ברוכים הבאים למדור חניית החלומות. הכללים פשוטים – לחולם הנבחר יש תקציב של 400,000 ש"ח אותו הוא צריך להוציא על מכוניות – ואך ורק על מכוניות. בלי לשמור כסף לתחזוקה, בלי לשים בצד קצת כסף לשיפוץ של המקלחת. התנאי היחיד – המכונית מוצעת למכירה, בארץ, בזמן כתיבת המדור. אם כחדשה ואם כמשומשת (משמע – מופיעה בלוחות המכירה).
אומרים שהפכים נמשכים, במקרה שלי זה בהחלט נכון. ולכן, כמזרחי גאה, כל עוד מדובר בארבעה גלגלים, הגה (ורצוי גם שלוש דוושות); אני מעדיף אותן מהמערב. העדיפות שלי היא לגרמניות באופן כללי, ואלו שמגיעות משטוטגרט באופן ספציפי. מכוניות הקופה עם החרטום הצפרדעי משכו אותי תמיד, אפילו יותר מאשר את חובב הרכב הממוצע. הדעות אולי חלוקות בכל הנוגע לעיצוב הלא שיגרתי (ואני לא מתכוון להיכנס לדיון של תצורת יחידת ההנעה...), אך בעיניי הן לא פחות ממדהימות.

הראשונה בחניה תהיה, איך לא, הקאיימן של פורשה, שעוד בחייה הפכה לאגדה. שיטוט קצר בלוחות מעלה אחת מבציר 2007, בגרסת S החזקה. 3.4 ליטרים תאבי סל"ד השוכנים ממש מאחורי הגב (והאוזניים), ונשלחים היישר לזוג הגלגלים האחוריים דרך תיבה ידנית – מה בן אדם צריך יותר מזה בחיים?! הגברת החליפה לא פחות מ-6 בעלים בחייה הקצרים, שובבה לא קטנה. זה בטח לא ימנע ממני להיות בעלה השביעי, קסמה שובה גם אותי. הבחור דורש מחירון, ואני אפילו לא שוקל להתמקח ונפרד מ-156 אלף שקלים חדשים - והחלום הרטוב שלי בחנייתי.
פורשה קאיימן S
צילום: מנהל

אז מכונית לסופש"ים ולערבי מצב רוח יש, עכשיו צריך למצוא אחת להגעה יום יומית לעבודה. כאשר אתה עובד במרכז (וגר במעטפת של המרכז), אתה נאלץ להתמודד עם פקקים מרובים ומקומות חנייה מועטים, ולכן מן הראוי להעדיף רכב קטן ופרקטי. כמו שאפשר להבין, הבחירה שלי לא הולכת להיות יאריס היבריד, אלא יותר בכיוון של הוט-האצ'. שמתי פעמיי שוב אל המחשב, סקפטי למדי, בניסיון נואש לתור אחר אהבה נוספת – פיאסטה ST מהדור הנוכחי, כמותה יש בודדות בארצנו הקטנה. ואכן, זו הולכת להיות אהבה נכזבת מאחר ולא נמצאה אחת משומשת. אני מתנער במחשבה מהירה שישנה מקבילה לא פחות מהנה, וגם לה מנוע שיעשה את העבודה – 208GTI. היא דווקא מגיעה ארצה ביבוא סדיר (למרות שבקצב המכירות הנוכחי, יש מצב שזה ישתנה לרעתנו...) ומציאה של אחת כזו זו כבר מלאכה יותר מעשית. ואכן מצאתי אחת: יד ראשונה, 13 אלף ק"מ, צבע אדום עז, ועניין פעוט של 130 אלף טבין ותקילין. טלפון קצר הספיק לסגור עם הסוכנות שבבעלותה הרכב על בלעדיות – הצ'ק בדרך.

החנייה שלי כבר מתחילה לקבל נפח, ואני נשארתי עם תקציב של 114 אלף זוזים.
פיג'ו 208GTI
צילום: מנהל

אמנם אני עוד רווק ומשפחה ברוכת ילדים לא נראית באופק, אבל בתור נציג המתנחלים במגזין אינני יכול לאכזב את קוראי המגזר. לכן הרכב האחרון בחנייה הקטנה-אך-מכובדת שלי צריך להיות עם מקום לשבעה (לפחות), כמו כל משפחה ממוצעת בשכונתי הקטנה. כאשר אנחנו מדברים על רכב עמוס ילדים בדרכו הביתה, אחרי עוד נסיעה משפחתית שעושה את דרכה להרי השומרון התלולים, על כבישים פתלתלים, ישנו רכב אחד שעולה בדעתי שיעשה את זה בהנאה מרובה (לפחות לנהג) – פורד S-MAX, רצוי בגרסת ה'טיטניום', שמעבר לאבזור מפנק מחזיקה באורווה 240 סוסים חסונים. חיפוש קצר ואני מוצא אחת, 52 אלף ק"מ, יד ראשונה, אני מתקשר לדודו וסוגר איתו על הרכב ב-107 אלף שקלים (ניחשתם נכון, בבעלות ליסינג, בכל זאת תקציב מוגבל). בכך כמעט והסתיים התקציב, ואיתו החלום.

כנראה שגם החודש הבוס לא יחתום לי על תלוש משכורת מנופח, ובנות המערב ימשיכו להמתין לי עוד חודש נוסף. בינתיים, אני משקיף מחלון המשרד בקומה חמישית על נופי המרכז, בידיעה שאיפשהו יש בת שטוטגרט שמחכה רק לי. סבלנות, אהובתי!
פורד S מקס
צילום: מנהל