אין צורך להסביר את חשיבות המאזדה 3 בארץ; מאז הופעתה ב-2003 הפכה ה-3 למכונית הנמכרת בישראל ותפסה בהצלחה את מקום הלאנטיס.
כמו ה-6 החדשה גם ה-3 מבוססת על קודמתה וגם כאן אנחנו מקבלים אבולוציה למראה המוכר, עם שילוב סממנים מוכרים של מאזדה. משהו מה-6 הגיע לאחוריים, משהו מה-2 לצד ומשהו מה-MX-5 לחרטום. התוצאה נראית גדולה ובוגרת יותר, אך גם בולטת ומתריסה בגלל החרטום המחייך.
גם תא הנוסעים מדבר באבולוציה וגם בו פרטים שפגשנו ב-6. הוא שונה כמעט לגמרי ממה שהכרנו בדגם היוצא, עם איכות חומרים עדיפה משמעותית ומראה מודרני בהרבה. אבל ברור שלקוחות ה-3 ירגישו בו מייד בבית, גם אם את מקום שלושת השקעים העגולים למחוונים תופסים כעת שניים. הרושם הכללי עדיין ספורטיבי אם כי כעת הוא קצת יותר אלגנטי ואיכותי (אך לא ברמת הגולף) ופחות רעשני. הוא גם עשיר יותר, כמו שרומזות בקרת האקלים המפוצלת ומערכת השמע בסגנון ה-6. בסביבת הנהג בולט "סיפון עליון" היקפי שכולל שני צגים: למערכת שמע/אקלים ובגוונים שונים למחשב הדרך – המורכב מדי לתפעול.
התפעול הכללי מאוד אינטואיטיבי ולא רק ללקוחות ה-3 היוצאת יהיה קל להתמצא כאן. המושבים החדשים נוחים מבעבר וכך גם תנוחת הנהיגה המדויקת יותר.

גם בתחום הכוח האבולוציה שולטת ומאזדה לא ניצלה את ההזדמנות לשינוי מהותי יותר. ל-3 החדשה גרסה מעודכנת לחטיבת הכוח שהכרנו בדגם היוצא. מנוע ה-1.6 עבר שינויים טכניים (סעפת יניקה חדשה, שינוי מערך ההזרקה ועוד) לטובת הניקיון והתוצאה היא הפסד של 2 כ"ס ו-0.1 קג"מ. מאידך המכונית החדשה קלה במעט (7 ק"ג) למרות גדילתה. למרות זאת מציינים במאזדה ירידה משמעותית בנתוני ההאצה למאה מ-12.4 ש' ל-13.1 ש'.

אני ניגש עם חשש מסוים להתנעה וללחיצה הראשונה על המצערת, שמראה שאין מקום לדאגה. ייתכן שה-3 החדשה מעט איטית יותר אבל היא לא מרגישה כך. מאזדה הצליחו לשמור על הרושם הנמרץ של יחידת הכוח שמגובה כעת בתחושה יותר עמוקה ואיכותית. המצערת הרבה יותר מדויקת מבעבר ומגיבה באופן הרבה יותר הדרגתי ומדוד, ופעולת המנוע הרבה יותר מעודנת, אם בעמידה ואם בנסיעה. מאזדה הצליחו לשמור על טון ספורטיבי אבל לבודד את הרעשים הפחות נעימים. וזה בולט אפילו יותר אחרי סיבוב לא קצר בערבו של יום עם הדגם היוצא. גם פעולת התיבה, שנותרה עם ארבעה הילוכים בלבד, מעודנת וחלקה משמעותית מבעבר. המנוע המחודש נושם קצת פחות טוב כשהוא מתקרב לקו האדום אבל זה בהחלט לא מחיר כבד. התחושה הנמרצת של ה-3 מתכהה משהו אחרי שעוברים את אזור ה-120 קמ"ש אבל זה באמת פחות רלוונטי לארץ. על הרקע הזה מפתיע לגלות שדווקא גרסת ה-2.0 ליטר מרגישה פחות נמרצת מבעבר.

היות וה-3 החדשה נשענת על קודמתה ברור שמערך המתלים נותר זהה, אך גם כאן ממשיך תהליך האבולוציה. הדבר הבולט הוא הפעולה המעודנת, הרהוטה והמגובשת יותר של מערך המתלים. זה תורם לנוחות אך גם לתחושה העקבית, הבטוחה והצפויה יותר בהתנהגות ולריסון תנודות המרכב על כביש גלי. מאזדה אמנם עברה להגה כוח חשמלי בגרסת ה-1.6, אך זה דווקא קיבל פעולה מדויקת מבעבר ומשקל נכון יותר. המחיר-ירידה מסוימת בתקשור – בהחלט שווה את זה.

הטעימה הראשונה מצביעה על כך שמאזדה בצעה אבולוציה טובה ונכונה ל-3. אין כאן את הפריצה הגדולה שעשתה ה-3 לעומת הלאנטיס ולא שיפור מהותי בביצועים או במרחב. אבל יש מכונית נעימה ואיכותית בהרבה שמציעה שיפור כמעט בכל תחום. כל זאת מבלי לאבד את שמחת החיים שאפיינה את מאזדה. וכאשר מוסיפים לזאת את העובדה שהמכונית החדשה גם מצוידת יותר באופן משמעותי אך שומרת על המחיר התחרותי, ברור שלדלק מוטורס יש שוב קלף חזק.
הרבה יותר על ה-3 החדשה וגרסאותיה תוכלו לקרוא בגליון אוטו הקרוב.