אני לא מחובבי הרלי. לא פעם הצהרתי שאופנוען אמיתי לא יימצא את עצמו על כלי רכב שכזה. כבד, רועד, חסר כל ערך דינאמי. יום אחד, והיום הזה עוד רחוק, כשכבר אהיה מבוגר מכדי לרכוב על אופנועים אמיתיים, אקנה לעצמי הרלי, אנמיך את גופי הזקן אל מושבו הנמוך וארכב לצפות בשמש שוקעת אל מעבר לים (מזל שאני גר לא רחוק מהחוף...).

עד אז, כך טרחתי לציין באוזני כל מי שהסכים לשמוע (וגם כאלו שלא), הרלי זה לא אופנוע, זו ערמת מתכת שמיועדת לכאלו שעסוקים בלְהַרְאוֹת ובלהֵרָאוּת. פוזה.

נייט רוד ספיישל
כשאני מדמיין את עצמי פנסיונר על הרלי, זה הדגם שאני מדמיין בעיני רוחי. הנייט רוד הוא למעשה גרסה של הוי-רוד, אופנוע השרירים של הרלי. זה אופנוע שבמקור הוצג ב-2001 כך שמדובר בכלי חדש ומודרני "יחסית" בכל מה שקשור ליציקות הברזל ממילווקי. אפילו עוכר קאסטומים כמוני יודה שזהו אחד האופנועים היפים שיוצרו מאז ומעולם, ובייחוד בגרסה הזו.
צמד אופנועי הרלי דיווידסון במבחן
צילום: מערכת אוטו

המנוע הוא לא הרלי קלאסי – יש כאן קירור מים, זווית של 60 מעלות בין הצילינדרים (בניגוד ל-45 מעלות בדרך כלל) והרבה כוח, למרות נפח לא ענק יחסית להרלי (1247 סמ"ק). 125 כ"ס זה הספק נאה לכל וי-טווין.

וכבר אמרתי שהוא נראה כמו מיליון דולר? נמוך, ארוך ועם צמיג אחורי שמן (מאוד; 240 מ"מ). אתה מתיישב עליו, זורק את הרגליים אל רגליות שתלויות הרחק מלפנים, שולח ידיים אל הכידון, בוחר הילוך ראשון ומחזיק את הקלאץ. תן לסל"ד לעלות וזרוק את הידית בלי חשש. ההרלי הזה חופר את גלגלו האחורי אל הכביש, משמיע חריקת צמיגים של מכונית וטס קדימה. ההילוך הראשון ארוך, התאוצה חזקה. מאוד. מחט הספידומטר מתעכבת על 30-40 קמ"ש ואז מזנקת ל-90 – לא מצליחה להדביק את קצב התאוצה.

ואני חשבתי שהארלי הוא לזקנים... יש פער משמעותי מאוד בין המנוע צמא הסל"ד והבלגן הזה, ולבין הישיבה הנינוחה שכופה עליך הנייט רוד. ההתנהגות מוזרה מאוד, בגלל זווית המזלג הקהה והגלגל הקדמי שזרוק הרחק מלפנים. יש תחושה מאוד משונה במעבר בין קו ישר להטיה, אבל מהרגע שבחרת זווית האופנוע נטוע ויציב. המנוע, יחד עם האחיזה האדירה שמייצר הצמיג מאחור, מטיסים את ההרלי(?!) הזה מהר וחזק מאוד מכל פנייה. תענוג. אבל רגע, דברתי על להיות פנסיונר ולרכב אל השקיעה, לא? האופנוע הזה עושה לי חשק להחליק איתו את האחורי בכל פנייה עירונית ולחפש אופנועי ספורט קיצוניים בכדי להשפיל אותם בקרבות רמזורים. זה הרלי זה?!
צמד אופנועי הרלי דיווידסון במבחן
צילום: מערכת אוטו
סטריט גלייד טורינג ספיישל
לא, הוא לא; זה – כן. הטורינג הוא אסופת כל הסטיגמות על הרלי. 245 ס"מ אורך, 365 ק"ג משקל (יבש) ולא פחות מ-1690 סנטימטרים מעוקבים מקוררי אוויר. לא פורסם נתון הספק, אבל אני מעריך שיש כאן 80 כ"ס. נתון המומנט הרשמי עומד על 14.07 קג"מ. מכונית. גדול, כבד, מסורבל וחלש. הרלי.

