שלוש שנים עברו מאז עשה חיים בר-עם את השטות הבלתי נתפסת – חיתוך של שני נתיבים של כביש מהיר כדי לעמוד על אי תנועה. שטות שהצליחה להפתיע אפילו את מי שהטיף לרוכבים כל הזמן "לרכב כל הזמן כאילו הנהג לידך מטומטם – ורוצה להרוג אותך". שלוש שנים מאז נהרג טל שביט.

בשלוש השנים האלו התנהל משפט ארוך ומייגע, בו מגייסים הנהג ועורכי דינו כמעט כל טיעון אפשרי, בלי קשר למידת ההיגיון או ההתכנות שבו, כדי לנסות ולהטיל את האשמה לתאונה על טל שביט – ורק מפאת כבוד לאינטיליגנציה שלכם לא נחזור עליהם. פסק הדין, כמו שכבר סיפרנו לכם, שלח את הנהג למאסר בפועל של 10 חודשים ושלילה ארוכה של 12 שנים, שבהתחשב בגילו – 62 – כנראה סיימה את הקריירה שלו מאחורי ההגה.
ביה
צילום: תומר פדר
הנהג הפוגע יכנס למאסר שלוש שנים אחרי התאונה

יש שיאמרו כי מדובר בעונש קל יחסית לחומרת המעשה (בית המשפט הגדיר זאת כ"תמרון מטורף", ואנו לא יכולים אלא להסכים). אולם הנהג בחר להמשיך את הסאגה, ובמקום להתנצל בפני המשפחה על הכאב והצער שגרם להם ולהודות בטעותו – ערער לבית המשפט המחוזי, כשהוא מעלה שוב את אותם טיעונים הזויים, ומנסה להשליך את האשמה על טל. יצוין, כי לצורך הערעור הוא אף החליף את עורך הדין שייצג אותו במשפט – האם בגלל שעורך הדין סירב להתבזות בערעור חסר סיכוי? כנראה שלעולם לא נדע.

בדיון בבית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים בראשות השופטת ברלינר, נדונו שני הערעורים – ערעור הנהג על ההרשעה ועל חומרת העונש, וערעור המדינה על קלות העונש. ערעור הנהג על ההרשעה נדחה על הסף, כשבית המשפט דוחה מכל וכל את ניסיונות הנהג להטיל את האשם על טל שביט, ואומר במפורש כי הנהג הוא האשם הבלעדי בתאונה. מן הצד השני, הסכים בית המשפט כי העונש אכן קל יחסית, אך החליט לא לשנות את פסיקת בית משפט השלום בנושא. עונש המאסר לנהג הפוגע יחל בשני למרץ, בדיוק שלוש שנים אחרי שהרג את טל שביט.