כבר בתערוכת ז'נבה נתקלתי בהבדל בין הגישות, זו של אודי מול זו של לקסוס. באודי אמרו לנו שהם עומדים להעלות לכביש מכונית אוטונומית שלב 3 כבר ב־2018, בעוד שבלקסוס אמרו שהם לא יתחילו לשלב מערכות כאלה במכוניות שלהם עד שהרגולציה תאפשר זאת.
"הכף נוטה לכיוון הרכב האוטונומי" אמר לנו בכיר בלקסוס, "חיסכון בדלק, בעלויות, בזיהום אוויר, במקומות חנייה. השלטונות בארצות השונות יכירו בזה והרגולציה תגיע. אבל זה עוד ייקח זמן. אנחנו נחכה".
"שלב 3 יאושר בקרוב, ואנחנו נהיה שם" אמרו באודי.
רצה הגורל ותוך חודש אחד השתתפתי בהשקות של לקסוס LS ואודי A8 החדשות, שתי מכוניות הדגל של יצרניות היוקרה האלו. שתיהן לא הציגו נהיגה אוטונומית כחלק מהאופציות שיש למכוניות האלו. עדיין לא, ושתיהן מחכות לרגולציה. האם היא תקרה ב־2018? אני באמת לא יודע ואני לא בטוח אם מישהו יודע. אך אני מוכן להמר שעד 2020, וזה לא רחוק כמו שזה נשמע, תהיה כבר רגולציה לנסיעה אוטונומית, לפחות חלקית, בחלק מהארצות.
פרט לזה, היה מעניין מאוד להשתתף בשתי השקות למכוניות הנלחמות על אותו קהל מטרה, ובפער זמנים כה קצר האחת מהשנייה. מפגש כפול כזה מאפשר להבין טוב יותר את התפישות שמנחות את החברות ואת איכויות הביצוע.
בלטה העובדה שבלקסוס החלו לפנות לקהל הצעיר יותר והשמרני פחות — כן, בדיוק הקהל שאפיין דווקא את אודי. באודי לעומת זאת שמים דגש, כרגיל, על טכנולוגיה. אך בעוד שבימים לא רחוקים הטכנולוגיה הזו הביאה לנו את הקוואטרו, היום היא מתמקדת בנוחות ובבטיחות. אודי כידוע מכוונת לשני מותגי היוקרה הגרמניים האחרים.
צילום: מנהל לקסוס LSהייתה תקופה בה מרצדס פנתה לקהל השמרני יותר, עם יוקרה מבוססת מורשת ארוכה; ב.מ.וו ייצרה מכוניות למי שאוהב לנהוג; אודי שיווקה לצעירים חובבי הטכנולוגיה שזלזלו בעולם הישן שמגלמות שתי האחרות; לקסוס החדשה התכתבה עם קהל שמרני, כזה שנהנה מהאיכות מבלי להפגין את העושר.
אז זהו שהיום זה כבר לא כך. ממש לא. אני לא מסוגל לקבוע היום למי מהרביעייה הזו המכונית המהנה יותר לנהיגה בקטגורית הפאר — ולא, זה כבר לא אוטומטית ב.מ.וו; מי הכי מסובבת ראשים, ויתכן שזו דווקא לקסוס; ומי הכי נוחה, הכי משוכללת, הכי מתקדמת או הכי בטוחה.
שימו לב, אני לא מדבר על מוניטין. המוניטין מפגר בהרבה אחרי השינויים במוצר. כך, יש היום מכוניות עם מוניטין נמוך, למרות שהן לא שבירות כפי שהיו בעבר — ולהיפך. "בשביל כבוד צריך לעבוד" אמר בזמנו קזבלן, ובשביל לזכות במוניטין צריך לעבוד שבעתיים. קשה להשיג מוניטין טוב, קל יותר לאבד אותו — אבל גם אז זה לא קורה בבת אחת למי שכבר זכה במוניטין טוב. יש לכך לא מעט דוגמאות מעולם הרכב.
בחודש שעבר, ביליתי כמה ימים בלונדון, עיר מדהימה לכל הדעות. כאן באוטו אעמוד רק על מה שנוגע לתחבורה בכרך ענק שכזה.
