קטגוריה: מיני
גרסה: 1.0 ל' רובוטית, Feel
מחיר גרסה נבחנת: 77,000 שקלים
טריו המיני היפני-צרפתי (טויוטה אייגו,
סיטרואן C1, פיג'ו 108) היה מחלוצי התחייה של קטגורית המיני באירופה, כשהוצג בשנת 2005. בארץ הוא לקח חלק קטן יותר במהפכת המיני – ועדיין, מרכיביו נמכרו במספרים נאים. הדור השני נחת ממש עכשיו בארץ – יצאנו לבדוק איך, כמה ולמה.
עיצוב ונראותה-C1 היא מכונית חמודה למראה בזכות הפנים המיוחדות שיוצרות יחידות התאורה המקוריות ותאורת היום (DRL). הצבע האדום של מכונית המבחן בהחלט מוסיף – אז עשו לעצמכם טובה, ואל תבחרו צבע משעמם. מאחור העיצוב החדש והרבוע יוצר רושם של רכב רחב בהרבה מבעבר, ודומה מאוד לזה של האחות מבית, ה-108.
צילום: אורי שר חמודה למראה, והצבע האדום רק מוסיף
פנים הרכבתא הנוסעים רושם שיפור גדול בעיצוב ובהופעה בזכות מסך מגע גדול עם גרפיקה עליזה ושילוב פנלים כסופים ואלמנטים נוספים בצבע הרכב. חלקי התא מוצקים למדי אך החומרים עדיין פשוטים – ככה זה בקטגוריה הזו. אולם, בזכות ההגה מצופה העור והמושבים הנוחים והעמוקים, התחושה הכללית נעימה מהמקובל בקטגוריה הזו.
ה-C1 מציעה מרווח נאה מלפנים, והודות למושב מתכוונן לגובה שיורד נמוך, גם גבוהים ימצאו כאן שפע של מקום. חבל שההגה לא מתכוונן גם בציר הגובה להשלמת החבילה. המרווח מאחור יספיק לאנשים שגובהם עד 170 ס"מ, פחות או יותר. יותר מזה, והברכיים והראש יתחילו להתחכך במושב הקדמי/גג בהתאמה. כמו בדור הקודם, החלונות מאחור לא יורדים אל תוך הדלת, כמקובל, אלא נפתחים כמה ס"מ כלפי חוץ. תא המטען מציע נפח סביר ביחס לקטגוריה (ועדיין קטן למדי), עם מבנה עמוק ורחב למדי, אבל קצר, ויש לו גם כיסוי עליון – לא דבר מובן מאליו בקטגוריה הקטנה.
רמת האבזור מפתיעה לטובה וכוללת בלוטות' מקורי עם שליטה מההגה, כולל אפשרות לשמוע מוזיקה מהנייד, מחשב דרך, חיבור USB למערכת הקול (אין נגן), וחלונות שחורים מאחור. כך ש-C1 היא בהחלט אחת המכוניות היותר מאובזרות בקטגוריה התחרותית הזו. חבל שכמו בדור הקודם, פתח המיזוג האמצעי לא ניתן לכיוון ומופנה לכיוון התקרה.
צילום: אורי שר אחת מהמאובזרות בקטגוריה
נוחות נסיעהככלל, מכוניות קטנות לא מצטיינות בגיהוץ אספלט משובש – אך ה-C1 עושה עבודה טובה למדי. היא צולחת פסי האטה בצורה מוצלחת ולא מתרסקת גם על שיבושים רעים, אך מדי פעם מקפצת על שיבושים בינוניים או קטנים. מחוץ לעיר היא מטפלת טוב בשיבושים גדולים, ומעט זזה על שיבושים בינוניים. במרבית הזמן מדובר במכונית נעימה למדי. בידוד רעשי הכביש לא מבריק – עוד עניין נפוץ בקטגוריה – כך שרמת הרעש בתא תלויה מאוד בסוג האספלט ואיכות הצמיגים. על כביש טוב, רמת הרעש סבירה עד מהירות תלת-ספרתית (ב-100 קמ"ש המנוע מסתובב בכ-3200 סל"ד) אך משם והלאה מתחילים להתגבר רעשי הרוח, וב-120 קמ"ש (כמעט 4000 סל"ד) התא כבר רועש למדי.
