תחום הרכב הוא תחום שמרני, המאמץ חידושים לאט. אפילו לאט מאוד. יש לכך לא מעט סיבות – מחזור החיים של רכיבים עיקריים בתחום הרכב הוא ארוך יחסית, פועל יוצא של עלויות הפיתוח הגבוהות; הרגולציה מחמירה וכל חידוש נבדק בשבע עיניים – ואלפי שעות ניסוי – לפני שהוא מקבל אישור להגיע אל המכונית שלכם.

צירוף גורמים אלה מביא לכך שיצרניות רכב פשוט לא אוהבות לקחת הימורים; לוקח הרבה זמן ועולה הרבה כסף לתקן טעויות. לכן לטכנולוגיות חדשות לוקח זמן רב לחדור אל עומק דגמי המאסה. זה היה נכון לשלדות אחודות ומנועים רוחביים בעבר, וזה נכון לטכנולוגיות מתקדמות, כגון טכנולוגיות בטיחות אקטיבית, היום.
אבל ה"כבדות" של עולם הרכב משמעה גם שמרגע שהתנועה בכיוון מסוים החלה, קשה מאוד לעצור אותה. קחו למשל את הטכנולוגיה ההיברידית; במשך כעשור טויוטה והונדה דחפו את התחום כמעט לבדן, בעוד היצרנים האחרים נשארים מחוץ למשחק, או יוצאים ידי חובתם עם דגם אחד או שניים. עד שנפרץ הסכר, והיום כל היצרנים הגדולים משיקים דגמים היברידיים. את הרכבת הזו אף אחד כבר לא יעצור.
שנת טכנולוגיה
צילום: מנהל
מערכות בטיחות אקטיביות הופכות לנפוצות יותר גם בקרב מכוניות עממיות
כבר לא לעשירים בלבד
אותה מגמה אפשר לזהות גם בתחום הטכנולוגיות המתקדמות בנושא הבטיחות. הן איתנו כבר מתחילת האלף – עבדכם הנאמן נהג במכונית עם בקרת שיוט אקטיבית, על בסיס רדאר, כבר ב-2001 (והיא כבר לא היתה חדשה). לא דגם מעבדה סודי, אלא מכונית סדרתית לחלוטין, שאפשר היה לגשת ולהזמין בסוכנות. אלא שהמערכת הזו הייתה יקרה. מאוד יקרה, והוגבלה למכוניות סופר-יקרות, וגם אז רק כאופציה.

גם מערכות סטייה מנתיב הן לא חדשות, וכך גם מערכות ניטור מכוניות בשטח המת ובלימה אוטונומית. אבל בשנה האחרונה הן החלו להתפשט בקצב מהיר, לחדור אל דגמים עממיים יותר, בעלות עממית יותר. בסיטרואן C4 פיקאסו בקרת שיוט אקטיבית היא חלק מחבילת אבזור עשירה שעולה 10,000 שקל – לא רחוק מהמחיר המקובל לחבילות אבזור. ביונדאי i35 מערכת התרעה מפני התנגשות וסטייה מנתיב היא אבזור סטנדרטי (בהתקנה מקומית) – הישג שנראה לא פחות מדמיוני אך לפני שנים ספורות – והן לא לבד.

2014 תצוין, בסיכומים עתידיים שיערכו בוודאי אי שם ב-2050 או 2100, כשנה בה המכוניות החלו לקחת את העניינים לידיים. זו השנה בה גם מר ישראל ישראלי, זה שלא נמנה על רשימת עשירי ישראל, יכל סוף סוף לקנות מכונית שהתערבה לו בנהיגה השוטפת כדי לשמור עליו. זו השנה בה הסכר נפרץ והשיטפון, המאוד מבורך, החל. השנה בה השקה של מכונית חדשה, אפילו עממית, לא יכולה שלא לכלול פרק שלם על מערכות בטיחות אקטיביות.
שנת טכנולוגיה
צילום: מנהל
סיטרואן C4 פיקאסו. חבילת אבזור בטיחות מקיפה
עצמאיות בשטח
והאופק מסומן גם הוא – המכונית האוטונומית. השנה היא הפכה לשיחת היום גם בקרב אנשים שאינם נמנים על קהילת חובבי הרכב. המכוניות של גוגל ומובילאיי הופיעו בטלוויזיה בפריים טיים. מעתיד רחוק ומעורפל, כזה ששייך לסרטי המדע הבדיוני של הוליווד, הופך החזון הזה למשהו ממשי ומוחשי, דבר שבני מעמד הביניים חולמים עליו בפקק בדרך לעבודה. מובילאיי, חשוב לציין, מפתחת – בארץ, גאווה ישראלית! – מכונית אוטונומית בשיתוף עם אודי.
יהיו עוד הרבה שלבי ביניים עד אז. כך למשל תהיה נהיגה אוטונומית רק בפקקים, ופולקסווגן כבר הציגה מערכת כזו בפאסאט החדשה. שלב נוסף מדבר על נהיגה אוטונומית בכביש המהיר; הטכנולוגיה כבר כאן – שילוב שמירת נתיב, בקרת שיוט אקטיבית ואף שליטה על ההגה החשמלי, ונדרש רק אישור הרגולטור. דבר נוסף הנדרש ממכונית של העתיד הקרוב היא יכולתה למנוע תאונות חמורות, ולא משנה כמה הנהג חֲמוֹר; וולוו כבר הגדירה תאריך מטרה: 2020. לפי וולוו, דגמים חדשים שלה לא יהיו מעורבים בתאונות חמורות, כאלה עם פצועים קשה או הרוגים. אבל היעד – מכונית אוטונומית לחלוטין – כבר הוגדר.
שנת טכנולוגיה
צילום: מנהל
מה השלב הבא? מכונית ללא נהג? אודי אומרת שכן

פריצה בתנועה
האופטימיים יסתכלו על ההבטחה לפחות נפגעים בתאונות דרכים, על הורדת נטל הנהיגה היומיומית, המשעממת, מעלינו (רק כדי שנוכל להתעסק עוד קצת בסמארטפון). רואי השחורות ימלמלו "מאטריקס" או "שליחות קטלנית" ויתחילו לחפש (באינטרנט, אלא איפה) מבצעים על מעילי עור ארוכים ומשקפי שמש.

אלו שבאמצע צריכים לזכור שזו גם השנה שבה התחלנו לשמוע את המושג "האקרים" גם בהקשר של מכוניות. שפע המחשבים ברכב, וכמו כל מחשב בעולם מרגע שחובר לתקשורת חיצונית – דרך הבלוטות' של הטלפון או התקשורת הסלולארית של מערכת הניווט, למשל - מהווים פוטנציאל לפריצה ושליטה מרחוק. ואם האלקטרוניקה שולטת בהאצה, בבלימה ובפניה, הרי שלמעשה מי שיפרוץ אל האלקטרוניקה – ישלוט באוטו.

לכן 2014 ברכב היא, לפני כל דבר אחר, שנת המכונה. לטוב או לרע? רק השנים יגידו, אבל תעשיית הרכב כבר החליטה והחלה לנוע בנחישות בכיוון הזה. האם המסע יושלם עוד עשר שנים, עשרים או חמישים? את זה קשה לנבא כרגע, יותר מדי משתנים מעורבים במשוואה. אך התוצאה ידועה. ובדרך לשם, אנחנו ואתם משתתפים בניסוי, אז שיהיה לנו בהצלחה.