פיאט 500C
פיאט 500C הוצגה לראשונה בתערוכת ז'נבה לפני כשנה וחצי. מדובר ב-500 רגילה, עם תוספת של גג נפתח – אבל מהסוג שכבר כמעט לא רואים היום. גג בד גדול הנפתח לכל אורך הרכב, אבל בלי מסגרת הדלתות – באמצע הדרך בין גג שמש גדול לגג מתקפל של ממש. וכמובן שגם כאן פורטת פיאט על נימי הנוסטלגיה, ומדובר באזכור למהדורה הראשונה של ה-500 הקלאסית מ-1957.
ה-500C נראית נפלא מכל זווית ובכל מצב של הגג, ותגרום לכל מי שמסביב להעיף בה עוד מבט.
היצע המנועים זהה לגרסאות הרגילות שמוצעות בארץ, 1.2 ליטר עם 69 כ"ס ו-1.4 ליטר עם 100 כ"ס, כאשר המנועים משודכים לתיבות חמישה הילוכים רובוטיות (אפשר גם ידנית בדגם החלש). 1.4 לא מוצעת אצלנו עם תיבת השישה הילוכים הידנית משום מה. המחירים נעים מ-120 אלף ש"ח ל-1.2 ליטר ידנית, דרך 140 אלף ש"ח לגרסה הרובוטית (שגם יותר מאובזרת) ועד ל-160 אלף ש"ח לרכב המבחן – עם המנוע הגדול, תיבה רובוטית ורמת האבזור הגבוהה. וזה כבר ממש לא זול, אפילו לרכב עמוס אבזור כמו ה-500C. מצד שני, אם אתם רוצים קבריו אמיתית, התקציב המינימאלי עומד על 180 אלף שקלים לפיג'ו 207CC פחות מאובזרת, אז הכל יחסי. כל הגרסאות מוצעות עם מפרט בטיחותי מלא הכולל שבע כריות אוויר ובקרת יציבות.
יופי פנימי
ל
פיאט 500C יש תא נוסעים נאה, הרבה הודות לפס פנימי במרכז הקונסולה שצבוע בצבע הרכב. אבל כאשר הרכב שחור, האפקט הולך קצת לאיבוד, אז תבחרו צבע אחר. אך לא אלמן ישראל – ברכב המבחן דאגו ב
פיאט לצבעוניות עם מושבים עטופים בעור אדום שגם גלש לדלתות. ההגה הלבן גם הוא נגיעת עיצוב נאה. מה עוד? יש מערכת Blue&Me הכוללת חיבור בלוטות', חיבור USB עוד. היא עובדת, אבל לא ממש חברותית לתפעול. בצד האבזור החריג נזכיר פנסי קסנון, פגושים וסופית אגזוז שונים (לגרסה היקרה) וגם קצת יותר ניקלים ממה שפגשנו עד היום.
מרווח? באופן מפתיע יש. אומנם המושב גבוה (יש כיוונון לזווית בסיס המושב, אבל לא לגובה) מה שמקרב את הראש למסגרת הדלת, אבל לא נוצר מגע גם אצל גבוהים. בשאר הכיוונים המצב סביר גם כן, אם כי הרוחב גבולי לגדולים. מה שכן, המושבים לא היו נוחים לכל הבוחנים ולכולם היה חסר כיוונון מרחק להגה. כניסה לצמד המושבים מאחור לא ממש נוחה, ואחרי שתיכנסו תגלו שגם מרווח הברכיים לא נדיב (ואם הנהג גבוה, אתם בבעיה). לפחות לראש יש מקום. תא המטען קטן עוד יותר מב-500 הרגילה, וסובל מפתח קטן, אבל יספיק לצרכים הממוצעים של זוג נטול ילדים. במקרה הצורך, תמיד אפשר לקפל את המושבים האחוריים, ובימי שמש להוביל עם גג פתוח...
