"70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום..." מדינת ישראל החליטה להיכנס עמוק לכיס אזרחיה באמצעות אכיפת חסרת תקדים של מהירות הנסיעה. מדובר 'פרויקט א-3', להתקנה של 400 מצלמות אוטומטיות ודיגיטליות על כבישי ישראל, מתוכן 100 מצלמות אור אדום, והשאר – 300 במספר – מצלמות מהירות. על
פריסת המצלמות סיפרנו לכם בכתבה הקודמת, השאלה היא מי המרוויח מכל העסק?
בואו נזכור כנגד מי מוקמת מערכת זו. עברייני מהירות כבדים וסדרתיים ימצאו דרך (והם כבר מצאו) כדי להתמודד עם המערכת. עברייני פס לבן, פרסות במקום אסור, נהיגה בשכרות ואי מתן זכות קדימה ימשיכו לעשות את העבירות האלה, ימשיכו לקטול חפים מפשע, והמערכת המשפטית תמשיך לשפוט אותם ולתת להם עונשים מגוחכים. מצלמות פרויקט א-3 לא יטפלו בגורם האמיתי לרוב תאונות הדרכים, אלא יתרכזו באחוזים המעטים שקשורים למהירות המופרזת.
'פרויקט א-3' מכיל בתוכו גם מצלמות מהירות וגם מעט מצלמות רמזור. אבל בעוד שמצלמות אור אדום הן חיוניות להצלת חיים, מצלמות מהירות בכיול המתוכנן ישמשו אך ורק כמקור הכנסה גדול מאוד למדינה וימררו לכולנו את החיים. להזכירכם, לא צריך להיות רוצח סדרתי כדי להיתפס על 115 קמ"ש בכביש מספר 4, ולא צריך להתאבד על הכביש כדי לחטוף דו"ח על 98 קמ"ש בנתיבי בגין בירושלים.
בואו ניקח את זה הלאה. לו המהירות הייתה נאכפת היכן שהיא באמת אמורה להיאכף – ברחובות עירוניים, ליד בתי ספר וגני ילדים, בכבישים אדומים, לקראת סיבובים קטלניים –דיינו. אבל היכן יוצבו אותן מאות מצלמות מהירות? ברור לכם שהקבלן המבצע, בתיאום עם משטרת ישראל, שלשניהם יש אינטרס ברור ומובהק לייצר כמה שיותר דו"חות (לקבלן זוהי הכנסה, למשטרה אלו הם מספרים שאיתם אפשר לייצר יופי של מצגות לסיכומים שנתיים), מקימים את עמודי המצלמות היכן שהכי קל לאכוף את המהירות, ואיפה שהן תייצרנה הכי הרבה דו"חות. דהיינו, בישורות ובקטעי כביש שבהם לא הייתה ולו תאונה אחת לרפואה, אבל שבהם התנועה זורמת ומאפשרת נסיעה ורכיבה מהירה. די להסתכל במיקומים של חלק מהמצלמות בשלב הראשון:
על כביש מספר 1 - בישורת הארוכה בין מחלף ענבה לבין מחלף לטרון (בשני הכיוונים), בישורת של מחלף שער הגיא (בשני הכיוונים), בישורת שלפני מחלף שורש (בשני הכיוונים), ובירידה ממחלף הראל לכיוון מחלף חמד, בסוף הירידה. על כביש מספר 20 (איילון) – בישורת שבין מחלף גן רווה למחלף מבוא איילון (בשני הכיוונים). על כביש מספר 40 – בישורת שמצפון לצומת בית קמה (בשני הכיוונים), ובישורת שמצפון לצומת פלוגות (בשני הכיוונים).
צילום: מנהל
צילום של ממשק הסטטיסטיקה של המצלמה על כביש 4 (גהה) במסגרת הפיילוט
אתם מבינים? לא מדובר על קטעים אדומים, לא מדובר בכבישים בהם המהירות היא גורם לשום תאונה, אלא במחלבת כספים נטו, ובכבישים שבהם ברור לכל אחד שהתנועה זורמת ללא הפרעה במהירות שהיא מעט גבוהה מהמהירות החוקית.
מסלפים את המציאות
צרפו את זה למגמת השקרים וסילוף האמת שמציגה המשטרה באמצעות קציניה הבכירים ביותר, יחד עם רוח גבית שנותנת לה אותה עמותה שמממנת למשטרה את 30% מניידות התנועה שלה – עמותת אור ירוק. בעולם, שקרים אלה נחשפו ברבים. ממשלות כמו ממשלת בריטניה ואחרות נאלצו להתמודד עם ביקורת ציבורית נוקבת לאחר שהתברר שתעמולת ה"מהירות הורגת" שלהן הייתה למעשה כיסוי אחד גדול לקונספירציה שכל מטרתה גביית מס מהירות מהנהגים. לא מאמינים? שימו לב למה נכתב בתקשורת:
"מהמשטרה נמסר, כי בהתוויית הפרויקט נקבע ש-"המערכת מוגדרת כך, שרשומות שתועדו, יועברו למרכז השו"ב בזמן אמת, מהן יופקו דו"חות שישלחו לנהגים, בעלי הרכב". עוד הוסיפו, כי "מסקירה של פרויקטים מקבילים בעולם, עולה כי במדינות דוגמת אנגליה, ספרד, צרפת, הולנד, אוסטרליה ואחרות – בהן הוכנסו לשימוש מערכות אכיפה אלקטרוניות אוטומטיות, חלה ירידה משמעותית בהיקף תאונות הדרכים הקטלניות והקשות בכ-20% לשנה. הדבר הביא לשינוי בנורמות ההתנהגות של הנהגים בכביש".
