לפני כמה חודשים כתבתי כאן על הסיטרואן DS3 קבריו רייסינג – קטנה לוהטת וחביבה. הטעימה דלת הקילומטרים ההיא השאירה תהייה ברורה מאוד: מה הקשר בין הרייסינג הזו לערכי המותג החדשים של סיטרואן – "טכנולוגיה יצירתית". כעת, אחרי נהיגה בסיטרואן קקטוס באירוע ההשקה שנערך בהולנד, לא היו לי תהיות כאלו. הקקטוס לא רק שיוצק משמעות לתוך הסלוגן, הוא גם עושה את זה בדרך שמזכירה לנו מה היא סיטרואן, אמיתית.
 
 
 
טכנולוגיה
הבט בתמונה. כמה שוקלת המכונית הזו לדעתך? היא לא מכונית קטנה. למרות השם, הקקטוס משתמשת למעשה בפלטפורמה מתוחה של C3. בסיס הגלגלים הוארך ל-260 ס"מ (כמו ב-C4) והאורך הכללי ל-416 ס"מ (בין C3 ל-C4). אז כמה היא שוקלת? ההיגיון אומר שהמשקל שלה צריך לעמוד בין שתי המכוניות האמורות. אז לא. הקקטוס שוקלת 965 ק"ג, משמעותית פחות מ-C3 והרבה פחות מ-C4. קסם? לא ממש. הקקטוס לא משתמשת בהוקוס פוקוס בשביל לייצר את המספרים הללו. סיטרואן עשו את זה בדרך הישנה והטובה – ההנדסית.
 
 
סיטרואן C קקטוס (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל 
הקטטוס היא סיטרואן כמו שסיטרואן צריכה להיות?
 
הצעד הראשון הוא שימוש בפלטפורמה קטנה וקלה יחסית כבסיס, אבל זה לא מספיק (היא הרי קלה מה-C3), כאמור. יש כאן התגייסות כלל אגפית למיגור נגע ההשמנה, מנת חלקה של התעשייה כולה, והמון תשומת לב לפרטים. השימוש המתבקש בחומרים קלים (קורות ומכסה תא מנוע מאלומיניום) הוא רק ההתחלה. ההמשך כולל תכנון חדש למגבים (סיטרואן ויתרו לחלוטין על המתזים המקובלים ומסתפקים בהתזת נוזל הניקוי דרך חרירים במגב עצמו. ניקוי יעיל ונקודתי יותר צורך פחות מים וכל המנגנון הזה חוסך 1.5 ק"ג), דיאטה חריפה למושבים (זה האחורי חסך לבדו 6 ק"ג), וחלונות אחוריים שלא נפתחים כלפי מטה כמקובל אלא רק קופצים כלפי חוץ (pop-out) – פחות 11 ק"ג.
 
"אתם לא חושבים שחלונות שלא נפתחים מאחור זה קצת בעייתי?" שאלתי את אחד המהנדסים שנכחו בהשקה, והוא ענה בשאלה משלו: "מתי בפעם האחרונה פתחת את החלונות האחוריים ברכב שלך?". גם הבחירה במנועי בנזין בעלי שלושה ציל', יעילים וקלים (82 כ"ס ו-110 כ"ס בגרסה המוגדשת) תורמים לנתון המשקל המרשים.
 
סיטרואן C קקטוס (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
סיטרואן גאה מאוד ב"פגושי האוויר" של הקטטוס
 
יצירתיות
התחלתי עם המשקל כי אותו לא רואים. את עיצוב הקקטוס לעומת זאת, קשה לפספס. היא כל כך בולטת. לא חשוב אם זה בתוך העיר או על הכביש המהיר. לא משנה אם אתה מביט בה בפעם הראשונה או בפעם החמישים באותו היום. מכל זווית היא נראית מגובשת מאוד, הולכת על הקו העדין הזה בין מצועצע לשלם. בין נשי לגברי. בין אלגנטיות עירונית למסוקסות שיטחית. יש כמה פרטים שנאבקים על תשומת הלב של הצופה, הייחודי מבינם הוא "פגוש האוויר". מדובר במשטח פלסטי גמיש בתוכו כלוא אוויר. הוא אמור לספוג ביעילות מכות יום יומיות מטרידות ללא סימן. זה נשמע כמו משהו פשוט, אבל סיטרואן פיתחו את הפריט הזה במשך מספר שנים, רשמו עליו מספר לא מבוטל של פטנטים וגאים מאוד בתוצאה הסופית. אפשר להבין אותם.
 
