מסלול טיול אביבי המטפס בחורש הפורח של הרי ירושלים מצומת האלה ואנדרטת הל"ה, בגובה של 290 מטרים, עד לקיבוץ בר גיורא, בגובה של 720 מטרים מעל פני הים. המסלול במרכז הארץ, בחלקו על שבילים צרים שמעטים נוסעים בהם ובעבירות קלה המתאימה לכל רכב שטח.
אבני דרך: צומת האלה, קיבוץ ל"ה, אנדרטת הל"ה, בית נטיף, צומת עציונה, נחל זנוח, חרבת תנור, עין מטע, עין אזן, חירבת עיתאב, קיבוץ בר גיורא.
צילום: אתר השטח הישראלי
עבירות, שמורות טבע ושטחי אשהמסלול בעבירות קלה עד בינונית ומתאים גם לרכבי פנאי רכים ללא הילוך כח. לאחר הגשם השבילים הופכים לחלקלקים מבוץ, מה שמקשה על העבירות ודורש תשומת לב שלא להחליק מהשבילים הבוציים.
המסלול על שבילים מסומנים ולא מסומנים מחוץ לתחום של שמורת טבע, אך אין סיבה לרדת מהשבילים ולפגוע בנוף.
המסלול לא חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשר, ואף מומלץ, לטיול בו במהלך כל השבוע.
מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב וציוד גרירה וחילוץ בסיסי.
אורכו של המסלול כ-30 ק"מ ואפשר לבצע אותם ברצף של כ-6 שעות טיול, כולל ביקורים רגליים במעיינות ובבורות המים.
שימו לב לצמחייה המעט צפופה בנחל זנוח (אפשר להביא מזמרה).
אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של החיות בטבע.
אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלולים מופיעים בצורה של סיפור דרך עם 11 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי www.4x4.co.il
תחילת המסלול:בצומת האלה שעל כביש 38 (בין בית שמש לבית ג'וברין) כ-60 ק"מ מתל אביב.
נ.צ. 1 – צומת האלה
צילום: אתר השטח הישראלי
מתחילים ומאפסים מד אוץ
מצומת האלה נוסעים מזרחה על כביש 375 לכיוון צור הדסה.
3.8 ק"מ צומת הכניסה לקיבוץ נתיב הל"ה.
נ.צ. 2 – צומת הל"ה
מאפסים מד אוץפונים שמאלה לכיוון הקיבוץ ואנדרטת הל"ה.
לאחר כ-
100 מטרים מגרש חנייה מימין לכביש ולמרגלות אנדרטת הל"ה.
בימים שאין מבקרים במקום אפשר לטפס בכביש הצמוד לגדר הקיבוץ עד מגרש החנייה הקטן הצמוד לאנדרטה.
בצמוד לאנדרטה עמדת "מסבירן" המספרת את סיפור הקרב של הל"ה.
לאחר הביקור באנדרטה יורדים בחזרה למגרש החנייה התחתון.
מאפסים מד אוץ במגרש החנייהממגרש החנייה שלמרגלות האנדרטה יוצאים מזרחה בשביל הגבוה יותר לתוך חורשת העצים הדלילה.
0.5 ק"מ צומת T, מעל "חוות הצלחות" – האנטנות הגדולות של עמק האלה, בו פונים ימינה ומזרחה.
1 ק"מ צומת בו ממשיכים ישר.
1.3 ק"מ צומת בו ממשיכים ישר וימינה.
1.6 ק"מ צומת בו פונים שמאלה ולמעלה עם השביל המסומן באדום.
1.7 ק"מ צומת בו פונים ימינה ולמעלה.
1.8 צומת T עם שביל ישראל (סימון כחול-לבן-כתום).
נ.צ. 3 – צומת T
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץפונים ימינה עם הסימון של שביל ישראל.
0.3 ק"מ צומת בו פונים שמאלה ולמעלה עם שביל ישראל.
0.8 ק"מ צומת בו מתעקלים ימינה עם שביל ישראל.
1.1 ק"מ צומת בו ממשיכים ישר ולמטה.
1.2 ק"מ צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה.
