3 חודשים וחצי, חמישה נהגים, לא כולל אותי, שביליתי איתה את מרבית הזמן. מרבית הזמן בעיר, אבל גם נסיעות בינעירוניות, קצרות וארוכות יותר, לימדו אותנו על היונדאי i10 הרבה יותר מסתם מבחן דרכים. הצלחנו לשבור כמה מיתוסים, התרשמנו בעיקר לטובה, לא ממש התרגשנו ו...המסקנה החשובה ביותר שלנו לגבי המכונית הזו, לא ממש השתנתה.
אין זה סוד שמנוע שמספק 66 כ"ס בסל"ד בו גבוה, אינו הבחירה הראשונה של מי מכתבי אוטו או קוראיו. גם המומנט, שעומד על פחות מ-10 קג"מ, לא נמצא במחלקת החלומות שלנו. ובכל זאת, ביום יום, המכונית הבהירה כמה דברים לגבי נסיעה יומיומית. כל הנהגים שהתיישבו ליד ההגה בתקופת המבחן הזה הגיעו לאותה מסקנה – שהכוח שלה מספק את רוב הצרכים בנסיעה היומיומית לעבודה וחזרה.
כפי שרואים בוידאו, המכונית מזנקת כמעט תמיד ראשונה ברמזורים, ועקפה ועקפה ושוב עקפה דווקא בעליות התלולות לירושלים. ואני מבטיח לכם שלא מדובר בקטעים מבויימים. גם כשיצאה לדרכים ארוכות יותר, למשל על כביש 6 כל הדרך צפונה, היא הייתה רחוקה מלהיות האיטית על הכביש ועקפה יותר משנעקפה.
נכון שעובדות אלו מלמדות יותר על דרך הנהיגה של מרבית נהגי ישראל ולא על המכונית, אבל לא טענתי שהמכונית הקטנה היא מהמהירות בישראל – אלא שהיא תספק את רב הנהגים רב הזמן.
דווקא בנסיעה עירונית רגועה היא הציגה את מגבלת תיבת ארבעת ההילוכים האוטומטית שלה. זו נוטה להעלות הילוכים במהירות, ולא להוריד אותם אלא אם כופים זאת עליה ב"קיק דאון". המצב בו נצרכתי לתאוצה קלה כשהמכונית כבר בהילוך רביעי (או שלישי לפעמים) בסל"ד נמוך, היה המצב היחיד בו בלט המחסור בכח. אבל כפי שאמרתי, ניתן להתגבר על זה בלחיצה החלטית יותר על דוושת התאוצה.
הפתיעה אותי עוד יותר מהמנוע נוחות הנסיעה הבינעירונית. ניסיון העבר שלי עם מכוניות מיני לא היה הכי חיובי בכביש המהיר – רגישות לרוחות צד שגרמה לרכב להטלטל כל פעם שעברה לידו מכונית במהירות (שלא לדבר על משאיות), יציבות נמוכה, חוסר נוחות והרבה הרבה רעש. ולעומת זאת היונדאי i10 יציבה, נוחה והעיקר – תנוחת הישיבה נוחה ואינה מעייפת, גם בכ-300 ק"מ רצופים של נהיגה. ובכל זאת, הייתי מעדיף מנוע קצת יותר חזק על מנת שלא לשמוע את קולו המאומץ של מנוע ה-1 ליטר. הוא לא התחמם או שרף שמן – רק השמיע קולות של מאמץ שלא אהבתי...
גם מרווח הפנים, מלפנים ומאחור – היה מספק לגמרי. וכמובן, הכיף הגדול של להיכנס לתל אביב עם הצוציקית הזו ולהיווכח שבאמת יש מקומות חנייה בהם המשפחתית לא נכנסת – והיא כן!
מסקנה? לא באמת צריך יותר, בטח לא למי שגר וחי במתחם גדרה-חדרה.
שימושיות נוספת
מאחר ותמונה שווה אלף מילים, ווידאו שווה אלף תמונות, במקום לכתוב כאן מליון מילים, אני מזמין אתכם לצפות בווידאו. משעשע אבל גם משכנע, נכון?
אמינות
שלושה חודשים הם זמן קצר מדי להופעת תקלות, אלא אם הותקן ברכב רכיב פגום מלכתחילה. ברכב המבחן נתקלנו בתופעה מוזרה – הבלמים עבדו פחות טוב בנסיעה לאחור, אבל רק בתמרוני חניה... ניגשנו למוסך עם התלונה המוזרה, ולהפתעתנו לא התייחסו אלינו כאל משוגעים, אלא בדקו ברצינות, וגילו שיש בעיה בבוסטר. הבוסטר הוחלף, והתקלה נעלמה.
תשאול קצר שערכתי בציי רכב לא גילה תלונות מיוחדות בתחום האמינות, אז כנראה שהיא בסדר.
צריכת דלק
המכונית עברה את ה-15 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית, אך עשתה בערך 12 קילומטרים לליטר ופחות בנסיעה עירונית מעורבת. לא מבריק.
מסקנה סופית
המבחן ארוך הטווח לא שינה משמעותית את דעתנו על ה-i10 – זו מכונית מיני פרקטית מאוד. הוא כן שינה את דעתנו על מנוע ה-1.0 ל', שהתברר כמספק בהחלט לרוב השימושים היומיומיים של מי שגר בגוש דן. השאלה היא האם גרסה זו זולה מספיק ביחס לאחותה החזקה יותר, זו עם מנוע ה-1.2 ל'. ברמת האבזור הגבוהה שקיבלנו, פער המחיר עומד על 5000 שקלים בלבד, ואנחנו ממש לא בטוחים שזה פער שמצדיק הסתפקות במנוע הקטן יותר.
מיני
מיני
מיני
מיני
