המפרט נראה מבטיח: אוטו קטן אם כי לא ממש קל (1163 ק"ג), 150 כ"ס ממנוע 1.4 ל' טורבו, תיבת הילוכים ידנית ו–0 ל–100 ב–8.5 שניות. כל הנתונים האלה ארוזים בעיצוב הנאה להפליא של
אופל אדם, שזכתה בגרסת S גם לאיפור קרבי בדמות תאורת לד ליום, ספוילר אחורי קרבי וסיומת ניקל לאגזוז. וכאשר על כל אלה מתנוסס תג מחיר של 120,000 שקלים, ברור שנסעתי ל
אופל מלא ציפיות.
רגשות מתעורריםהאדם היא מכונית יפה, ובגרסת ה–S היא נראית גם קרבית. הצבעים ושילובם - שחור בגוף המכונית, כחול בגג - מבליטים את העיצוב המוצלח. החישוקים הגדולים ("18, תוספת של 5000 שקלים) נראים גדולים בתוך המרכב הקטן. פתיחת הדלת הגדולה חושפת תא נוסעים שיוצר אותה הופעה מושכת, וכאן הנגיעות בכחול - לרוחב הדשבורד, על ידית ההילוכים ובהגה - נראות נהדר.
במרכז בולט מסך מגע מקורי ("7) דרכו מתפעלים את המערכות השונות, כולל גם אפל קאר–פלי. המושב נוח למדי במפגש ראשון, גם אם מעט קצר; במהלך הזמן הוא התגלה כקצת פחות נוח ותנוחת הנהיגה לא הייתה טובה לכל הבוחנים. המרחב מלפנים טוב בכל המדדים, ואילו זה שמאחור פחות טוב, אבל לא ציפינו להרבה בסעיף הזה. רשימת האבזור ברמת הגימור היחידה של גרסת S נאה, וכוללת בקרת אקלים, בקרת שיוט, בלוטות' וריפוד דמוי עור.
צילום: מנהל
חישוקים מתגלגליםעם ההתנעה, המנוע משמיע קול בס קל, קלאצ', הילוך ראשון ויצאנו, האדם ואני לדרכנו. די מהר מבהירה האדם שחישוקים גדולים עם צמיגי 225/35 הם לא מתכון מוצלח לנוחות טובה. כבר בשיוט–פקוק היא עסוקה מדי עם השיבושים הקטנים, ונעשית עסוקה עוד יותר כאשר המהירות עולה לתלת ספרתית.
"מצד שני, היא מרוסנת על גלים" אני מציין בדף המבחן. כאשר הכביש נפתח קצת, מגלים שהיא רחוקה מלהיות שקטה; יש רעשי כביש, במהירות גבוהה מורגשים גם רעשי רוח וצליל המנוע ברקע, והתחושה היא שהאדם פשוט עסוקה מדי בשיוט.
הבת שלי מרוצה מהרכב התורן שאוסף אותה מהגן, אבל אחרי פס ההאטה השני היא קובעת בשמחה אדירה(!) "האוטו קופץ". והיא צודקת. האדם לא נוחה גם בעיר, ומדי פעם היא מעבירה חבטה לתא הנוסעים. זה משעשע ילדות בנות 3 - "עוד הפעם אבא!" - אבל בעיני אשתי בהמשך זה מצא חן הרבה פחות. בעיר נראה שהיא לא באמת מסתדרת עם שיבושים. פה ושם היא סתם בינונית בעניין הזה, אבל אם תגיעו לקטע רע בכביש, האדם תבהיר לכם ש"ככה לא סוללים כביש בגרמניה". וכך מצאתי את עצמי מתחמק שוב ושוב מבורות בכביש. בקיצור, נוחות בינונית מינוס במרבית הזמן.
צילום: מנהל
סוסים צוהליםבוקר, ואני יוצא דרומה. הכביש פתוח, אבל המנוע מתקשה להרשים. על הנייר הוא נהדר; 150 סוסים ו–22.4 קג"מ זה מרשים - אבל בפועל משהו לא מתחבר. קודם כל המנוע הזה צריך להיות בסל"ד גבוה (מעל 4000 סל"ד) כדי שהעניינים יתחילו לזוז מהר, ולפני זה הוא בסדר ולא יותר. אבל גם כאשר הוא נמצא במקום הנכון ומספק את הכוח שלו, הכוח מגיע בצורה לינארית מדי, שקטה מדי, בלי קמצוץ אופי שיגרום לנהג לחייך. רק מבט קל במד המהירות יבהיר שבעצם היא כן מאיצה, והיא עושה זאת היטב - אבל היא לא משדרת דבר מהעשייה הזו לחושים של הנהג.
