קטגוריה/מרכב: סופרמיני/סטיישן
גרסה: רנו קליאו אסטייט 1.2 ל', 120 כ"ס, תיבה רובוטית דו-מצמדית
מתחרות בולטות: יונדאי i25, סיאט איביזה FLOW, סיטרואן C אליזה, סקודה פאביה ספייס, פיג'ו 301, קיה ריו
מחיר הגרסה הנבחנת: 110,000 שקל
מאז ימי הסימבול (שהיו קצרי מועד) לא הייתה לרנו נציגה בקטגוריית המשפחתיות הקטנות. ברבות השנים הקטגוריה הלכה ותפחה עם שלל מתחרות חדשות אשר רובן, באופן מעט מפתיע, הגיעו מאירופה. כעת מנסה רנו לפלס את דרכה חזרה ללב קטגוריית ה"מכוניות קטנות עם בגאז' גדול", אך בדרך שונה מהמקובל. במקום משפחתית קטנה וייעודית בתצורת סדאן, רנו בחרה ללכת בגישה האירופאית: גרסת סטיישן לסופרמיני שלה, הקליאו.
עיצוב ונראות
העיצוב הוא הצד החזק של הקליאו הנוכחית, ולמרות תוספת האורך (20.5 ס"מ) מעצבי רנו הצליחו לשמור על מראה דינאמי ונאה. החזית זהה לזו של ההאצ'בק, ונשלטת על ידי הסמל הענק של רנו. מאחור מתהדרת הקליאו סטיישן בזוג יחידות תאורה גדולות ונאות, שמקנות לה מראה מעט יותר מהוגן. מסילות הגג והחישוקים הקלים מוסיפים למראה.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו העיצוב הוא הצד החזק של הקליאו הנוכחית, גם בגרסת הסטיישן
פנים הרכב
עיצוב תא הנוסעים נאה ומושקע, אבל קצת "מתאמץ" מדי. גלגל ההגה המעוצב ומסך מערכת המולטימדיה שבמרכז הקונסולה (שעטויה שחור פסנתר, למקרה שתהיתם) בולטים במיוחד. אבל דווקא מערכת המולטימדיה מעמיסה על העיניים – ועל תשומת הלב של הנהג – גרפיקה מקושקשת וצבעונית, שאולי הרשימה עם נחיתת הקליאו בארץ, אך הזדקנה במהירות.
איכות החומרים טובה בחלקו העליון של התא, אך מהר מאוד נתקלים בפלסטיקים נוקשים למגע, כולל בכמה בעלי גימור גס ולא נעים. איכות ההרכבה, לעומת זאת, טובה. רמת האבזור נאותה כבר בגרסת הבסיס (אקספרסיון: 109,000 שקל) וכוללת שליטה מגלגל ההגה על מערכת השמע, בקרת שיוט, ואותה מערכת מולטימדיה שהוזכרה מקודם. גרסת ה-אקספרסיון PACK המאובזרת (הגרסה הנבחנת: 110,000 שקל) מוסיפה גם התנעה ללא מפתח, חלונות חשמליים מאחור, וחיישני אורות וגשם. מערכת בקרת האקלים, שקיימת בהאצ'בק, נעדרת בשני המקרים.
המרווחים מלפנים טוב למדי, הן לנהג והן לנוסע, למרות קרבה מסוימת לדלתות, וקל למצוא תנוחת ישיבה טובה. לכך תורמים הגה בעל כיוונון לעומק ולגובה, ומושבים נוחים (ונאים) מאוד בעלי טווח ואפשרויות כיוון רחבים. מאחור המצב דומה לקליאו המוכרת – שאינה מהמרווחות בקטגוריה – עם מרחב מספק לאדם בוגר בגודל ממוצע, אך לא הרבה מעבר.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו עיצוב תא הנוסעים נאה ורמת האבזור טובה, אבל איכות החומרים פחות מרשימה
תוספת הסנטימטרים באה לידי ביטוי בתא המטען. עם נפח התחלתי של 358 ליטר ופתח הטענה רחב (ביחס למרכב) מתקבל תא מטען רבוע ונוח מאוד לשימוש. התא בעל מפלס כפול, כך שאפשר להגדיל את הנפח (עד ל-443 ליטר) או לאחסן פריטים קבועים בתחתיתו מבלי שיפריעו להטענת הקנייה המזדמנת באיקאה. עם קיפול המושבים – המנגנון נוח לתפעול – תקבלו חלל הטענה גדול (1380 ליטר) ותיהנו מרצפה שטוחה ונוחה להטענת חפצים גדולים. ברחבי תא המטען פזורות מספר נקודות עיגון וגם וויי תלייה, ואל לנו לשכוח גם את התאורה הטובה (חבל שאין שקע כוח). את סעיף השימושיות הקליאו עוברת בהצלחה.
