גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פנה במכתב לניצב ירון בארי, ראש אגף התנועה (את"ן), ובו הוא פונה אליו כדי שיפעל "להביא להפסקה מידית של פרויקט מצלמות המהירות הידוע בכינויו פרויקט א-3, במתכונתו הנוכחית".
כמה וכמה סיבות
לפי רום, דו"ח מבקר המדינה – אליו התייחסנו כאן – "פורש בפנינו שורה שלמה של תקלות, שניתן אולי לסכמן בכך שבפרויקט זה לא היה 'סוף מעשה במחשבה תחילה'". רום מוסיף כי בנוסף לבעיות התפעול הנ"ל, קיימת בעיה עקרונית יותר והיא שמטרות הפרויקט לא נוסחו כמותית, ולכן אי אפשר לשפוט את הצלחתו או כישלונו. המטרות, כך רום, נוסחו בצורה "הצהרתית" - לא כפי שנהוג מזה שנים רבות מאוד לנסח מטרות של מהלך אופרטיבי, לאמור, "ריאליות ובנות מדידה".
יו
צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
אופן ניהול הפרויקט והבסיס החסר עליו הושתת מביאים את יו"ר הרשות לקבוע כי "זהו פרויקט שסיים את חייו המבצעיים". בנוסף לשתי הסיבות הנ"ל, מציין רום במכתבו כי הנהג הישראלי יודע, דרך המערכות ברכבו, על מיקום כל מצלמה; "אחד המקרים הבודדים בטבע בהם, באופן קבוע, יודעת החיה על הצייד טרם שהצייד יודע עליה".
בהזדמנות זאת מציין רום כי אמנם המשאבים היקרים הם עניינה של המשטרה, אך זו צריכה להתייחס לכך מכיוון שהיא "מדווחת תדיר אודות מחסור באמצעים".
ההצעה של היו"ר
לפי רום, מטרת פרויקט כזה צריכה להיות "הקטנת מהירות הנסיעה הממוצעת בקטעי כביש ספציפיים". כאן מסתמך רום על גישה הנקראת "בקרת קטעים" הנתמכת על-ידי טכנולוגיה הבודקת את מהירות הנסיעה הממוצעת בקטע מסוים, ומוצאת ביטוי כיום במספר כבישים באירופה (רום מביא דוגמאות בבריטניה).

יו
צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
תצלום המכתב ששלח יו"ר הרשות לבטיחות בדרכים (תמונה גדולה - מצורפת בצד)
רום מציין כי המערכת הנוכחית "בתודעת האזרחים (כך מלמדים אותנו מחקרים בארצות רבות) מיועדת בעיקר לגבות כסף מנהגים לאוצר המדינה". הגישה החדשה, כך רום, "תוריד את מהירות הנסיעה הממוצעת, ותתרום תרומה חשובה להגברת בטיחות התנועה".
אלוף (מיל.) רום מציין במכתבו לתא"ל (מיל.) בארי, כי "צה"ל משבית צוללת, סוגר טייסות קרב וטייסות מסוקים ומדמים טנקים, הכל במסגרת התאמת הסד"כ הצה"לי למציאות ולטכנולוגיה המשתנים. טוב יהיה אם המשטרה תנקוט מהלך דומה בכל הקשור לאכיפה אוטומטית אלקטרונית. תשבית את מערכת א-3 חסרת הערך והרלוונטיות ובמקומה תפרוש מערכת עניינית, מתקדמת ומתאימה לכוונה הכללית של הקטנת מהירות הנסיעה בקטעים הראויים לכך".
האם נזכה לראות בקרוב את מתיחת האחד באפריל שלנו הופכת למציאות?
*****
אותה גברת, שינוי אדרת
אין צורך לציין בפני קוראינו שלדעתנו המקום שתופס עניין המהירות המופרזת בכביש הבין-עירוני בישראל בהקשר של בטיחות, נע בין מומצא למופרך. לפי כך, נראה שהמלצתו של גיורא רום לעצירת א-3 היא דבר נכון.
הבעיה היא שהטענה "מהירות הורגת" כשהיא מתייחס למהירות הממוצעת, היא דבר שהוא יותר מבעייתי – וההצעה לשיטת אכיפה אחרת אינה פותרת את הבעיה. יותר מדי כשלים מובנים, תיאוריות פגומות והתעלמות מעובדות מבססות את המדיניות הזאת, שעיקרה העברת נטל האחריות המערכתית מהמדינה – תשתיות, רכב בטוח – לקהל הנהגים.
יו
צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ולעניין זה, רום עצמו במפגש עיתונאים קבע ש"הרגולטור עשה בחוכמה כשהעלה את המהירות המותרת". העלאת המהירות, אפילו בקנה מידה קטן מאוד, אומרות התיאוריות שהן הבסיס לכל הסיפור הזה על מהירות מופרזת, תגרום לעלייה בתאונות, נפגעים והרוגים; ממש מתכון לאסון.
העובדה שרום סבור שזה היה חכם והעובדה שהעלאת המהירות לא פגעה בבטיחות, אמורות להביא לחשיבה מחודשת בעניין זה, גם במדיניות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אבל משום מה זה לא קרה עדיין. לפחות לא בדרגים המחליטים.
ומי שרוצה להעמיק בענין, מוזמן לקרוא את סדרת הכתבות שפרסמנו בנושא:
מהירות ואכיפה - ואמונה
מהירות ותאונות – התופעה הלא קיימת
מצלמות המהירות – עניין של אינטרסים
פרויקט א-3 – שני עשורים של איוולת
ניסינו לקבל את תגובת אגף התנועה לנושא, אך עד לרגע כתיבת שורות אלו לא הצלחנו לקבל תשובה – או אפילו ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים במשטרה.
יו
צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
שלום ולא להתראות?