התנהגות ובטיחותל-C1 ציון ריסוק של 4 כוכבים; מי שנבחנה בפועל היא טויוטה אייגו, אבל הציון תקף גם ל-C1 וגם ל-108. זהו ציון סביר בקטגוריה זו, ובכל זאת יש לציין כי שלישיית המיני של קונצרן פולקסווגן זכתה ב-5 כוכבים במבחן החדש (אבל רק היא). לחובת C1 נרשמים בלמים שהתעייפו מהר בירידה.
בעלייה, כצפוי, המנוע חלש מדי לנהיגה פעלתנית. יחד עם הגה קל מדי ועם שטח מת גדול במרכז, הפוטנציאל להנאה מנהיגה מתמסמס. זאת, למרות תגובה טובה להפנית ההגה.
צילום: אורי שר נוחות הנסיעה טובה למדי
מנוע וביצועיםה-C1 מוצעת עם מנוע אחד, שהוא גרסה מעודכנת לזה ששירת את הדור הקודם. מדובר במנוע 3 צילינדרים בנפח של ליטר המספק 69 כ"ס ו-9.7 קג"מ. המנוע משודך לתיבת ידנית או רובוטית (מצמד בודד) עם 5 הילוכים. התיבה הרובוטית של רכב המבחן קצת איטית, ומדי פעם מייצרת רעשים מכאניים (ואולי נבע מכך שהרכב היה חדש לחלוטין), אך בנהיגה רגועה מספקת העברות חלקות למדי, ותחילת תנועה זריזה.
חובבי השליטה יכולים לתפעל אותה מפקדים מאחורי ההגה (התיבה לא תעלה הילוך עצמאית, אבל כן תבצע קיק-דאון). הצליל היחודי של מנוע ה-3 ציל' מתחיל להיות נוכח בתא מאמצע קשת הסל"ד ומעלה (וויברציות עדינות נוכחות כל הזמן), אבל מדובר בצליל נעים למדי. ומי שמוכן לשמור את הסל"ד בחצי העליון של המד יתוגמל בביצועים זריזים להפתיע. מערכת לסיוע בזינוק בעלייה תמנע מהרכב להתדרדר לאחור בזינוקים. הבונוס הגדול מגיע בתחנת הדלק – בשיוט סביב 110 קמ"ש הגענו ל-20 ק"מ לליטר ובימי המבחן, כולל לא מעט קטעים עירוניים ונהיגה לא עדינה, לממוצע של 14.2 ק"מ לליטר. נתון בהחלט נאה.
צילום: אורי שר מאובזרת, נאה ונוחה, אך מעט יקרה
תמורהכמו בדור הקודם, השכילו מתכנני ה-C1 להעניק לה אופי עליז, כזה שבזכותו מוכנים לסלוח לה או להעלים עין מחסרונותיה. היא נאה מבפנים ומבחוץ, מאובזרת היטב, חסכונית ומשעשעת לנהיגה בזכות תחושה זריזה, צליל ייחודי, כושר תמרון טוב ונוחות טובה.
החסרונות העיקריים הם החלונות האחוריים בעלי הפתיחה המוגבלת, פתח המיזוג המרכזי שלא ניתן לכיוון, התיבה הרובוטית והבלמים מעוטי הסיבולת.
הבעיה העיקרית של
סיטרואן C1 לא נמצאת בגזרת ההנדסה אלא בגזרת התמחור – תג המחיר שהוצמד לרכב מעמיד אותו בתחרות ישירה מול מכוניות כמו i10 החדשה ופיקנטו בגרסאות ה-1.2 ליטר. אלו מציעות פחות אופי אבל יותר עידון ויכולת במנועים (הפחות חסכוניים) ובעיקר חבילה שלמה יותר.
ציון (ביחס למתחרות): 4
צילום: אורי שר