1.4 ק"מ צומת בו ממשיכים ישר ולמטה.
1.5 ק"מ צומת בו פונים ימינה ולמטה לכיוון כביש האספלט.
1.6 ק"מ רחבת כורכר בה פונים שמאלה לכיוון הכביש.
1.7 ק"מ כביש 384 (מחבר בין בית שמש לצומת עציונה מזרח).
נ.צ. 4 – כביש 384
מאפסים מד אוץפונים ימינה על הכביש.
0.1 ק"מ צומת עציונה מזרח בו פונים שמאלה לכביש 375 לכיוון צור הדסה.
מטפסים על הכביש וב-0.8 ק"מ מאותתים שמאלה, מאטים ומתכוננים לירידה מהכביש.
1 ק"מ פונים שמאלה לשביל המסומן בכחול.
נ.צ. 5 – ירידה מהכביש
צילום: אתר השטח הישראלי מטפסים על השביל המסומן בכחול לכיוון חירבת חנות.
0.2 ק"מ צומת בו פונים ימינה ולמעלה עם הסימון הכחול.
0.4 ק"מ צומת בו פונים שמאלה.
1.1 ק"מ צומת בו פונים שמאלה עם הסימון הכחול. ממערב לדרך רואים את רמת בית שמש.
2.1 ק"מ צומת בו פונים ימינה ולמעלה לצידו של נחל זנוח כשמצידו האחר של הערוץ המחצבה הגדולה של נחל זנוח.
3.5 ק"מ צומת V פונים שמאלה, יורדים מהשביל המסומן, ומטפסים בשביל המקסים הצמוד לערוץ הנחל.
4.2 ק"מ צומת שבילים קטן בו פונים ימינה ולמעלה.
4.4 ק"מ עוד צומת שבילים קטן בו ממשיכים ימינה ולמעלה.
5.6 ק"מ רואים את המבנים של חירבת תנור משמאל לדרך ולערוץ הנחל.
5.7 ק"מ צומת T עם השביל המסומן באדום (ימינה לחרבת חנות ולכביש, שמאלה לעין מטע).
נ.צ. 6 – צומת T
מאפסים מד אוץפונים שמאלה וחוצים את ערוץ נחל זנוח על השביל האדום.
0.1 ק"מ צומת עם שביל כחול ושביל ישראל הממשיכים יחד ישר וצפונה עם השביל האדום הפונה שמאלה ומערבה.
נ.צ. 7 – צומת אדום-כחול
זה המקום לעצור ולטייל ברגל לצד הזרימה הזכה של עין מטע, בין הריסות המבנים של חרבת תנור – שרידי מבנים של חאן דרכים ומבנים חקלאים מתקופת הממלוכים (המאה ה-12) ועד תקופת הטורקים – וחורש ת דקלי הוושינגטוניה ממוצא מקסיקני הנטועים בשורות ישרות ומרשימות.
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץפונים שמאלה לשביל המסומן באדום.
0.3 ק"מ פונים חזק שמאלה לרחבת חנייה קטנה.
מרחבת החנייה יורד שביל הולכי רגל לכיוון ערוץ הנחל ולצידו נקבה מסותת של 12 מטרים ובקצה מערה קטנה ומתוכה נובע מעיין של מים זכים – הביאו סנדלים ופנס, חוויה!
חוזרים לשביל האדום וממשיכים עליו מערבה.
1.2 ק"מ צומת שבילים.
נ.צ. 8 – צומת
מאפסים מד אוץפונים ימינה חזק ומטפסים על השביל האדום למעלה.
0.3 ק"מ קטע אספלט לכ-מאה מטר ואז הופך חזרה לשביל.
1.9 ק"מ צומת שבילים אדום ושחור.
נ.צ. 9 – צומת אדום -שחור
פונים שמאלה עם הסימון השקוף (שני פסים לבנים בלי צבע באמצע) וחונים מצידו השני של הערוץ הרחב.
