מזראטי גיבלי, תערוכת שנחאי 2013 בשנה שעברה מכרה
מזראטי קצת פחות מ-6,300 מכוניות. לא רע בכלל בשביל יצרנית של מכוניות אקזוטיות יקרות; יצרנית אשר ספינת הדגל המפוארת שלה חגגה יום הולדת תשיעי
והוחלפה בדור חדש בסוף השנה. לא רע בכלל, אבל גם בכלל לא קרוב למספר המתוכנן אליו מזראטי שואפת להגיע תוך שנתיים-שלוש. למעשה, היא רוצה להכפיל את המספר הזה פי 8 – ולהגיע ל-50,000 מכירות גלובאליות בשנה. עד 2015.
להציב מטרות שאפתניות זה קל, ולהגיע אליהן קשה. לשם כך צריכה מזראטי לעשות כמה מהלכים מאוד חכמים. הראשון, היא מקווה, היה הדור החדש של הקוואטרופורטה. המהלך השני והמורכב יותר הוא הצגתה של מזראטי גיבלי (Ghibli) – מכונית חדשה לחלוטין (עם שם ישן) שאמורה, לפי התכנית, להיות להיט המכירות של החברה.
הגיבלי נחשפה לראשונה
בתחילת החודש שעבר, קצת לפני הצגתה
בתערוכת הרכב של שנחאי. אחרי חודשים רבים של שמועות והצהרות, קשה לומר שהיינו מופתעים מהתוצאה. זוהי מכונית סאלון שתנסה להתחרות בתותחים הגדולים של גרמניה – מכוניות יותר ממצוינות שקשה להשתוות אליהן. על כן, מזראטי צריכה לשלוף כמה טריקים מהשרוול ומסתבר שיש לה כמה כאלה.
צילום: מנהל העיצוב של הגיבלי מכיל אלמנטים רבים מהדור החדש של האחות הגדולה, הקוואטרופורטה. יש שאומרים שהקו העיצובי החדש נאה פחות מבעבר, אך לטעמנו הוא ממשיך להיות מוצלח. מה שבטוח זה שהנוכחות קיימת, במיוחד בחזית. ואם ללמוד מהעבר ניתן להניח שהיא נראית מספיק טוב במציאות בשביל לסובב ראשים בכל פעם מחדש – גם אם היא תימכר במספרים מכובדים ולא תהיה ממש נדירה.
במספרים, הגיבלי מגיעה עם בסיס גלגלים הקצר בכ-20 ס"מ מזה של אחותה הגדולה – 299 ס"מ אם לדייק, כשאורכה הכללי עומד על 497 ס"מ. המספרים הללו מציבים אותה בחלק העליון של הקטגוריה, אם כי לא לגמרי בראשה.
תא הנוסעים נראה מצוין, ומזראטי מבטיחה כמובן איכות ונוחות היאים למכונית סאלון. רק מה, היא לא מספרת עליו כמעט כלום, ומסתפקת בתיאור מפורט של מערכת שמע איכותית מבית באוורס ו-ווילקינס (Bowers & Wilkins) עם 15 רמקולים.
לבאבל גולת הכותרת האמיתית של הגיבלי, לפחות בשביל מזראטי, היא הלב שלה, או ליתר דיוק הלבבות. היא תשווק, לפחות בתחילה, עם שלושה מנועי V6 בנפח 3.0 ליטר – בנזין מוגדש (טורבו) חדש, בנזין מוגדש כפליים (
שהוצג עם הקוואטרופורטה החדשה) וטורבו-דיזל חדש גם כן. בכך היא הופכת למכונית הסדרתית הראשונה של היצרנית האיטלקית עם לוגם סולר. זה יניב 275 כ"ס ו-61.1 קג"מ מרשימים (ללא ציון סל"ד). מנוע הבנזין בעל המגדש הבודד יספק 330 כ"ס ו-50.1 קג"מ, ואילו כפול המגדשים שבגרסת ה-S יניב את אותם 410 כ"ס כפי שהוא מפיק אצל האחות הגדולה, עם 56 קג"מ ב-1,750 סל"ד. כל הגרסאות ישודכו לתיבת 8 הילוכים ויניעו את הגלגלים האחוריים או את כולן בגרסאות אחרות.
הביצועים, בכל הגרסאות, לא רעים בכלל. גרסת הדיזל תאיץ ל-100 קמ"ש ב-6.3 שניות ותצרוך ליטר סולר לכל 16.7 ק"מ. הבנזין ההראשונה תאיץ ל-100 ב-5.6 שניות ותהיה קצת יותר צמאה (לבנזין, כמובן) עם 10.4 ק"מ לליטר. גרסת ה-S החזקה תעשה זאת כבר ב-4.8 שניות בלבד בגרסת ההנעה הכפולה (5 שניות עם הנעה אחורית) ובמזראטי כמו במזראטי, כאן כבר לא מספרים לנו מהם הרגלי השתייה שלה. עם מספרים שכאלה, מתלים ספורטיביים, דיפרנציאל מוגבל החלקה ו-DNA של פרארי, אין ספק שמזראטי שמה דגש רב על התנהגות והנאה מנהיגה.
צילום: מנהל מזראטי לא ממש מדברת על זה, אבל יש כאן גם דגש מסוים על חיסכון ועל "ירוק". אלו רק ספקולציות, אבל לא נתפלא אם היצע המנועים יורחב בעתיד ויכלול גם גרסאות חלשות ונקיות יותר. אולי אפילו, רחמנא ליצלן, איזו היברידית. אך מצידו השני של המטבע, לא נתפלא גם אם יחמוק לו מנוע ה-V8 לקרביה, לתת מענה לצירופי אותיות כמו AMG או M.
נוסחה מנצחתלסיכום, הגיבלי תציע עיצוב ונוכחות (וגם סמל, מוכרחים להודות) של מזראטי, עם ניסיון וידע באיכות ובפאר שמגיעים מהקוואטרופורטה, גנים ספורטיביים עם שורשים בלב מחוז האקזוטיקה של איטליה ונתונים שעומדים ראש בראש עם המתחרות הגרמניות (וגם עם אלו שמגיעות מארצות אחרות), לפחות על הנייר. היא משלבת דינאמיות איטלקית עם טכנולוגיה מודרנית וחיסכון (עד כמה שאפשר לכנות זאת כך) טרנדי. זוהי, אם כן, הנוסחה המנצחת של מזראטי. והרבה תלוי בה.
ואנחנו נחכה. לנהיגה הראשונה, למבחן המלא, וכמובן לנתוני המכירות שמגיעים בהמשך. הגיבלי צפויה לנחות בארץ לקראת סוף השנה, אבל אצלנו היא כנראה כבר לא תהיה להיט מכירות. זו כבר משימה לסינים ולאמריקנים. ואנחנו נפרגן.
