חודש עבר לו מאז הדיווח הראשון, ומד הק"מ רושם רק 3200 ק"מ - צבירה של קצת יותר מ-2000 ק"מ החודש. זה הכל?! בימי החורף הראשונים תפקד ה-CBR כרכב אמפיבי לכל דבר - חוצה את שלוליות הענק בלי להניד שסתום. ואז אחרי כמה ימים תחת המים התגלתה הנקודה החלשה בסיפור הזה - הרוכב. גשם וקור לא ממש השפיעו על ההונדה הקטן אבל עליי השפיעו גם השפיעו. אולי העובדה שהאופנוע הזה הוא אופנוע צעירים בהגדרה, גרם לי להתנהג משל אני בן 18 ולהתלבש ברישול.
המציאות, כפי שקורה לעיתים תכופות, הכתה בפני (ובצוואר ובריאות ובעוד חלקים שמרגישים קצת חלודים עד לרגע זה) בעוצמה קרירה. כמעט שבועיים ביליתי במיטה, מוציא קולות של צנרת סתומה ומחסל גלילי נייר טואלט בקצב. שפעת מהגיהינום. כך שאני יכול לתרץ את הק"מ המחפיר במצבי הבריאותי. בערך. מעבר לזה אני חייב להודות שעוברים על הבייבי-CBR חיים קשים. הוא מתפקד כקטנוע שליחויות לכל דבר. שימוש עירוני מאסיבי עם גיחות בינעירוניות מהירות על המנתק בהילוך האחרון. ולמרות זאת הוא לא משהק, לא מגמגם ולא שואל יותר מדי שאלות.

הונדה CBR300 במבחן ארוך טווח (דיווח שני)
צילום: בן חסון
החודש תפקד הבייבי CBR בעיקר כקטנוע שליחויות
בצומת
ביום יום ה-CBRצ'יק מוכיח את עצמו כאופנוע שדורש מינימום תשומת לב. כמעט. בתחומים מסוימים הוא מצליח לשחזר את החוויה של אופנועי הספורט הגדולים. אני רואה כמה גבות מתרוממות, אז אמהר להסביר. מבחינת מקום אחסון, לדוגמא, הוא מזכיר מאוד אופנוע ספורטיבי בגודל מלא. מתחת למושב האחורי יש מקום למברשת שניים וכרטיס אשראי (את המשחה צריך כבר לשלוח בדואר). אז מה עושים עם הקניות מהסופר? שאלה מצוינת. עוד פרט שבו ה-300 מזכיר אופנוע ספורטיבי לכל דבר הוא מיגון הרוח, וזה מורגש במיוחד כשקר (שפעת, זוכרים?). מיגון הרוח הסמלי יושב נמוך והרחק לפנים, בערך בגובה טבורו של הרוכב. מי שירצה ליהנות מהמחסה הצנוע הזה יצטרך להישכב על מיכל הדלק משל היה על CBR1000RR על גבולות המהירות וההיגיון.
מעבר לשני אלו לא מעמיס האופנוע הזה על רוכבו אילוצים. הידיות מלפנים מותקנות מעל למשולש ונוטות מעלה, כיפוף הברכיים טבעי, המושב נמוך ונוח - כל אלו מייצרים תנוחה נוחה וזקופה למדי. המושב עצמו נמוך מאוד, וגם רוכבים נמוכים מאוד (מי אמר תומר?) יוכלו להניח את שתי כפות הרגליים שלהם על הקרקע ללא בעיה.

הונדה CBR300 במבחן ארוך טווח (דיווח שני)
צילום: בן חסון
אבל לא היו חסרים רגעים של ספורט אורבאני
בתנועה ה-CBR300 ממשיך להקל על הרוכב עם ידית מצמד רכה ובעיקר תיבת הילוכים נעימה וקלה מאוד לתפעול. לעיתים עושה רושם שהשימוש במצמד מיותר לחלוטין. עוד פרט שיכול להירשם תחת סעיף "תומך לחימה" הוא המשקל הנמוך. זה תורם לכל אלמנט ברכיבה - קל מאוד להזיז אותו, להשחיל אותו ולהקפיץ אותו ברחובות העיר. ועוד מילה על מערכת ה-ABS - אז נכון שהיא פוגעת ביכולת לייצר סטופי פה והחלקה של האחורי על הבלם שם, אבל התרומה הבטיחותית שלה חשובה, גם אם כניסתה לפעולה היסטרית לפעמים. ואם אנחנו בעיר ובפקקים, אפשר לציין שמדובר באופנוע צר ויעיל למדי ברכיבה בתנועה צפופה עד נעולה. המגבלה המשמעותית האמיתית היחידה היא המראות (המצוינות), שידרשו קיפול במקומות צפופים באמת.

ובתחנת הדלק
רגע לפני התדלוק אני רוצה להתלונן על שינוי צורת המפסקים בצידו השמאלי של הכידון בכל אופנועי הדור החדש של הונדה. אני לא סגור בדיוק על טיבו או מטרתו של העיצוב החדש, אני יודע רק לאן הוא מוביל - בכל הונדה חדש, כשאני שולח את האגודל לצופר אני מפעיל את האיתות - ובכל פעם שאני שולח את האגודל לאיתות אני מפעיל את הצופר. לא מתאים להונדה ואין לי מושג למה בוצע השינוי הזה.

הונדה CBR300 במבחן ארוך טווח (דיווח שני)
צילום: בן חסון
מכסה מיכל הדלק לא נימצא על ציר. מיותר, מוזר ולא נוח
וזה מוביל אותי לעוד כשל קטן בהנדסת אנוש. מכסה מיכל הדלק לא נימצא על ציר. זה אומר שבכל תדלוק צריך להוריד אותו ולמצוא מקום להניח אותו. מיותר, מוזר ולא נוח. גם פתח התדלוק עצמו מעלה תהייה - ממש על שפת הפתח מקובעת מעיין תמיכה רוחבית שלא מאפשרת הכנסת הפיה, וטיפות הניתזות ממנה מטעות את החיישן בפיה ועוצרות את התדלוק. וכך אני מוצא עצמי עומד בכל תדלוק, מכוון את הפיה לזווית אחת ספציפית ושולח זרם דקיק ומדויק בין הקורה האמורה לשפת הפתח בכדי למלא את המיכל. אבל לאחר המילוי - תענוג. בבדיקה האחרונה שעשינו הוא השיג כ-23.4 ק"מ לליטר. בשימוש די אגרסיבי כאמור. עוד על נושא הדלק בדיווח הבא.

בפעם הבאה
החודש אנחנו מתכננים להשתמש במיני CBR הזה בצורה יותר ספורטיבית, לבלות יותר זמן מחוץ לעיר, בכבישי רכיבה וימי מסלול, ולראות איפה עובר הגבול שלו. אנחנו רוצים לעשות גם איזה ניסוי שקשור לצריכת דלק ובטוח, אבל בטוח, שנחליף לו צמיגים. ה-IRC המקוריים שמגיעים עם ה-CBR300RR פשוט לא מייצרים שום סוג של אחיזה קרוב לשפת הצמיג, ומקשים על מיצוי הפוטנציאל של האופנוע הקטן והנמרץ הזה. אחרי שנחליף אותם, נוכל אולי לענות לשאלה האמיתית שלנו בסיפור הזה - האם אופנוען מנוסה יכול ליהנות ולהסתפק באופנוע קטן מאומן וזול יחסית (42,900 שקלים). הישארו עימנו.

הונדה CBR300 במבחן ארוך טווח (דיווח שני)
צילום: בן חסון