הכנסת קיבלה אתמול (שלישי) את "חוק שירותי רכב" בקריאה שנייה ושלישית. החוק הובא למליאה על-ידי וועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל, לאחר שזו דנה בו ושינתה חלקים מהנוסח המקורי. שר התחבורה, ישראל כץ, הוא שהיה המנוע העיקרי לאישור החוק, שתחילתו בהמלצות ועדת זליכה.
ועדת זליכה שמונתה על-ידי השר כץ בעקבות המחאה החברתית הגדולה (קיץ 2011) הגישה את המלצותיה כבר בספטמבר 2011. באפריל 2012 כבר גובשו המלצות ליישום והחוק הוגש לכנסת ב-2013.
צילום: מנהל
החוק, במספר תחומים, משנה באופן דרמטי את מה שהיה קיים עד היום בשוק הרכב הישראלי. עם תחילת התהליך, דיבר שר התחבורה על הוזלה של כ-20% בהוצאות הרכישה והאחזקה של רכב בישראל. עם קבלת החוק מדבר השר כץ על חשיבותו הצרכנית ועל כך שלא יהסס להפעיל את סמכותו לפי החוק. וגם בתחום זה מדובר בשינויים משמעותיים.
יש לציין כי חלק מהתחומים בהם מטפל החוק זכו לטיפול בתקנות זמניות עוד לפני סיום העבודה על החוק.
יבוא רכב
החוק החדש מאפשר לייבא רכב חדש אם הדגם עומד בתקינה אירופאית או צפון אמריקאית (ארה"ב וקנדה). ניתן לייבא רכב כזה באופן מסחרי, כאשר יבואנים חדשים ("יבוא עקיף") יכולים לרכוש אותו ממפיצים ולא ישירות מהיצרן.
החוק החדש מאפשר פעילות של שלושה סוגי יבואנים: יבואן ישיר, כזה המקיים קשר ישיר עם היצרן (כמקובל היום); יבואן עקיף, הרשאי לייבא רכב באופן מקביל, מבלי להתקשר ליצרן, אלא דרך סוכני משנה; יבואן זעיר, כזה הרשאי להביא עד 20 כלי רכב לשנה, מעמד המיועד למי שמתמחה ביבוא אישי של מכוניות יוקרה.
המשמעות היא כי יבואנים עקיפים, שיתקשרו עם "סוכנים מורשים" בחו"ל יוכלו להביא דגמים שמחירם יהיה תחרותי לזה של היבואנים הישירים.
צילום: מנהל
שירות, קריאות לתיקון, מוסכים
היבואן הישיר יהיה חייב לטפל ברכב של המותג אותו הוא מייצג, גם אם הרכב לא הובא על-ידו. בנוסף, יהיה חייב אותו יבואן גם בקריאה לשירות (ריקול) עבור כל המכוניות שהיצרן הוציא עבורן קריאה כזו.
החוק מתייחס גם לתחום השירות. מכיוון שמחיר אחזקת הרכב בישראל אינו נמוך – וכולל רווח נכבד של היבואן על חלפים, ורווח נוסף של המוסך – החוק החדש מאפשר הקמת "מוסך מומחה", כזה שיתחרה ב"מוסך מורשה" על-ידי היבואן הישיר. אותו יבואן יהיה חייב לספק ל"מוסך המומחה" חומר מקצועי ולמכור לו חלפים. מספר מוסכים כאלה פועלים כבר בארץ במסגרת ניסוי, והמחיר בהם, לפי נתוני משרד התחבורה, נמוך ב-20% מזה שבמוסך מורשה. בנוסף, מסיר החוק חלק מהחסמים ליבוא חלפים, כולל תחליפיים, לטובת הוזלת מחירם.
מוסכי הסדר, שמאים ותאונות
החוק מתייחס גם ל"מוסכי הסדר" של חברות הביטוח ולשמאי הרכב. לפי החוק, כל מוסך שיעמוד בתנאי סף מסוימים וירצה בכך, יוכל להיות "מוסך הסדר" של חברת הביטוח. באופן כזה, כמעט כל פחחיות הרכב המוסדרות יפעלו במסגרת זאת.
בנוסף, נקבע כי תוקם רשימה כלל-ארצית של שמאי-רכב, ומתוכה יוכל בעל הרכב הנפגע לבחור שמאי לפי רצונו. שילוב שני מרכיבים אלה אמור למנוע את ההטיה הקיימת היום – דרך "מוסך הסדר" מרשימה מצומצמת ו"שמאי בית" – להעדפת האינטרס של חברות הביטוח על חשבון הנהג, ערך הרכב שלו וגם רמתו הבטיחותית.