צילום: תומר פדר
גג הבד מוצע בשלושה צבעים (שחור, אדום או בז') בהתאמה לצבע החיצוני, ונפתח חשמלית עד למהירות של 60 קמ"ש. אפשר לעצור אותו מתי שרוצים, או לתת לו לרוץ עד שתתקפל שמשת הזכוכית האחורית. אבל אז הוא מסתיר את הנוף הנשקף מהמראה הפנימית. יש מסיט רוח מגודל מעל לשמשה הקדמית, אלא שאנו השארנו אותו חבוי – זה הפחית את רעש הרוח מרמה בלתי נסבלת לזניחה, בתמורה לתוספת רוח לא משמעותית בתא הנוסעים, ואיפשר שיוט רגוע וחשוף לשמש עד מהירות של כ-100 קמ"ש. כאשר הגג סגור הוא מתוח היטב, ואין תחושה של נסיעה באוהל, כמו בחלק מהמכונית עם גג רך. אבל הרכב שופע רעשי מנוע, רוח וכביש במהירות של 100 קמ"ש ומעלה. שיוט ב-120 קמ"ש הוא חוויה לא נעימה, כאשר המנוע מסתובב לו ב-3,500 סל"ד לא שקטים ורעשי רוח פולשים מהגג ובכלל.
מנוע וגיר, נוחות והתנהגות
כאן אין חדש, לטוב ולרע, והמנוע והתיבה זהים לאלו שבגרסה הסגורה. מנוע 1.4 ליטר עם 100 כ"ס ו-13.4 קג"מ משודך לתיבה רובוטית עם 5 הילוכים. יש מצב ספורט שמשפיע על העברות ההילוכים ותגובת הדוושה. התיבה "בסדר" במצב הרגיל, עם נטיה לעצבן בתנועה עירונית (בתפעול הידני הנוח המצב כמובן עדיף). במצב ספורט ההעברות מהירות יותר, אבל מעט חובטות. ה-500C הקטנה שוקלת 930 ק"ג, מה שמאפשר ביצועים זריזים למדי (למרות בור קטן בין הילוך ראשון לשני), אם שומרים את המנוע בסל"ד הגבוה שהוא אוהב. תצרוכת הדלק בימי המבחן המאומצים עמדה על 11 ק"מ לליטר, נתון נאה בהתחשב באופי הנהיגה בשיוט נינוח רשמנו כ-14 ק"מ לליטר.
פיאט 500 היא לא מכונית נוחה, והקבריולה לא מפתיעה בנושא. זה לא בלתי נסבל, אבל מי שנוחות נמצאת למעלה ברשימת העדיפויות שלו, שיבחר במשהו אחר. גם בעיר וגם מחוץ לעיר (למעט במהירות גבוהה) מועבר יותר מדי מידע לגבי איכות הכביש הישר לישבנם של הנוסעים.
בכל הקשור להתנהגות ה-500C כיפית, אבל פחות ממה שזכרנו בהשוואה לגרסה הסגורה. ההיגוי לא מבריק מבחינת תקשורת, אבל ה-500C מרגישה נכונה לפניות. בכל מקרה, השורה התחתונה זהה לדגם הסגור: למרות בקרה לא מתנתקת ותנוחת ישיבה גבוהה, זו עדיין שותפה טובה לכבישים מפותלים.
צילום: תומר פדר
שלם וחלקיו
ה-500 הרגילה היא מכונית מקסימה, והגרסה הזו מוסיפה עוד לתבשיל הנהדר. הגג הנפתח מוסיף המון למראה, לתחושות ובעיקר לרושם ולשיק של מכונית המיני המוצלחת. נכון, יש לא מעט דברים שהיא עושה "לא משהו" – הנוחות חסרה, המרווח בעייתי מאחור, קוטר הסיבוב גדול יחסית ותא המטען קטן. גם המחיר לא זול, וחבל שיש קשר בין המנועים לרמות האבזור. אבל כמו ב-500 הרגילה, היא פשוט גורמת לך לחייך כל כך הרבה, שאתה מוכן לסלוח לה על מגרעותיה. רק שיציעו אותה עם מנוע ה-1.4 ליטר ותיבה ידנית, ונהיה מאושרים. אבל גם במצב הנוכחי, אם להיות כנים, ה-500C גרמה לנו להתאהב.
