ביום חמישי שעבר העורך נכנס לחדר הכתבים. "התקשרו עכשיו מוינגייט והציעו לנו להצטרף ליום תרגול חילוץ בשלג עם קורס מדריכי נהיגת השטח שלהם. מעוניין?". השבתי שאני צריך לשאול את אימא (כן, הוא רציני – הבחור עדיין מבקש רשות מאמא. שכמובן אמרה לו ללבוש סוודר. המערכת).

קר ביום שישי בבוקר. כל כך קר. גם עם שני זוגות גרביים, שני זוגות מכנסיים, כפפות ומעיל גדול. וזה עוד לפני שיצאתי מהבית. אבל כשאני מגיע ללטרון, גאה בכך שאני בכלל מצליח לזוז עם כל הטקסטיל הזה עלי, אני מגלה שאנשי הקורס (חלקם בכל אופן) הגדילו לעשות, ורק ראשם מציץ מתוך חרמוניות עבות.
לבן בשטח / גלריה
צילום: מנהל
היום הזה הוא, כאמור, חלק מ'קורס מדריכים מקצועיים לרכבי שטח 4x4' – השם הרשמי שנתנו לקורס במכללה האקדמית בווינגייט. קורס זה נמשך שישה חודשים וכולל 250 שעות לימוד (מפגש בכל יום שישי). למרות שמו, הקורס מיועד גם למי שרק רוצה לדעת לנצל את ה"ג'יפון" החדש שקנה בצורה יעילה יותר, ולא ממש בונה על קריירה בתחום הדרכות הנהיגה.

התכנון המקורי היה להתמודד עם אתגרי עבירות בשלג, לתרגל חילוצים בתנאים יוצאי דופן וכן הלאה. אלא שפעם אחר פעם נתקלנו בחסימות צירים, שמנעו מאיתנו להשלים את המסלול המאתגר שתוכנן, וכך מצאנו עצמנו בעיקר מטיילים בשבילים מתונים, ובזמן הפנוי מחליפים מור"קים מהסופה הקודמת (אז חברי הקורס יצאו לגולן) ושואפים פנימה את הלבן (השלג, השלג!). ומכיוון שאני הגעתי כאורח, הייתי פנוי להנציח את המראות (במצלמה החדשה שאמא קנתה לי, כמובן).

לצפייה בגלריה לחצו כאן

לבן בשטח / גלריה
צילום: מנהל