קשה להאמין שאני במרכז היער השחור, רק 20 דקות נסיעה מפרייבורג התוססת. על הכביש המטפס לנקודת הנוף של שואינסלנד נמצאים המוני אופנוענים שעסוקים, כך נראה, בשבירת שיא כלשהו (או סתם את העצמות) - ואני משפשף עיניים; האם משהו החזיר אותי בזמן לאיטליה של שנות השבעים? לא ייתכן שאנחנו בגרמניה המסודרת והדקדקנית. אבל אף אחד כאן לא מתרגש מקבוצות האופנוענים והרכיבה המהירה שלהם מתנהלת בסוג של אחריות. אחרי כן, בדרך הפסגות (כביש 500 לבאדן–באדן), אני פוגש בשלטים שמזהירים נהגים מאופנוענים הנכנסים לפנייה בהשכבה. כבר אמרנו משהו על הסדר הגרמני?
חגיגה מקומיתכמובן שגם אני רוצה להצטרף לחגיגה. אז אחרי אספרסו ועוגת יער שחור במרפסת המרהיבה שבפסגה אני משכנע את המשפחה לחזור העירה ברכבל - הארוך בגרמניה - ומקריב את עצמי: "מישהו חייב להוריד את הרכב". הכביש שופע הפניות ההדוקות מפתה וכך גם הקצב שסביבי. אני בטוח שעם כל כך הרבה אופנועים אף אחד לא ישים לב למכונית תמימה כמו
סקודה אוקטביה סקאוט.
.jpg)
צילום: מנהל הסקאוט לא מפשל. הוא דבק באופן מרשים באספלט ומנטרל כל דרמה. להגה פעולה ברורה, בייחוד כשמנתקים את מערך "תיקון הסטייה מנתיב" הפעלתן מדי. מערכת ההנעה הכפולה - דור 5 להאלדקס; קל ומהיר מבעבר - מתמודדת היטב עם 34.5 הקג"מים של מנוע ה–2.0 ל' דיזל (150 כ"ס), מחלקת את הכוחות באופן זורם ואינה נזקקת לעזרת בקרת היציבות. למרות תוספת הגובה הסקאוט אינו רוכן במיוחד והוא ניטראלי וצפוי. הוא לא "מתנהג" במיוחד אבל מציע קצב אדיר ונעזר בבלמים יעילים שעובדים קשה בירידה. "יש ריח מוזר" מעירה זוגתי כשאני ממתין להם בתחנה התחתונה. באמת מוזר...
נא להכיראוקטביה סקאוט הוצג לראשונה ב–2007 ובישר על קו גרסאות פנאי לדגמים מוכרים. סקודה פעלה בהתאם לנוסחה שרקחה סובארו בשנות התשעים עם האאוטבק: קח סטיישן, הגבה אותו, הוסף הנעה כפולה וקשט בפגושים אגרסיביים וחצאיות לפי הטעם. עם השקת האוקטביה החדשה היה ברור שמהר מאוד (אמצע 2014) תוצג גרסת סקאוט. הרי פלטפורמת ה–MQB תוכננה לשאת הנעה כפולה והתחום משגשג.
.jpg)
צילום: מנהל
ובכל זאת, ולמרות התפריט הידוע, כאשר אני פוגש בסקאוט בחניית ה–VIP בשדה התעופה בפרנקפורט, המראה מפתיע. שילוב של שימושיות ואלגנטיות שיוצא נשכר מתוספת גובה קלה של 3.1 ס"מ, היוצרת גם מרווח גחון של 17.1 ס"מ. משהו במידות ובפרופורציות מעניק לסקאוט ארשת כמעט יוקרתית, ויחד עם איפור השטח נוצר רושם של מכונית גדולה ואלגנטית מהאוקטביה הרגילה.
תחת שרביט הניצוח של יוזף קבאן, האחראי על העיצוב, קיבלה המכונית את מערך התוספות הנחוץ - אך מבלי להפוך למצועצעת מדי. בין השאר, הצ'כים וויתרו על פגושים שחורים שהיו בדגם הקודם והסתפקו בהדגשת חלקיהם התחתונים בעזרת "מגינים" כסופים. מלפנים שונה כונס האוויר שבפגוש והמכונית לבשה חצאיות צנועות מתחת למפתן, פסי הגנה וחיפויים נאים לבתי הגלגלים. גגון וחישוקי "17 מעוצבים היטב משלימים תמונה מוצלחת.