נוחות נסיעה
הקליאו אסטייט, בדומה להאצ'בק, מכוילת על הצד הנוקשה – נוקשה מדי לרכב משפחתי קטן – ומתקשה להתמודד עם כמעט כל דרך שאינה סלולה למשעי. האסטייט מעבירה באדיקות את תוואי הכביש אל ישבן הנהג והנוסעים, מווברצת על רצף שיבושים קטנים ולא פעם מעבירה חבטה עזה בזמן תיקול שיבושים גדולים. לכך מצטרפים רעשי כביש ורוח שהופכים נוכחים מדי כבר במהירות נמוכה יחסית (80 קמ"ש). כל זה אומר שהאסטייט, למרות מוצאה הצרפתי, לא מסוגלת להעניק רגע אחד של נסיעה נינוחה.
התנהגות ובטיחות
הכיול הנוקשה משלם דיווידנד בכביש המפותל, שם הקליאו משתבחת בריסון טוב של המרכב, גם בעומס גבוה וגם על כביש גלי. לאסטייט התנהגות כביש מאוזנת ובטוחה, עם זנב שמוכן להדק קלות את הפנייה עם הורדת הלחץ מדוושת התאוצה. להגה משקל סביר אך הוא מעט מעורפל במרכזו, אך בהמשך ההפניה (לאחר רבע מהלך בערך) הוא מקבל חדות ומשקל טובים יותר.
הקליאו אסטייט מגיעה עם ארבע כריות אוויר וציוד הבטיחות המקובל. גרסת ההאצ'בק נבחנה במבחני הריסוק של יורו NCAP וזכתה בחמישה כוכבים.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו תוספת הסנטימטרים באה לידי ביטוי בתא המטען הגדול והשימושי
מנוע וביצועים
האסטייט מגיעה עם יחידת הכוח המוכרת מגרסת ההאצ'בק: מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר בשילוב תיבת הילוכים דו-מצמדית בעלת שישה יחסי העברה. ההספק עומד על 120 כ"ס ונתון המומנט המרבי על 19.3 קג"מ. נתונים נאים, אלא שכמו בהאצ'בק, הם לא מצליחים להרשים על הכביש. המנוע חזק ומתפקד היטב בסל"ד בינוני, אבל מחוץ לטווח היעיל (מתחת ל-2500 סל"ד או מעבר ל-5000 סל"ד) הוא מתקשה להרשים. לכך יש להוסיף גם השהיית טורבו מורגשת (כמעט בכל מצב) ותגובה איטית של התיבה, וברור מדוע סיימנו את החלק הזה של המבחן בתחושת החמצה.
צריכת הדלק של הקליאו עמדה בימי המבחן (שהיו פחות תובעניים מאשר בדרך כלל) על 12.5 ק"מ כאשר בשיוט נינוח ראינו גם נתון של 15.9 ק"מ לליטר; שוב: מעט מאכזב.
תמורה לכסף וסיכום
רנו קליאו אסטייט מקיימת את ההבטחה לשימושיות משופרת בזכות מרכב הסטיישן הנדיר בקטגוריה; פאביה ספייס ואיביזה FLOW הן היחידות בקטגוריה שמוצעות גם במרכב סטיישן. לכך יש להוסיף גם עיצוב נאה ואופנתי, תא נוסעים מאובזר ועשיר והתנהגות כביש טובה במחיר שמכוון ללב הקטגוריה.
ולמרות זאת, קשה לנו להמליץ על רנו קליאו אסטייט; המרחב מאחור סביר בלבד, יחידת ההנעה לא מרשימה והכי חשוב: נוחות הנסיעה הנמוכה ורמת הרעשים הגבוהה. האסטייט היא מכונית שנראית טוב על הנייר, אבל מבצעת הרבה פחות טוב על הכביש.
.JPG)
צילום: מערכת אוטו