20%? לא אכנס במסגרת מאמר זה לדיון מדעי, אבל המספרים לא רק שאינם כאלה, אלא בבריטניה, המדינה שהייתה המזוהה ביותר עם מערך המצלמות, כמות תאונות הדרכים בכבישים דווקא עלתה בשנים מסוימות. אני ממליץ לשוטרים הנכבדים לשקול שוב את דבריהם, שכן הם מסלפים, אם נשתמש במילים יפות, את המציאות.
באנגליה כנראה הבינו את הפואנטה, ובעקבות ירידת רווחיות המצלמות המפוזרות שם כפטריות אחרי הגשם (ומדובר בלא פחות מ-6,000 מצלמות!), החליטו דווקא להסיר את חלקן. אצלנו? אצלנו כרגיל אנחנו יותר חכמים מהגויים, ולכן אצלנו החגיגה רק מתחילה.
אם כן חשוב לציין: מטרתו האמיתית של הפרויקט היא להטיל מס מהירות מוסף לכל אזרח ואזרח, במסווה של "שמירה על הבטיחות בכבישים". אין ספק בכך שמטרתו האמיתית של הפרויקט היא להביא לכך ששר כלשהו יוכל לפגוע בשתי ציפורים במכה אחת: גם להגדיל את הכנסות המדינה מהציבור מבלי להטיל מיסים ישירים או גזירות חדשות, וגם להצטייר בעיני התקשורת והציבור שרוצה להאמין בכך כפועל למען הגברת הבטיחות על הכבישים.
לאן הולך הכסף?
קצת מספרים. בישראל יש כ-2.5 מיליון רכבים, הכוללים רכבים פרטיים, אופנועים, רכבי משא, תחבורה ציבורית וכו'. בשלב הפיילוט, הוכח שמצלמה אחת מסוגלת לחלק כ-180 דו"חות מהירות ביום כשרף המהירות שממנו והלאה מופק דו"ח עומד על 120 קמ"ש.
באנגליה, בשיאה של 'מתקפת הגאטסו', למעלה מ-100 מיליון ליש"ט הוזרמו לקופת המדינה בכל שנה כתוצאה מהדו"חות שהפיקו המצלמות. בשנת 2003, 'צבא המצלמות' הבריטי הכניס לקופת המלכה למעלה מ-130 מיליון ליש"ט מדו"חות שהונפקו לכ-2 מיליון נהגים ורוכבים.
בישראל, מכיוון שאנחנו מדברים על 400 מצלמות, ובחישוב שכל אחת מהן מנפיקה לא 200 כי אם 100 דו"חות מהירות של 750 ש"ח ביממה – אנחנו מדברים על הכנסה אסטרונומית של 30,000,000 ש"ח (שלושים מיליון ש"ח) לקופת המדינה, ביום!
צילום: מנהל
אל תתנו לאוירה הפסטוראלית להטעות אתכם – יש כאן בעיקר מנגנון גביה מחוכם
בואו נגיד שהמספרים מנופחים. לא 400 מצלמות, אלא רק 70 (בסיום שלבים א' ו-ב', עד סוף 2011). 70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום. שוב, מספר אסטרונומי אם מסתכלים עליו לאורך שנה שלמה. תעשו את החשבון לבד, זה ייראה לכם לא הגיוני לחלוטין.
למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה "בהתאם לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". מבדיקה שערכתי, מסתבר שהערכות המשטרה הם שההשקעה העצומה – למעלה מ-480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים.
אתם מבינים את המשמעות? גם לפי ההערכות המינימליסטיות ביותר, המערכת תכניס למדינה יותר מ-200 מיליון ש"ח בשנה מדו"חות מהירות, וזאת אחרי ניכוי הוצאות האחזקה והתשלום לזכיינית.
האם אתם חושבים שכסף זה יחזור לציבור בצורת השקעות בתשתית, הדרכה, תחבורה ציבורית? תחשבו שוב.
אז למה לא לנסוע כחוק וזהו?
ראשית חובה להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. בנוסף, חשוב להגיד – אם פרויקט המצלמות יפחית את תאונות הדרכים בישראל, אם נפש אחת תינצל כתוצאה ממיקום של מצלמה אחת במקום אחד – דיינו.
אבל כפי שתיארתי, מטרתו האמיתית הבלתי-מוצהרת של פרויקט א-3 היא לא להלחם בעברייני הכביש האמיתיים, אלא בכולנו. בי, בך, בהורים שלנו, בדוד ובדודה, באנשים הפשוטים, אלה שנוסעים על כביש מס' 1 בדרכם לעבודה, ושכל פשעם הוא בכך שהם נוסעים במאזדה 6 חדשה, עם מזגן ורדיו, במהירות אסטרונומית של 115 קמ"ש במקום 100 על כביש ת"א – ירושלים. האנשים האלה יחטפו. גם אנחנו וגם אתה.
הכותב הוא מנהל פורום האופנועים בתפוז ובעל הבלוג 'מיצו בדרכים'