בתא הנוסעים השימוש בתוספות ייחודיות צנוע. סביבת הנהג היא כמו זו של האוקטביה, ולמעט מספר כיתובי סקאוט, דבר אינו אומר "שטח". אפילו בבחירת מצבי הניהוג אין אופציה ל"מצב שטח" ואין אפילו בקרת נסיעה במורד (כמו שראינו בגולף אולטראק).
.jpg)
צילום: מנהל מאידך, כיאה לחברה בקבוצת פולקסווגן, סביבת הנהג מכובדת ואיכותית, ומסתייעת בשילוב גווני עץ וריפודי עור ואלקנטרה למושבים הנוחים. בתא שלנו בולטים פתרונות "פשוט חכמה" כמו מעין פח נייד בתא שבדלת או מנשא לסלולרי בין המושבים. תנוחת הנהיגה טובה, אבל אין לה כל קשר למשהו שמזכיר רכב פנאי. הסקאוט מאוד מרווח מאחור, ורק הנוסע במרכז יסבול ממנהרת גל ההנעה.
תא המטען (610 ל') בולע בקלות את המטען הרב שלנו ומתגלה כשימושי ונוח. הוא נעזר ברצפה כפולה, שטיח עם שני צדדים (מחוספס ורגיל) וסגירה חשמלית. זהו, אפשר לצאת.
זזיםלצ'כים יש חוש הומור. כאשר אני מושך את המנוע, משהה את העברת ההילוכים ולא מציית לחיווי להחלפה, משגר הצג מדי פעם כותרת: "טיפים לחיסכון". ומה כתוב שם? "שים לב לחיווי העברת ההילוכים".
.jpg)
צילום: מנהל
כיאה לאירופה, בחרטום הסקאוט שלנו פועם מנוע TDI, שמשודך לתיבה ידנית (שישה הילוכים). לנו, בניגוד לרשויות האמריקאיות, אין תלונות (גם) על לגימת הסולר; 15.5 ק"מ/ל' בקצב שלנו ועם תפוסה מלאה הם בהחלט נאים. אבל יש תלונות אחרות. התגובה הראשונית ללחיצה על המצערת אינה מיידית, ויחד עם יחסי העברה ארוכים ומצמד רחוק קשה לייצר זינוק חלק. הפרעות יש גם בשני; הוא מהיר מדי לזחילה ואם מנסים להאט הוא נחנק.
אבל לאחר שמסתגלים לכל ההפרעות, מפגין הסקאוט ביצועים מרשימים. הוא מושך היטב מאזור ה–1300 סל"ד, מאיץ היטב (9.1 ש' ל–100 קמ"ש), מטפס ללא קושי לסביבות ה–180 קמ"ש על האוטובאן הגרמני ועדיין שומר על אופי נעים. כאן, בכבישים החופשיים היחידים ביבשת, יחסי ההעברה הארוכים משתלמים.
נוחות הנסיעה כאן, בכבישי היער השחור, נראית טובה. ייתכן שהסקאוט קצת רוכך עם ההגבהה או שהכבישים הגרמניים ממש טובים (כנראה שגם וגם). לא בדקנו את טענות סקודה לגבי שיפור ביכולת השטח. למרות שהמראה אלגנטי מאשר בדגם הקודם, זוויות הגישה והנטישה שופרו. עם זאת, כשהעזנו לעלות על אחד השבילים (כולם בבעלות פרטית) התחושה הייתה טובה.
.jpg)
צילום: מנהל סקאוט משלב את היתרונות המוכרים של
סקודה - שימושיות, מרחב ותחושה מהודרת - ומוסיף משהו יותר אופנתי ונכון. במובנים מסוימים הרב–גוניות שלו כסטיישן אקטיבי מתאימה למותג אפילו יותר מה–RS.
לא קשה להבין שתוספת כזו יכולה לעשות רק טוב למבחר המקומי ואין פלא שהיבואן שוקל להביא את הסקאוט כאחד מנושאי הדגל של משפחת האוקטביה. צריך רק לקוות שהוא יצליח לשמור על מחיר תחרותי.
לנו הקפיצה ליער השחור הזכירה עד כמה השילוב בין האוטובאנים החופשיים לכבישים מאתגרים, שהינם די נדירים בגרמניה, הופך את האזור לגן משחקים, גם לגדולים.
.jpg)
צילום: מנהל