בתוך אלה נמצאת הכניסה לבור של עין אזן – מעיין הנובע מתוך מערה (שימו לב כי מסוכן לצלול פנימה לתוך המערה. אם אתם הרפתקנים ורוצים לעשות זאת יש להגיע בזוג, יחד עם חבל הצלה ולצלול "הפוך" – כלומר קודם להיכנס עם הרגליים).
מסביב לאלה שוקת מסותת באבן ובהמשך אבן ועליה ציטוט משירו של יורם טהר-לב, שרה רבקה זוהר:
"מעיין ידעתי בין עשבי הבר בתוך השקט הכחול
לו ידעתי ככה לחיות לנבוע ולעד לא לחדול"
צילום: אתר השטח הישראלי חוזרים לצומת השבילים אדום-שחור שב
נ.צ. 9.
מאפסים מד אוץממשיכים צפונה על השביל המסומן באדום.
0.2 ק"מ צומת בו פונים שמאלה עם הסימון האדום.
0.6 ק"מ צומת T עם מפגש שבילים אדום וירוק.
נ.צ. 10 – צומת T
מאפסים מד אוץפונים ימינה ומזרחה על השביל הירוק ומטפסים לכיוון בר גיורא.
0.7 ק"מ צומת בו פונים ימינה לשביל המסומן בכחול.
0.9 ק"מ צומת בית עיטאב – מצודה צלבנית וכפר ערבי נטוש, בו ממשיכים ישר על הכחול.
2.1 ק"מ שער אחורי של מושב בר גיורא – נוסד בשנת 1950 ונקרא על שם שמעון בר-גיורא, ממפקדי המרד הגדול של היהודים בשלטון הרומאי.
2.3 ק"מ כביש נס הרים – בין צומת נס הרים במזרח לבית שמש במערב.
נ.צ. 11 – כביש
עד כאן 29.2 ק"מ מדודים של מסלול טיול.
לירושלים יש לפנות ימינה לכיוון צומת נס-הרים ומשם שמאלה לכביש 386 לכיוון צומת כרם.
לבית שמש ולתל אביב יש לפנות שמאלה, לחלוף על מושב נס-הרים ולרדת לכיוון בית שמש ולכביש 38.
צילום: אתר השטח הישראלי להתראות בטיול הבא...
שיטת הניווט והכנות למסלול
שיטת הניווט – הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך אינו דרוש למי שמקפיד על סיפור הדרך. יש להקפיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך וסימון השבילים המסודר. מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מ: מאפסים מד אוץ עד ל: מאפסים מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
הכנת אמצעים למסלול – גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים, ציוד חילוץ: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים, מצפן ומכשיר GPS – לא חובה, אבל נוח כשיש, מזמרה, במיוחד עבור מי שחושש משריטות על האוטו החדש מפות סימון שבילים מס' 9 (הרי ירושלים), טלפון סלולארי, מטען ו/או סוללה נוספת, מים ומזון ליום טיול שלם.
צילום: אתר השטח הישראלי
אנדרטת ל"ה לוחמים
ל"ה לוחמים האנדרטה צופה על "גבעת הקרב", מעברו השני של הר סנסן, ועל קו הרכס של גוש עציון עליו היו 4 ישובים יהודים טרום הקמת המדינה. מחלקת הל"ה יצאה ב-15 לינואר 1948 על מנת לסייע ולתגבר את גוש עציון הנצור, הנמצא על קו הרכס הגבוה כ-15 ק"מ בכיוון דרום- מזרח מהאנדרטה. לפנות בוקר התגלתה המחלקה ע"י רועה צאן, שהלוחמים חסו על חייו ושחררו אותו לדרכו. לאחר זמן קצר הקיפו את המחלקה המוני לוחמים וכפריים ערבים מהכפר צוריף והרגו את כל אנשי המחלקה בקרב ארוך. המחלקה, אשר הייתה מורכבת מלוחמי פלמ"ח ואנשי חי"ש, בפיקודו של דני מס, מפקד גוש עציון לשעבר, נהרגה כולה, גופות הלוחמים חוללו והבריטים דאגו לקבורה בגוש עציון. רק לאחר מלחמת ששת הימים (1967) הובאו הלוחמים לקבורה בחלקה הצבאית בהר הרצל שבירושלים.
