האם הרומן בין השוק האירופי למנועי הדיזל עומד להסתיים? שוק הרכב השלישי בגודלו בעולם, אחרי סין וארה"ב, וחובב הדיזל הגדול ביותר, צפוי לשנות את פניו ולוותר על מנועים הצורכים סולר, בעיקר לטובת מנועי בנזין. זאת, בין היתר, בעקבות פרשת "דיזלגייט" של פולקסווגן שפגעה באמון הקונים בטכנולוגיה, אך גם בגלל שינוי בתקנות הזיהום.
מחקר שביצעו אנליסטים בג'יי.פי מורגן צ'ייס ושות' (JPMorgan Chase & Co) ושפורסם על-ידי סוכנות הידיעות בלומברג, מצא כי נתח השוק של מכוניות הדיזל צפוי לרדת לשפל של כ-30% בלבד עד שנת 2020. מדובר בצניחה מטאורית ביחס לנתח השוק כיום - כמחצית מהמכוניות הנמכרות באירופה מצוידות במנוע דיזל.
מנועי דיזל באירופה - רואים את הסוף?
צילום: מנהל
לשינוי בטעם של האירופאים יש משמעויות כלכליות לתעשיית הרכב - כאשר האנליסטים מעריכים שחלק מהיצרניות יספגו ירידה משמותית ברווחים. מנועי דיזל אמנם יקרים יחסית לפיתוח בהשוואה לבנזין, אך החמרת תקני זיהום האוויר פירושה שיידרשו יותר מכוניות כלאיים כדי לעמוד בתקן הזיהום. באירופה נהוג כי יצרנית רכב נשפטת לפי ממוצע הזיהום של כלל המכוניות שהיא מוכרת מדי שנה, כלומר כדי למכור מכוניות מזהמות יחסית, עליה לאזן עם מכוניות בעלות זיהום נמוך במיוחד.
פיתוח מכוניות כאלו, דוגמת כלאיים נטען משקע (פלאג-אין הייבריד) ומכוניות חשמליות, הינו יקר יחסית - במיוחד עבור יצרניות שעדיין לא מחזיקות בניסיון משמעותי בתחום, לעומת ידע מצטבר של שנים בתחום הדיזל. יצרניות הרכב האירופיות הסתמכו עד כה, בעיקר, על טכנולוגיית הדיזל בכדי לעמוד בתקני הזיהום האירופאים - שתיעדפו בעבר בעיקר פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) נמוכה. התקנים המחמירים יותר מקשים על פיתוח מנועי דיזל, משום שהם דורשים רמות פליטת חלקיקים נמוכות - ולצורך כך פיתוח מערכות סינון פליטה מתקדמות שמנועי בנזין זקוקים להן פחות.
המעבר לתקנים המחמירים, יחד עם סקנדל "דיזלגייט", באים לידי ביטוי כבר בשנים האחרונות בחלק מהיצרניות - כאשר יצרניות היוקרה למשל העבירו חלק ניכר מתקציב הפיתוח שלהן לטובת רכבי כלאיים מסוגים שונים. בהתאם מספר מכוניות הפלאג-אין לדוגמה שמשווקות על-ידי מרצדס, אודי וב.מ.וו, צמח בשנים האחרונות בעשרות אחוזים - גם בישראל.