אתה נתקל בתחבורה הציבורית הזו איך שאתה נוחת בהית'רו, שדה התעופה העמוס באירופה המשרת את הכרך הענק. יש בפניך ארבע אפשרויות להגיע לעיר: ברכבת, המגיעה לתחנה די מרכזית בעיר תוך דקות ספורות; רכבת תחתית המגיעה לעיר וחוצה את מרכזה, מוניות ואובר (בינתיים, תחת איום של ביטול רשיון). אתה רוכש כבר בנמל התעופה, בקומת התחבורה הציבורית כרטיס נטען, ועליו אתה טוען כסף או ימי נסיעות שלמים ומרגע זה את עולה על כל אוטובוס או תחתית בה חפץ לבבך. סיימת את הכסף הטעון בכרטיס? בכל תחנת רכבת תחתית תמצא מכונה ובה תוכל להטעין אותו מחדש. כשאתה יוצא מלונדון, אתה ניגש למכונה בנמל התעופה, מחזיר את הכרטיס ומקבל את יתרת הכסף שנשארה בו וגם את דמי הפיקדון עבור הכרטיס עצמו. 5 ליש"ט.
החלטת לקחת תחתית העירה? אתה עולה על קו פיקדילי ונוסע. היות ועלית בתחנה ראשונה תמצא בקלות מקום ישיבה. הנסיעה תימשך כ־45 דקות, יתכן ותצטרך להחליף רכבות בדרך. אם יש לך מזוודה כבדה או בעיות בהליכה, יתכן ויש לך בעיה. לא כל תחנות התחתית מצוידות במעליות או במדרגות נעות. אתה כמובן יכול לחפש את התחנות הנגישות, אבל אלו לא תמיד יביאו בדיוק למחוז חפצך.
צילום: מנהל אודי A8האופציה השנייה שלך היא הרכבת המהירה. היא יקרה יותר אבל מהירה הרבה יותר. אלא שלאחר מכן תצטרך לקחת תחתית או מונית למחוז חפצך, ועדיין זהו הפתרון המהיר ויותר. המוניות של לונדון מצוינות, אולם זמן הנסיעה מהשדה ועד למרכז העיר יהיה דומה לזה של התחתית אם לא ארוך יותר. ובינתיים יש בלונדון שירות אובר; הורד את האפליקציה והזמן דרכה מכונית נוסעים המשמשת כמונית. בשעות שאינן שעות עומס המחיר עומד על כחצי ממחיר המונית.
כשאתה כבר בעיר ונטול מזוודות, הדרך הנוחה והמהירה ביותר היא התחתית. צריך קצת ללמוד את השימוש במפות וללמוד להתמצא בסבך המנהרות — אבל זה שווה. אתה מגיע מכל מקום לכל מקום במהירות מקסימאלית. רוצה גם לראות נוף, או שאתה סך הכול רוצה להתקדם שלוש תחנות ברחוב בו אתה נמצא? עלה לאוטובוס. בכלל, אפילו לעלות לאוטובוס ולטעות בכיוון עשויה להיות חוויה. מתיישבים בקומה השנייה, נוסעים, נושמים קצת את העיר, ואז חוזרים בכיוון ההפוך או שיורדים ליד תחנה של רכבת תחתית.
ככה צריכה הייתה להיות התחבורה בעיר כמו תל אביב כבר מזמן. ככה חייבת להיראות תחבורה ציבורית. ויסלחו לי קוראי הדתיים, אך בחלקה לפחות היא חייבת לעבוד שבעה ימים בשבוע, אחרת לא יוכלו תושבי העיר לוותר על רכבם הפרטי כשהם נוסעים בעיר. צריך לזכור שעשרים מכוניות פרטיות עם נוסע אחד או שניים כל אחת, מזהמים הרבה יותר מאוטובוס אחד שנוסע עם שלושים נוסעים בו. זיהום אוויר הורג אנשים, ואנחנו הרי כולנו יודעים שפיקוח נפש דוחה שבת.
אגב, לפני שיש תחבורה ציבורית ראויה, איך ניתן להשית מס גודש על הנוסעים במכוניותיהם הפרטיות בעיר?
[email protected] 
