בשנת 2008 הצליחה
מאזדה לקטוף את תואר "מכונית השנה העולמית" (ומקום שני בתחרות "מכונית השנה של אירופה") עם
מאזדה 2, שזכתה לדיאטה ועיצוב מושך. שש שנים אחרי, ורגע לפני הגעת הדגם החדש, הגיע הזמן לבדוק איך היא שורדת את השנים.
מי את מאזדה 2?הסופרמיני של מאזדה הוצגה בשנת 2007 ושווקה בעולם בשלוש תצורות מרכב (סדאן והאצ'בק 3 או 5 דלתות) עם מנועי בנזין 1.3 ליטר (75 כ"ס ו-86 כ"ס) ו-1.5 ליטר (103 כ"ס), שני לוגמי סולר (1.4 ליטר ו-1.6 ליטר 67 ו-89 כ"ס בהתאמה) ושלוש תיבות הילוכים: אוטומטי, ידני ורציף.
אלינו היא הגיעה בשנת הדגם 2008 בגרסת האצ'בק 5 דלתות, עם יחידת כוח אחת בלבד – מנוע 1.5 ליטר, 103 כ"ס, ששודך לתיבה אוטומטית-פלנטרית בעלת ארבעה הילוכים – ובשתי רמות אבזור: אקטיב ודינמיק (כאשר האחרונה מוסיפה בקרת אקלים, הגה מעור עם שליטה על מערכת השמע, ריפוד מושבים נאה יותר, ובעיקר 6 כריות אוויר לעומת 2 בלבד באקטיב). בשנת 2010 היא עברה מתיחת פנים קלה, שכללה כיול מתלים מחודש, ולהיצע הצטרפה גרסת הסדאן, עם אותה יחידת הנעה ומפרט בטיחותי מלא בכל בגרסאות.
צילום: תומר פדר (ארכיון אוטו)מוטיב עגלגל שולט בתא הנוסעיםאיך היא נוסעת?ל-2 מראה צעיר ודינאמי, שמצליח לשמור על רעננות גם היום. הרושם הזה נפגע בגרסת הסדאן, שכמו רבות וטובות אחרות לא שרדה באלגנטיות את השתלת הישבן. כניסה אל תוך תא הנוסעים מלווה בתחושת החמצה – מצד אחד ניכרת השקעה בכל מה בקשור לעיצוב, עם מוטיב עגלגל ששולט בתא הנוסעים, ומצד שני איכות החומרים בינונית בלבד, עם יותר מדי פלסטיקים פשוטים. המרווח מלפנים מספק בהחלט, אך לגבוהים יהיה חסר מאחור מקום לברכיים ולראש. נפח תא המטען לא יוצא דופן ביחס לקטגוריה – 250 ליטר בהאצ'בק ו-450 ליטר בסדאן, אשר סובלת מפתח הטענה מעט צר.
ה-2 מציעה ביצועים זריזים ביחס למקובל בקבוצה, בזכות מנוע חזק יחסית, תיבה נמרצת (ואפילו נמרצת מדי) ותגובה חדה לדוושת הגז. זה כיף בנהיגה נמרצת, אבל יכול להציק מעט בהתנהלות מנהלתית, במיוחד בעיר ובעיקר בגרסאות שלפני מתיחת הפנים. הביצועים גובים את המחיר בצריכת הדלק, שפחות טובה מהצפוי בסופרמיני מודרנית – 11-12 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת הם נתון אופייני.
אותה עצבנות ממשיכה לסעיף הנוחות.
מאזדה 2 מתקשה לספוג שיבושים בעיר ומחוצה לה. היא אמנם לא תתרסק בדרך כלל, אך תרגיש עסוקה ותדאג להזכיר לך כל הזמן שמישהו לא ביצע כראוי את עבודת הסלילה. מפגש עם קווי חיבור במעברי אספלט במהירות גבוהה כבר ממש גורמים לה לחבוט, כאשר הכל מלווה ברעשי מתלים. גרסת הסדאן מציעה נוחות מעט טובה יותר, וגרסת הדינמיק בשתי תצורות המרכב מגיעה עם מושבים נוחים יותר.
התנהגות הכביש טובה ומהנה (גם אם לא אפויה לחלוטין) והזכירה לנו את הקטנות של פעם. משקל נמוך (רק 980 ק"ג), היגוי מהיר ונטייה מבורכת להדק קווי פנייה לפקודת רגל ימין, שהופכת לחיבה (מוגזמת?) להיגוי יתר אם משלבים גם העברות משקל רוחביות. התוצאה מהנה לנהיגה, אך יש בקטגוריה מכוניות בעלות אחיזה ותחושת יציבות עדיפות. בקרת היציבות באה כאן לידי ביטוי יותר מהרגיל, גם בשל נטייה להיכנס מוקדם למדי לפעולה, ופעולתה גסה יחסית.
צילום: תומר פדר (ארכיון אוטו)ל–2 מראה צעיר ודינאמי, שמצליח לשמור על רעננות גם היוםאמינה?כמו שאתם יכולים לראות בעצמכם, היה קשה למלא את הפרק הזה בתוכן. לא המאזדה 2 תנפץ את מוניטין האמינות שרכשה לעצמה מאזדה בישראל, וכל הבירורים שעשינו לא העלו בעיות כרוניות או תקלות סדרתיות.
מה בכל זאת העלינו בחכתנו? – לפעמים מורגשות דפיקות קלות בעת סיבוב הגה בעמידה – גירוז מוט ההגה לרוב יפתור את הבעיה, אך במקרים קיצוניים יותר נדרשת החלפת מוט הגה.
בדגמים משנתונים מוקדמים הורגשו רעידות בזמן עמידה, עדכוני תוכנת ניהול מנוע פתרו בדרך כלל את הבעיה עוד במסגרת האחריות.
כדאי?"לא נחה לרגע" זעק הסלוגן המפורסם של
מאזדה, ובניגוד למקובל בתחום הפרסום – הוא דווקא עמוס באמת. היא לא עוצרת להפסקות מנוחה במוסך – ועל זה אין לנו תלונות – אבל גם לא נחה על הכביש. זה יכול להיות כיף – אבל גם מעייף למי שרק רוצה להגיע מ-A ל-B. היא לא מספיק נוחה, שקטה או מלוטשת, אבל מציעה חן ושובבות כמו סופרמיני של פעם. לכן ההמלצה היא להתמקד בגרסת ה-5 דלתות (הדינמיק בלבד, בגלל הבטיחות) שקולעת להגדרה בצורה עדיפה, ולא מנסה להתחפש לרכב משפחתי. היא אופציה ראויה לצעירים (לפחות בנפשם)/משפחות צעירות, החושקים בסופרמיני אוטומטית זריזה ומהנה לנהיגה מבלי להתפשר על אמינות – בתנאי שצריכת הדלק לא נמצאת בראש מעיניהם.
