מאז
כתבת הפתיחה עברה
סובארו המבחן שלנו הרפתקאות רבות. היא "הקפיצה" את אנשי המערכת הצעירים ליום הדרכת נהיגה במסלול, אך מתפקיד של מונית בלבד, ומתוך נאמנות לדרישה "לבדוק את
סובארו אימפרזה בתנאים הקשים ביותר" נשאבה פנימה לנהיגה במסלול. העובדה שאין כאן תמונות כדי להעיד על כך נרשמה לחובת האחראים שישלמו על כך ביוקר, נשמעו הצעות לכתבה השוואתית בין חמור לגמל לגבי פליטת מזהמים במסלול סובב מדינה.
אבל עדות ליום המסלול יש גם יש – על כתף הצמיגים. בדיוק התירוץ שחיפשנו כדי להצדיק החלפתם – יש לנו חשד כבד שחלק נכבד מרעשי הכביש בשיוט הם באשמת הפירלי P7 שאיתם הגיע הרכב, ושצמיגים שקטים יותר ישפרו משמעותית את המצב. נקווה שעד הדיווח הבא זה כבר יטופל ונוכל לראות, או בעצם לשמוע, אם צדקנו.
בהמשך לזמן המסלול, הסובארו גם גילתה אחוות בוקסרים, ונתנה יד לבוקסר היחידה המשווקת בארץ שאינה מארץ השמש העולה – הפורשה של דני. מתברר שגם מותגי על גרמניים יכולים לגמור מצבר אם שוכחים צרכני חשמל עובדים בלילה. בניגוד לפורשה, הגישה אל המצבר בסובארו קלה ופשוטה, ולמרות חששות קלים (בכל זאת, סטרטר של שישה צילינדרים בנפח 3.6 ליטר צורך קצת יותר זרם מאשר סטרטר של מנוע 1600 עם ארבעה צילינדרים), זורו התעורר לחיים מיד, בלי שמץ של היסוס או סימני מצוקה מצד הסובארו. למרבה הצער, ניסיון להעביר בכבלים קצת סאונד בכיוון ההפוך, מהפורשה לסובארו, נכשל.
צילום: מערכת אוטו פורשה וסובארו. אחוות בוקסרים
אבל האתגר העיקרי בו עמדה החודש הגיע כמעט במקרה – הירדנים נאותו, לאחר הפצרות רבות של עופר אוגש, לאשר כניסת טרקטורונים לירדן. זה דרש ממני להתייצב במעבר הגבול רבין (ערבה) בשבע וחצי בבוקר – משמע לצאת מהבית בסביבות ארבע בבוקר – כשאת הדרך חזרה אני עושה בסוף הטיול, אחרי יום שלם על טרקטורון, משעה שש בערב עד כמעט עשר בלילה. נהיגה ארוכה, בשעות קשות מבחינת ערנות, בכבישים משעממים ברובם, ועמוסי משטרה (ותנועה, בחזרה) בחלקם. תנאים שבהם הקלות בה מכונית מכסה קילומטרים, ועד כמה היא מעייפת את הנהג, נבחנים עד הקצה, ויכולים להיות ההבדל בין עצירות התרעננות תכופות לנסיעה חלקה.
והסובארו הפתיעה לטובה. אומנם בדרך דרומה עצרתי פעמיים – אבל לא בגלל חוסר נוחות או ערנות. בפעם הראשונה עצרתי לטובת בדיקת לחץ אוויר (הרגשתי משיכה ימינה - שהתבררה כנובעת מרוחות חזקות שהגיעו באלכסון) ופעם אחת כדי לצלם את מכתש רמון באור ראשון (לראות את הזריחה על שפת המכתש היא עניין מומלץ, בלי קשר לסוג המכונית בה מגיעים לשם...).
את הדרך חזרה עשיתי בשוונג אחד, בלי להרגיש צורך בעצירה, לא מכיוון הגב (שגם בילה, כאמור, יום שלם על טרקטורון לפני כן) ולא מבחינת הערנות. בהחלט מרשים! המושבים אומנם מרגישים מעט מוזרים בפעם הראשונה שמתיישבים עליהם, כאילו הקימור במשענת לא תואם בדיוק את האנטומיה האנושית, אך מתברר שהם נוחים לאורך זמן, וגם אחרי כמעט ארבע שעות במושב לא נרשמו נמלולים ברגליים או שרירים דואבים בגב.
צילום: מערכת אוטו לטיול יצאנו. סובארו אימפרה על רקע מכתש רמון באור ראשון
אפילו הרדיו במערכת, שבאופן כללי זוכה לקיתונות של ביקורת מצד מי שנוהג ברכב (מי הגאון שהחליט לאחד את הווליום של הדיבורית והמוזיקה?! בסוף כל שיחה מקבלים פיצוץ של מוזיקה. מטופש!), הפגינה יכולת קליטה טובה, ומלבד מספר נקודות שידועות כבעייתיות, כגון מכתש רמון מדרום, הפגינה קליטה ראויה כל הדרך. למעשה התלונה העיקרית הופנתה להעדר בקרת שיוט, בטח בהתחשב בעובדה שזו הגרסה המאובזרת. סוג נסיעה כזה הוא בדיוק המקום בו מערכת כזו יעילה ומועילה, ואם היא מותקנת במכוניות כמו קליאו ידנית, באמת שאין סיבה שהיא לא תהפוך לסטנדרט במכוניות משפחתיות.
אבל הנסיעה לאילת הבהירה גם משהו בו התחלנו לחשוד לאחרונה, אך עוד קיננו בנו ספקות אם לא מדובר בטעות בתדלוק - מחשב הדרך של הסובארו מפגין אופטימיות זהירה, ומציג צריכת דלק נמוכה בכ-5%-10% מזו המתקבלת במציאות (בחישוב של מספר הקילומטרים מאז התדלוק האחרון חלקי כמות הליטרים שנכנסו). מכיוון שהנסיעה הזו אפשרה, סוף סוף, מספר תדלוקים רצופים על ידי אותו נהג, אפשר היה לפסול סופית את האפשרות לתדלוק לא אחיד שמעוות את התוצאות.
צילום: מערכת אוטו
בהזדמנות הראשונה נסור אל מרכז שירות של סובארו כדי לנסות ולאתר את המקור לאופטימיות הזו. צריכת הדלק האמיתית, אגב, הייתה 12.5 ק"מ לליטר בדרך דרומה – סביר בהחלט לאור הרוחות הנגדיות החזקות, כמות הציוד ומהירות הנסיעה. בדרך חזרה הצלחתי לקלף עוד קילומטר וקצת מכל ליטר – 13.7 ק"מ לליטר – וזה כבר נתון מכובד בהחלט, אפילו אם מעט מאכזב אחרי שמחשב הדרך הבטיח יותר מ-15 ק"מ לליטר. ב-2,497 הקילומטרים האחרונים צרכה הסובארו 203 ליטרים של דלק, מה שנותן צריכה ממוצעת של 12.3 ק"מ לליטר. לא רע לנסועה פרברית.
וכך, עם כל ההרפתקאות הללו, מד הקילומטרים עומד כבר על 13,764 קילומטרים, מה שמעיד על כך שצברנו יותר מ-5,400 קילומטרים עם
סובארו אימפרזה זו מאז הדיווח האחרון. קצב לא רע בפני עצמו –
אבל אנחנו מתכוונים עוד להגביר אותו עד הדיווח הבא.
סובארו אימפרזה, סרטון פרסומת
