ב-2009 הייתה סקודה בין היצרנים האירופאים הראשונים לפנות לתחום העממי יותר של הפנאי הקומפקטי עם הייטי. הוא הציג תפיסה ומראה מקוריים שלא תאמו בדיוק את ההגדרות והמידות המקובלות. כעת, כאשר סקודה מחליפה אותו היא פונה לאפיקים מקובלים יותר.
 
היורש, הקארוק, כבר אינו "עוף מוזר" – בקבוצת פולקסווגן או באירופה בכלל. הוא נשען על פלטפורמת ה-MQB אשר משמשת שפע כלי פנאי בקבוצת פולקסווגן וחולק בסיס, פס ייצור ופרטים עם האח הספרדי, סיאט אטקה. מבחינת מידות הם כמעט זהים אך יש גם הבדלים - בתחום חטיבות הכח, למשל.

אבל לא רק התפישה המיוחדת של היטי נזנחה, גם השם. הוא הוחלף ל-KAROQ כדי להתיישר עם קו הפנאי הצ'כי החדש, שיצא לדרך עם הקודיאק וצריך להכיל בשם את האותיות K ו-Q. בכל מקרה, נראה שמדובר ברכב אפקטיבי ביותר לתחום הפנאי הלוהט.

מבחוץ  
לקארוק מראה שגרתי מהייטי והוא מיישר קו עם הקודיאק. "יש לנו היסטוריה בתחום ואנחנו רוצים לשקף זאת ולשלב את ה-DNA של קו הפנאי החדש", מסביר אלכס ליישט ממחלקת העיצוב. ב-"DNA" הוא מתכוון לחזית עם פנסי הערפל הגבוהים שיוצרים את מה שבסקודה מכנים 'ארבע העיניים' וגם לשבכה בה כל זוג שריגים צמוד ולקו המשופע שמקיף את מכסה המנוע. בתוצאה הכללית יש דמיון גם לאטקה והקארוק, גם אם אינו יפה במיוחד, נראה גדול, חסון ומתאים לתחום.

מבפנים  
בסביבת הנהג אין הפתעות. היא  לובשת את הקווים המוכרים של הקבוצה בכלל, עם מאפיינים של סקודה והקודיאק בפרט. זה אומר שההתאקלמות מהירה ושהנדסת האנוש טובה לרוב.

חלקי הפלסטיקה העליונים נעימים למגע והתחתונים נוקשים יותר. חבל שבחלק מהגרסאות דיפון הדלתות חסר תחושה איכותית. בכל מקרה המראה משדר חוסן כיאה לפנאי וכאשר לסביבת הנהג שילובי גוונים, זה בהחלט מוסיף.

כמובן שהקארוק משתמש במערך המדיה החדש עם הצג הגדול ("9 ברוב הגרסאות שהיו כאן) של הקבוצה, שהינו נטול לחצנים מכאניים. אנחנו לא משתגעים על הסידור הזה, שדורש הפניית מבט כדי למצוא את הלחצן המבוקש.  

תנוחת הנהיגה הגבוהה נוחה ומרגישה יותר "פנאי" מבייטי. מאחור המרחב טוב, יש יציאת מיזוג נפרדת, ובמכוניות שהיו בהשקה היה גם מערך "ואריפלקס". מדובר בסידור מושבים גמיש שמאפשר כיוון זווית ומרחק למושבים הצדדיים מאחור, ופירוק שלושת המושבים. המערך, שפגשנו כבר בייטי, הינו חלק מפתרונות ה"פשוט חכמה" האהובים בסקודה, אך נראה שלא יהיה זמין לגרסאות החשובות לארץ. בגרסאות מסוימות יש גם מגשים מאחור. גם תא המטען, שמאפשר חלוקה גמישה, גדול (521 ל') ושימושי.

בתנועה
לקארוק חמישה מנועים מהארסנל של קבוצת פולקסווגן. שלושה דיזל (החזקים בהם יוצעו גם עם הנעה כפולה) ושני בנזין, שמעניינים אותנו יותר. הראשון הוא מנוע ה-1.0 ל' 115 כ"ס שפגשנו כאן בגרסה הידנית. תיבה זו קצת פחות מחמיאה למנוע הזה מהדו-מצמדית ששודכה לו בדגמים אחרים שפגשנו בעבר. ייתכן והיו אלה תנאי הכביש, או המחסור בהילוך לעומת הדו-מצמדית (שקיימת בהיצע) אבל גרסה זו אינה חזקה במיוחד. למרות נתון תאוצה סביר בהחלט (10.6 ש' למאה) המנוע דורש קצת מאמץ מהנהג כדי להפיק ביצועים ראויים, והמחסור בכח בסל"ד נמוך מורגש מדי. אבל אם לא מתעצלים ומתפעלים את התיבה כראוי, הוא "עושה את העבודה".

גרסת ה-1.5 ל' 150 כ"ס, שהתייצבה עם תיבת שבעה הילוכים דו-מצמדית, היתה – שלא במפתיע – הרבה יותר חזקה, זורמת, נעימה ומהירה (8.6 ש').
 
בכבישי סיציליה שלל שיבושים שגורמים געגועים לכבישי הארץ. בתנאים הללו הקארוק מעט נוקשה, במיוחד המתלה האחורי בגרסאות ההנעה הקדמית (לגרסאות ההנעה הכפולה מתלה אחורי שונה). אך זה לא מגיע לרמת "נורא". אותם מתלים נוקשים העניקו תחושה חסונה על השבילים שהזדמנו לנו, ולא התקשו גם במלאכת הספיגה.

נראה היה שבידוד רעשי הרוח לא מצטיין, אבל קשה לקבוע בוודאות בעניין בגלל מזג האוויר הסוער בזמן ההשקה.

גם מבחינת התנהגות אין הפתעות. לקארוק ניהוג צפוי ובוטח, אחיזה טובה, והיגוי עקבי (בגרסאות עם שליטה במצבי הניהוג ניתן ליצר להגה משקל עדיף).
 
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן 

הקארוק הגיע לסיציליה כאשר הוא נעזר בשפע מערכות בטיחות – לא בהכרח רעיון רע כאשר לוקחים בחשבון את אופן ההתנהלות המקומי. זה אומר בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים, התרעה ותיקון סטייה מהנתיב, עמעום תאורה אוטומטי, קריאת תמרורים ועוד.

בינתיים  
הפתעות גדולות לא היו בסיציליה. אחרי שמונה שנים בתחום הפנאי והשקה מוצלחת לקודיאק, בסקודה בהחלט מכירים את הזירה ויודעים מה צריך לעשות כדי להצליח. הקארוק הוא רכב אפקטיבי לתחום. הוא משדר אווירת פנאי מבפנים ומבחוץ, מציע אבזור טוב, מרחב הולם ומנועים שעושים את העבודה. סקודה לא לקחה סיכונים והרושם הראשוני הוא שיש לקארוק את הדרוש כדי להפוך למתחרה חזק וראוי בתחום כאשר יגיע אלינו ברבעון השני של 2018.