מבחן דרכים זה פורסם בגיליון 377
בפעם הראשונה בהיסטוריה: אופנוע עם שלדת מונוקוק שעשויה כל-כולה סיבי פחמן בייצור תעשייתי (וגם החישורים והפירינג, כנפי הגלגלים ומיגוני המפלט, וכנראה גם הסתימות בשיניו של המכונאי). כלי שהוא כל-כולו אופנוע מירוצים: זרוע אחורית שהיא העתק של אופנוע סופרבייק; בלמי ברמבו מסופרבייק, היחידים שמורכבים באופנוע בייצור סדרתי; מתלי אוהלינס שהם, לצורך הגיוון, שילוב של כלים מסופרבייק וממוטוג'יפי, ומחירם 12,000 אירו. אם אתם רוצים אותם לסלון.
טיפול קיצוןכל בורג חורר, כל מתכת כורסמה ולא נותר גרם שומן מיותר – הכל כדי להגיע למשקל הפנומינלי של 146 ק"ג יבשים. מדובר באופנוע שנועד למכירה לציבור; שוקל פחות מאופנוע מירוץ – 8 ק"ג פחות מהסופרבייק של ב.מ.וו; כלי שייוצר בכמות מוגבלת של 750 יחידות בלבד; אחד כזה ש"כל אחד יוכל לקנות", כמו שכתוב בחומרים לעיתונות של
ב.מ.וו, נו, ובתנאי של"כל אחד" יש 80,000 אירו להוציא על אופנוע; זהו אופנוע שמחירו גבוה עד כדי כך שלא יאפשר לו להשתתף בסופרבייק, שם מגבלת המחיר היא 40,000 אירו; ה-HP עולה כמעט פי חמישה מה-S1000RR שעליו הוא מבוסס; אופנוע שמחירו בישראל, אם מישהו יצליח להשתחל לרשימת הקונים, כשלושת-רבעי מיליון שקלים. לאופנוע.
צילום: מנהל
יחידי סגולהוהנה אני ניצב מולו חמוש בחליפת עור בפיטס של מסלול אסטוריל בפורטוגל, אחד מכמה יחידי סגולה שיזכו לרכוב על הכלי הנדיר, מתקשה להבין מה הרגש הבולט כרגע במערבולת שמתרוצצת לי בראש ובבטן – הערצה-אהבה-פחד-התרגשות ו"תודה אבא, שקנית לי אופנוע בגיל 16". אבל רגע.
לפני שעולים על המסטרפיס אנחנו רוכבים על הכלי שממנו התחיל הכל. ה-S1000RR ה"רגיל" יסייע לנו ללמוד את התוואי ולהרגיל את עצמנו לאסטוריל, מסלול מיתולוגי שאירח פעם מירוצי פורמולה 1 ומוטוג'יפי אבל ירד מגדולתו. יש חן מיוחד במסלולים הוותיקים האלו, משהו באוויר שאולי נשאר בו קצת פיח מהמקלארן של איירטון סנה, כתם בכיסאות העץ שספגו דמעה של אוהד, סוג של היכל קודש לספורט שמאפשר להרגיש את הדרמות הגדולות שהתחללו בו. כישראלי נטול מסלול מירוצים אני יודע שלוקח כל פעם זמן כדי לסגל מחדש את הגוף והמוח להאצות ולבלימות, לאדרנלין ולריכוז שרק מסלול יודע לדרוש ולספק. צריך להיזכר, שוב, איפה לשים את החזה, עד כמה להוריד את התחת, ומה זה השריר הלא מוכר ההוא בגב שמציק לי עכשיו, כי עשרים דקות רצופות על מסלול הן אתגר של ממש לאדם רגיל, בעיקר לזה מהלבנט חסר התרבות המוטורית.
אחרי שתהו אם אני רוצה תיבת הילוכים בסדר הרגיל או את זו ההפוכה שמשמשת במירוצים, אמרו האנשים הנחמדים בפיטש ש"אם אתה רוצה אתה יכול לרכוב אחרי המדריך שלנו". הם מכירים לי רוכב צעיר שיוביל אותי בקווים הנכונים של המסלול. הוא צעיר מאוד, נראה בן 18, אבל מיומן מאוד ומקשה עלי להישאר צמוד לזנב שלו, מזכיר לי שוב עד כמה רכיבה ספורטיבית מאומצת היא עניין של שרירים וכושר גופני, ועד כמה 20 דקות רצופות של רכיבה על אופנוע במסלול הם מאמץ גדול. בסוף הסשן, כשאומר לו תודה, אגלה ששמו של הרוכב, שהראה לי איך עושים את זה נכון, הוא לוסי. כן, זה לא רוכב, זו רוכבת.
צילום: מנהל
הדבר האמיתיואז, אחרי שנהנינו מה-RR המוכר והטוב, עולים לדבר האמיתי, מכונה שמבוססת עליו אבל קלה ב-40 קילוגרמים והיא משהו אחר לגמרי. סליחה מראש על זילות המילה, אבל זה פשוט מדהים. ל-HP4 משקל רטוב של 171 ק"ג, מנוע שמנפק 215 כ"ס (10 פחות מהסופרבייק הרשמי, 16 כ"ס יותר מה-RR) – ואלה יוצרים יחס משקל, ובכן, מדהים של 1.26 כ"ס לכל ק"ג. המנוע מעלה סל"ד בקלות ובאותו קצב שבו מירי רגב מייצר פרובוקציות ומייצר תאוצה שמשאירה אותי פעור פה. והכל מאוד פשוט. אחרי כמה הקפות אני מעביר את מחשב הניהול מ"אינטרמידייט", מצב הביניים (כי אין מצב התחלה), למוד 'Dry 1' של המירוצים, וזה משחרר הרבה מהאלקטרוניקה. עכשיו כבר אין מי שישמור עלי, בלימת המנוע הופכת לאפסית וכמוה גם בקרת האחיזה.