אביבי למשל התלונן שהיא לא חזקה כמו שציפה, עד שהעיף מבט למד המהירות - והופתע. הצליל שנשמע חביב מדי פעם נשמע עסוק בחלק אחר מהזמן, אבל דווקא בסל"ד גבוה מאוד, איפה שרוצים שיישמע במיטבו, הוא נשמע חלוש. כל מי שנהג בה נתקל במנתק פעם–פעמיים; לא ברור לחוש השמיעה איפה הוא נמצא על קשת הסל"ד, וצריך שחוש הראייה יספר לו על כך דרך מד הסל"ד. זו מכונית זריזה, אבל אין לה אופי של אחת כזו - ובמכוניות שכאלו אופי כזה זה משהו חשוב; יש מכוניות איטיות יותר, אבל עם הרבה יותר אופי. משפט על שילוב ההילוכים: המצמד קצת קפיצי וצריך להתרגל, והתיבה על ששת הילוכיה מדויקת ונעימה לשימוש.
צילום: מנהל
כביש ים המלח רותח, אבל לא עמוס. האדם לא מתקשה להגיע כאן למהירות גבוהה. ולא רק בקו ישר, ומפגינה נכונות נאה לפנות. האחיזה טובה, והמתלים - למרות אותה נוקשות - מתמודדים יפה עם כביש ים המלח המצולק. גם הבלמים המשודרגים (בלמי OPC לפי אופל) טובים. יש דרמה, אבל התחושה שהיא מזויפת.
הנוקשות גורמת לתזוזות עצבניות מעט, וההגה קל מדי במרכז לפני ההפניה, כבד בתוכה - ואינו לינארי במהלכה. כתוצאה מכך לא תמיד ברור היא עומדת לעשות בתגובה להפניה, וההגה דורש יד מכוונת ומדויקת בגלל היעדר אותה לינאריות. מה שמפריע בכבישים מהירים ובסדר במפותלים - או במקרה שלנו, נחמד בסדום ערד, פחות ביום המלח.
ואכן, בסדום–ערד היא חביבה יותר. ועם זאת ה–S לא גרמה לי - וגם לשאולי שפגש אותי וחטף אותה לסיבוב - להתאהב בה. היא כן מהנה לפרקים, אבל לא ברמה שציפיתי לה. היא מנסה להיות מגניבה, אבל נראה כאילו היא לא סיימה לקרוא את הפרק הכי חשוב בספר, זה שמחבר את כל הדברים למכלול אחד.
בשיוט הביתה האדם שוב משדרת תחושה עסוקה. צריכת הדלק עומדת על 14.5 ק"מ/ל', ובימי המבחן הממוצע הוא 9.5 ק"מ/ל'. לא רע בהתחשב בקצב.
צילום: מנהל
אוהבת לא אוהבתכל הבוחנים שנהגו באדם אמרו שהיא "נחמדה" - אבל תמיד הוסיפו "אבל". היא מהירה, אבל אופי המנוע הוא לא זה הנדרש באוטו שכזה. אחר כך הצטרף האבל להתנהגות הלא תמיד ברורה ולנוחות. לאדם S אין אס בשרוול אפילו בתחום אחד, ולכן קשה שלא להרגיש שהיא נופלת בין הכסאות.
היא רק ידנית, ולא נוחה מספיק כדי שיבחרו בה בתור פריט אופנה; וכדי שלא יהיה ספק, בהקשר האופנתי היא בהחלט עושה את העבודה. את חובבי הנהיגה, היא תשאיר עם חיוך - אבל לא מספיק גדול כמו שציפו שיהיה להם אחרי שעברו על דף הנתונים. האבארט, מתחרה ישירה שנראית קרובה על הנייר, רחוקה מאוד בתחושות, בדרמה ובהנאה, אבל עוד יותר מכך במחיר. בעיה נוספת מגיעה מקטגוריה גבוהה יותר; פיג'ו GTi 208 מציעה הרבה יותר לנהג, ובמבצעים פער המחיר כבר אינו מספיק גדול כדי להצדיק את הפער בהנאה וגם זה שבין המכוניות.
בסוף היום נראה ש
אדם S תתאים למי שרוצה רכב מגניב, קטן–עירוני–מהיר, אוהב ורוצה תיבת הילוכים ידנית, מוכן לחיות עם נוחות חסרה ולקבל מכונית חמודה אך לא שלמה. השאלה האם "חמודה" זה מספיק לחתונה בעלות של 120,000 שקלים. אנחנו, כנראה, לא היינו הולכים איתה להירשם במשרד הרישוי.
צילום: מנהל
