיכרון יעקב, ובה נהרגו שלש נפשות, שתי נשים וילדה פעוטה, היא אירוע נורא שיטופל על-ידי רשויות המשפט בישראל, עם הגשת כתב אישום בגין הריגה נגד נהג המשאית. אולם, מעבר למקרה הזה מייצגת התאונה הזו, גם התאונה הזו, בעיות יסוד בבטיחות בכבישי ישראל.
בעיות בטיחות, משאיות ותשתיתמגמת התאונות הקטלניות בישראל בגידול. תאונה זו מצטרפת לשורה ארוכה של תאונות קטלניות בהן היו מעורבות משאיות בשנה האחרונה. תאונות אלו ואחרות מצטברות לקטל שנתוניו מחזקים את המגמה הגוברת של החמרת בעיית תאונות הדרכים בישראל בארבע השנים האחרונות.
המשאיות הכבדות מעורבות באופן בולט בתאונות הקטלניות. לפני 10 שנים הצטרפו לצי הרכב בישראל כ-1600 משאיות כבדות (מעל 12 טון) בשנה, ואילו בשנת 2015 הצטרפו לצי כ-4000 משאיות כבדות. לא סוד הוא שתאונה בה מעורבת משאית כבדה תוצאותיה חמורות פי כמה מתאונה שבה מעורבים רק מכוניות נוסעים. אם נשווה את המעורבות הממוצעת של כלי רכב בתאונות קטלניות בישראל, נמצא על פי נתוני 2015 כי על כל 6000 כלי רכב הנעים בכבישי ישראל נהרג אדם אחד בתאונה; מנגד, על כל 1000 משאיות שמשקלן מעל 10 טון יש הרוג אחד. כלומר, המעורבות היחסית של נהגי המשאיות הכבדות בקטל בדרכים גדולה פי 6(!) מזו של המעורבות הממוצעת של כלל כלי הרכב במדינה.
צילום: מנהל
גידול צי הרכב גבוה באופן בולט מתוספת התשתית. החשש הוא שמעורבות המשאיות הכבדות בתאונות החמורות תגדל בשנים הבאות, שכן הצפיפות של כלי רכב לק"מ כביש בישראל היא מהגבוהות בעולם. כיום נוספים מדי שנה כ-5% כלי רכב לצי הרכב בישראל; בשנה האחרונה נוספו כ-270,000 כלי רכב חדשים ונגרטו כ-120,000 כלי רכב ישנים. לעומת זאת, נוספים מדי שנה בממוצע רק 1.5% ק"מ כביש (ו-2.2% בשטח כביש), כלומר, הצפיפות השולית הולכת וגדלה. המשמעות של צפיפות זו היא גידול משמעותי ב"חיכוך" ובמצבי הניגוד שבין כלי הרכב וכלל המשתמשים בדרך, שבהם הסיכון מתממש בתאונה.
הטיפול הבטיחותי בנהגי הרכב הכבד הוא צו השעה. מן האמור לעיל נראה כי יש להעניק עדיפות גבוהה בהתייחסות לנהגי צי הרכב שקטלניותו גבוהה: נהגי המשאיות הכבדות, ואליהם רצוי להוסיף גם את נהגי האוטובוסים. יש הטוענים כי הגברת האכיפה היא שתעזור, אולם יעילותה של האכיפה נמוכה, שכן לא ניתן להצמיד לכ-80,000 נהגי משאיות (מעל 3.5 טון), ולעוד כ-20,000 נהגי אוטובוסים שוטר צמוד בכל שעות היממה. מנגד, אפילו הכפלה במספר השוטרים לא תורגש.
דרכים לשיפורא. קיום מערך השתלמויות. הפתרון טמון בהפעלת קציני הבטיחות בתעבורה לקיום מערך כלל ארצי של השתלמויות סדירות עם מפגשי הסברה והדרכה לנושאי הנהיגה והבטיחות של 2 שעות, אחת לחודש, ולאורך כל השנה מול כל נהגי הרכב הכבד בישראל. בהשתלמויות אלה יובאו סיפורי תאונות רלבנטיות שינותחו ויקוים לגביהם דיון להפקת לקחים בטיחותיים.
ב. עריכת רביזיה בכל הקשור בהכשרת נהגי הרכב הכבד. במקביל מוצע כי שר התחבורה ימנה ועדה שתגיש תכנית לרביזיה מקיפה בכל הקשור למיון והכשרה של נהגי הרכב הכבד וכן תכנית השתלמויות וריענון ידע ומיומנות של נהגים אלה. שר התחבורה ידאג ליישום מסקנות הוועדה באופן דחוף.
צילום: מנהל
ג. קביעת רמת שכר הולמת לנהגי הרכב הכבד. החיסרון בנהגי רכב כבד יוצר לחץ על הנהגים הקיימים ומרחיק נהגים איכותיים, קביעת שכר הולם וגבוה יותר למקצוע הנהיגה של רכב כבד עשוי לשפר את האיכות האנושית של נהגים אלה ולהגביר את הבטיחות.
ד. שיפורי תשתית. הגיעה העת להכין תכנית מקיפה להקמת שטחי מנוחה לרכב בצד רשת הדרכים הראשית במדינה ובצפיפות ראויה, ולהשלמת רוחב שוליים תקני בכל רשת הדרכים.
ה. חיזוק מעמדם של קציני הבטיחות בתעבורה. גוף חשוב זה נתון לחסדם של בעלי ומנהלי חברות התובלה בישראל וללחצים שהם מפעילים. מן הראוי ליצור מצב שלפי החוק הקיים ותיקונו, שכרם וקידומם של קציני הבטיחות בתעבורה יבוא מתוך קרן חיצונית ודרך ועדות מקצועיות שאינן תלויות בחברות התובלה. כך ימלא קצין הבטיחות את ייעודו המקורי לשמירה על הבטיחות בדרכים ולא יהיה הגורם שתפקידו בפועל "סחיטה" כלכלית לתפעול מרבי של צי הרכב והנהגים.
*ד"ר משה בקר, מוותיקי החוקרים בישראל בתחום הבטיחות בדרכים ומהמובילים שבהם, היה היועץ המדעי של וועדת המשנה לבטיחות בדרכים בכנסת, עמד בראש וועדות בתחום, הוביל הצעות לשיפור הבטיחות שהתקבלו על ידי הממשלה, הוא חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים במדינת ישראל בשנת 1990 על תרומה למלחמה בתאונות בדרכים וכתב במשך שנים רבות על בטיחות במגזין אוטו
צילום: מנהל