סיבה למסיבה? לא בדיוק
שר התחבורה ישראל כץ אמר לפני אישור החוק: "נפתח עידן חדש בענף הרכב בישראל, שהיווה מונופול במשך עשרות שנים וסגור לתחרות. חוק רישוי שירותי רכב הוא חוק צרכני וחברתי ממדרגה ראשונה, שיוביל להוזלה של כלי הרכב, שירותי התחזוקה וחלקי החילוף, ממנה ייהנו כל צרכני הרכב".
.jpg)
צילום: מנהל ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה ואיש האופוזיציה, ציין אחרי אישור החוק: "מדובר בלא פחות ממהפכה שהייתה לי הזכות להיות מהמובילים שלה. אני מודה לשר התחבורה על הזכות שניתנה להוביל לצד החוק הסדר כזה שיטיב עם כל אזרח ואזרח במדינת ישראל".
אכן חוק משמעותי, משנה כללי משחק שנקבעו כאן לפני עשרות שנים, ונוגע לכלל אזרחי ישראל. אבל את הבעיות העיקריות, מה לעשות, הוא לא פתר.
הפיל שבחדר. מיסוי רכב בישראל הוא בין הגבוהים בעולם; כלומר, יש שלוש מדינות עם מיסוי גבוה יותר. המס כולל 83% מס קנייה (עם הנחות משתנות לפי המס הירוק), עוד 7% מכס לרכב ממדינות איתן אין לישראל הסכמי סחר (ובעיקר יפן ודרום קוריאה) ועוד מע"מ. בקיצור: כמאה אחוז (100% מס) – או : הכפלת מחיר המכונית. מי שקובע את רמת המיסוי הוא משרד האוצר, והכסף הוא נדבך משמעותי בתקציב המדינה. משרד התחבורה פשוט לא במשחק.
יצרני רכב. החוק יכול להשפיע על יבואני הרכב בישראל, אבל לא על היצרנים. אלה ימשיכו להעדיף עבודה מול יבואן אחד, ויעשו זאת בגלל יותר מסיבה אחת (וגם חמש). זה הרי מה שהם עושים בשאר העולם, ועם כל הכבוד לשוק הרכב הישראלי, לא נראה שישנו לכבודו את מנהגם.
יבוא עקיף ומחיר רכב חדש. האם יבואן עקיף יוכל לייבא דגם מסוים באופן מסודר, לאורך זמן ובכמויות שיש להן משמעות לגבי עיקר השוק? האם אותו יבואן, הקונה רכב מספק משנה, יוכל להתחרות ביבואן הישיר, הקונה עשרות אלפי מכוניות בשנה – וגם המון חלפים – ויש לו קשרי עבודה ממושכים עם היצרן? כמה פעמים יבואן כזה יעשה סיבוב קצר על דגם, יפסיק, יעבור לדגם אחר – אולי למותג אחר – יפסיק, עד שהעסק יתאיין? אין ספק שלחוק תהיה השפעה מבורכת על מחירם של רכבי יוקרה או סתם מכוניות יקרות; האם יביא להוזלה של עיקר השוק?
.jpg)
צילום: מנהל
דגמים, ריקול ושירות. יש דגמים שאינם משווקים כאן בגלל מדיניות יצרן; יש מפרטים שאינם מיועדים למדינה כמו ישראל – וההפך. מה יקרה כאשר יגיע לכאן דגם שלא מיובא באופן סדיר, או עם מפרט שונה משמעותית? האם דרישה מיבואנים לתת שירות לרכב שלא ייבאו כמותו – כולל טיפול או תיקון אחרי תאונה, עניין חשוב בהקשר הבטיחותי – תעמוד במבחן בג"ץ? הרי הם לא קיבלו הכשרה וספרות מהיצרן לגביו, שלא לדבר על החזקת מלאי חלקי חילוף מתאמים. ביחס לריקול, החוק מחייב את היבואן הישיר במתן מענה לבעיה; האם יהיה לו המידע הנדרש ליצירת קשר עם לקוח של רכב שהגיע ביבוא עקיף?
חלקי חילוף. כבר כיום מותר לייבא חלקי חילוף, והחוק החדש מקל על כך עוד יותר. החדשות הטובות: באותם חלקי חילוף בהם הפגינו היבואנים תאווה יתירה, יש מצב לשיפור, והשיפור יכול להיות משמעותי. החדשות הרעות: כל אותם חלקים המשיקים לבטיחות, וכיום מדובר גם בפגושים או פנסים, לא יזכו בהכרח להקלות.
פיקוח. לשר ניתנו סמכויות לא מעטות בחוק זה. אבל מי שמסתמך על הפיקוח של משרד התחבורה, לאור הישגיו עד היום...
סיכום ביניים
שר התחבורה ומשרדו וגם וועדת הכלכלה עשו כמיטב יכולתם. הבעיה היא שהבעיה העיקרית במחיר הרכישה של רכב בישראל – מיסוי רכב בשיעור של 100% – פשוט אינה בתחום השיפוט שלהם.
צילום: מנהל