ובכל זאת, שלא כמו באופנוע מירוץ טהורים אחרים, ולמרות שמדובר בכלי קיצוני, ה-HP4 איכשהו ידידותי מאוד; זהו אופנוע מסלול חסר פשרות אך נגיש ומהיר לרכיבה גם לרוכב שלא נמצא כל סופ"ש שני (או עשירי) על המסלול.
השלדה הייחודית והקלה שוקלת רק 7.8 ק"ג במקום 11.5 ק"ג. זה לא רק החיסכון העצום במשקל; שלדת סיבי פחמן, להבדיל משלדת אלומניום, מאפשרת למהנדסים להחליט בכל נקודה על קשיחות וגמישות. החישורים מסיבי פחמן קלים ב-30% מהרגילים והם מפחיתים ב-40% את האינרציה של הסיבוב. ואת הפיזיקה הזו, סיבת כל הטכנולוגיה המורכבת והיקרה, מרגישים היטב ברכיבה.
ה-HP משנה כיוון כמעט עם פניית מבט, נטול מאמץ ועל הצד הוא נוסך ביטחון מפתיע כשהוא שואל – "הֶר קושמרו, בכמה מעלות תרצה את זווית ההשכבה שלך?". ההתלהבות בקסדה לא נפסקת כולל הצרחות שנבלעות בה, כאלה שאיש אינו שומע פרט לי, כי אם עץ נופל ביער ואין איש בסביבה וכל זה.
צילום: מנהל
הסיפור הגדול באמת הוא כשאני מבקש, לתמהון האנשים החביבים בפיטס, לבזבז דקות יקרות של רכיבה על הכלי האקסקלוסיבי, ולחזור לכמה רגעים ל-RR ה"המוני". הכלי הזה, שזוכה שוב ושוב במבחנים של אופנועי ליטר ספורטיביים, המלך הכמעט בלתי מעורר של הקטגוריה, נראה לפתע כמעט כמו איזו רכרוכית אנמית. המהירות בישורת יורדת מ-280 קמ"ש ל-250 "בלבד" ולוקח לו עוד 2-3 שניות של נצח לסיים הקפה. והיכן הצליל הרועם של המפלט ולמה לוקח לו כל כך הרבה זמן לתפוס מהירות, מדוע כל כך קשה להטות אותו, וחוצפה, בזווית ההשכבה הוא מעז לשייף רגלית! לא באתי לבקר את ה-RR, כי אם להלל את גדולתו של ה-HP – אופנוע שמשנה את הכללים, ממציא מחדש את תורת היחסות.
לא כולם בב.מ.וו האמינו במוצר היקר והרהבתני הזה, היו רבים שם שחשבו שזו טעות, אבל צוות קטן באגף המוטורספורט של BMW motorrad דחף לשם, האמין ועשה. לא סתם מספרים שבסיום היומיים של אירוע ההשקה היו לא מעט דמעות, גם של גברים.
M ספורט – ויותרה-HP4 הוא המקבילה ה-Mית מעולם המכוניות של ב.מ.וו, אבל בגרסאות הקיצוניות. גרסת Race של דגם זה היא אופנוע מסלול נטול פנסים ואתתים, אפילו ABS אין לו כי "זה שוקל קילו וארבע מאות גרם!". זה כלי שמעטים יזכו לקנות אותו ולהתחרות עליו במירוצי המתאבדים של האי מאן או במאקאו. אחרים יקחו אותו לימי מסלול ויגמרו תוך שעה סט צמיגים שמחירו 500 אירו ויצטרכו להחליף מנוע ולקנות חדש כל 5000 קילומטרים. יהיו גם שירכשו אותו ככלי אספנות, כי זה כלי שעושה היסטוריה, פורץ דרך. יש כבר כלי אליטיסטי עם שלדת סיבי פחם ועם נתוני מחיר וביצועים דומים – דוקאטי סופרלג'רה; אבל זה כלי שבו השלדה יוצרה בעבודת יד שעליה עמלו מספר אנשי מקצוע במשך שבוע ימים ויותר. השלדה של ב.מ.וו, להבדיל, מיוצרת על ידי מכונה, והיא מוכנה בתוך כשעה אחת בלבד.
צילום: מנהל
כשהושק ה-RR ב-2009, האופנוע הראשון עם בקרת משיכה, הייתי שם, וכתבתי שהוא כלי שישנה את העולם הדו-גלגלי, ואכן המערכת ההיא נמצאת היום כמעט בכל אופנוע. ומה לגבי שלדה מסיבי פחמן? "אנחנו לא רוצים להיות היחידים בשוק הזה, אנחנו רוצים להיות הראשונים" אומר לנו כריס מנהל הפרויקט. האם זה יהיה באמת העתיד? עד כמה יצליחו להוריד את מחירה של שלדה כזו? קשה לחזות.
מה שאנחנו יודעים הוא שהיינו שם, חלק מהשקה אקסקלוסיבית, יודעים שזכינו לרכוב על כלי היסטורי, תוהים האם באמת יעשה היסטוריה, יודעים שרכבנו על האופנוע הכי טוב שכסף, הרבה כסף, יכול לקנות.