המושב נמוך, רחב ונוח. יש מדרסים נוחים מאוד לרגליים והכידון גדול ורחב. הרלי. לחיצה על המתנע, רעידה קלה וגרגור עדין. מזכיר V8 גדול וחזק. בנסיעה לוקח כמה דקות להתרגל לעובדה שצוואר ההיגוי נמצא מטר לפני הרוכב - ובערך בגובה המצח שלו. אבל כשמתרגלים, מגלים אופנוע יעיל ונשלט מאוד. קל לרכב עליו, בעיר ומחוצה לה, והכניסה לפניות טבעית וניטראלית.

המנוע לא מרעיד ולא רועש. אתה מרגיש אותו ברקע, שומע אותו לפרקים – מספיק רק כדי להזכיר לך שאתה על יחידת הנעה שונה, ייחודית. אין מה למשוך אותו לסל"ד גבוה. למרות ההספק הצנוע, זה מנוע גדול וקל מאוד לצאת איתו מהר מהרמזור או לעקיפות מזדמנות.
צמד אופנועי הרלי דיווידסון במבחן
צילום: מערכת אוטו
אבל הוא לא מעודד אותך לחפש את קצה מחוג המהירות (משימה אפשרית) אלא ההיפך. שים אותו על בקרת שיוט בגבולות ברירת הקנס (שם גם מיגון הרוח יעיל מאוד), נגן מוזיקה דרך מערכת השמע, וסע.

לא משנה אם זו קפיצה לסידורים בעיר או נסיעה לאילת – הטורינג מצליח לבודד אותך מהעולם, למשוך אותך לחוויה שלו ולגרום לך להתמכר. הוא לא זורח בשום משימה – השיכוך סביר בלבד וכך גם הבלימה ואילו הביצועים בינוניים. בפרמטרים הרגילים של מבחן דרכים הוא מקבל ציון עובר, לא יותר ולא פחות. אבל במדד אחד, Feel good factor, הטורינג הזה מפרק בקלות כל התנגדות, גורם לך לגלות תובנות חדשות. אופנוענות חדשה.

מאסט רייד אדישן
הציניות מתפוררת מהר מאוד מול שני האופנועים האלה. ודווקא הטורינג גורם לך להבין משהו על היצרן הזה, על הז'אנר הזה. אלף ואחת פעמים הסתכלתי על הפיירינג אדיר המידות הזה מהצד ולא הבנתי אותו. פעם אחת ישבתי מאחוריו וכל הקוביות הסתדרו כמו שצריך.
צמד אופנועי הרלי דיווידסון במבחן
צילום: מערכת אוטו

ההרלי הזה עושה הכל כדי שיהיה לך נוח, גם הפיירינג הזה, גם התיקים השימושיים בצד, האבזור. והוא עושה הכל בכדי לבודד אותך. מהרעש, האנשים, המציאות שמסביב. הוא שם אותך בתנוחת ישיבה שנראית מוזרה מהצד אבל מצליחה לשלב הרגשה טובה ונוחות, וברקע של כל זה מתנגן הרעם העדין של שתי הבוכנות האדירות.

יש לו סט שלם של דרכים להגניב אותך, אבל ההסבר האמיתי לסוד קסמו של הרלי גדול ואמיתי טמון בתחושה שהוא מעניק של משהו שלא ניתן לעצירה. אופנועים יבואו, אופנוענים ילכו. דברים עשויים להשתנות, אבל הרלי, כזה, אמיתי, נותן לך להרגיש ששום דבר מכל אלו לא ישפיעו עליך, על הדרך. נחישות וביטחון שרק גוש ברזל גדול, עם מנוע איטי והחלטי, יכולים לטעת בך.

לא צריך לחכות לפנסיה, צריך להתחיל לחסוך לאחד כזה עכשיו.
צמד אופנועי הרלי דיווידסון במבחן
צילום: מערכת אוטו