גם מבפנים יש עיצוב. זאת אומרת יש ריק גדול מאוד. אין כאן לוח מחוונים וקונסולה מכופתרת ומקובלת. מסך מול הנהג – מספר לו מה שהוא צריך לדעת, תפעול כל שאר הפונקציות (שמע, מיזוג וכו') מתבצע ממסך שני באמצע הדשבורד. מרגיש שונה ואוורירי מאוד. המושבים בעלי פרופיל דק (משיקולי משקל ומרווח), אבל הם רחבים, גדולים ועמוקים. גם המרווח טוב.
 
סיטרואן C קקטוס (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל 
תא הנוסעים שופע אלמנטים עיצוביים
 
ריפוד "האוואנה" הנעים גלש גם לדלתות ולעוד אזורים. פתאום מתגלים פרטי עיצוב קטנים ומושקעים כמו ידיות הדלתות ותא הכפפות. מישהו ישב וחשב איך לתת לתא נוסעים במחיר עממי הרגשה חמימה נעימה – ולא זולה כלל (למרות השימוש בחומרים קשים). בגרסה הרובוטית המושב הקדמי הוא ספסל, לא באמת מיועד לשלושה אנשים אבל כן נותן תחושה שונה לישיבה בתא הזה.
 
מכוניות המבחן צוידו בתיבה ידנית ובמנוע המוגדש (110 כ"ס). לא בדיוק בון טון ישראלי. על הכביש יחידת ההנעה הזו הרגישה טוב מאוד. המנוע גמיש (20.9 קג"מ מ-1,500 סל"ד) ולתיבה חמישה יחסי העברה בלבד, אך אלו מחולקים נכון. תפעול התיבה ברור וקל אך הייתי שמח לקבל מהלך יותר קצר ופחות צמיגי לידית. המנוע משולש הציל' הזה הוא פנינה אמיתית. חלק יחסית לבני מינו, שקט ברב הזמן. מנוע העולה על סך סמ"קיו (1199). חברו את נתון המשקל לתפוקת המנוע ותגלו ביצועים טובים. על כבישי הולנד הישרים, חלקים ומוגבלי המהירות היה קשה יותר מהרגיל לבחון את המכונית לעומק. אין פיתולים, המהירות המותרת ברב הכבישים לא עולה על 80 קמ"ש והאכיפה יעילה. מאוד. כך שנותרתי עם כמה סימני שאלה דינאמיים לאחר הנסיעה הזו, סימני שאלה שיפתרו רק לאחר מבחן מקומי.
 
 
סיטרואן C קקטוס (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל 
 יש לקטטוס עתיד בשוק הישראלי?
 
על האספלט ההולנדי הציעה הקקטוס נוחות נסיעה טובה, לא יוצאת דופן לכאן או לכאן. על רחוב... אהמ.. הולנדי מרוצף היא הרגישה מעט רועשת וקופצנית. הייתי שמח אם הקקטוס הייתה יותר "סיטרואן" בעניין הזה. זו מכונית שרכות ונינוחות במתלים יתאימו לאווירה הנעימה הכללית שהיא משדרת. הנסיעה הקצרה גם לא היוותה כר ניסוי מספק בכדי לבדוק את צריכת הדלק הרשמית המצוינת (21.2 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת).

עבר ועתיד
מחירו של סיטרואן קקטוס 2015 בישראל יחל ב-110,000 שקלים. הוא יתחרה ראש בראש מול הקרוס-אוברים הקטנים שנוחתים כאן בקצב. הקקטוס נראה טוב ומבצע טוב את רב המשימות, והוא עושה זאת בצורה לא קונסרבטיבית. הוא בוחר במינימליזם מכאני עטוף בתשומת לב עיצובית. זה קונספט שמקריב דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם (חלונות אחוריים מסורתיים ופתח מיזוג לנוסע, לדוגמא) על מזבח ערכים רלוונטיים יותר (משקל, צריכת דלק וכו'). עוד בשוק הישראלי יקשה עליו מחסור באופציה אוטומטית פלנטרית. סיבוב קצר על גרסה רובוטית חד-מצמדית (דיזל) הציג שיפור בתפקוד התיבה, אך זה עדיין פתרון שצריך להתרגל אליו. באירופה אין לי שום ספק שהחיסכון, האמירה והעיצוב יהפכו אותו למחזה נפוץ. אצלנו? נחיה ונראה.