400 אלף שקלים. יצאתי. מכונית ראשונה צריכה להיות משוגעת. לא הכי מהירה, איכותית או אפילו טובה. אבל בהחלט כזאת שתעלה בי חיוך כל פעם שאקח אותה לסיבוב. אין לי בעיה שתהיה קופצנית, עם אחיזה גבולית בסיבובים ואין ספור חסרונות נוספים. העיקר שתגרום לי סוג של סיפוק כל פעם שאצפה בה בחניה, או אהדק את חגורת הבטיחות ואצא לסיבוב קצר. ילדותי, אני יודע. אז מה.
היא חיכתה לי ביד 2 בשורה הראשונה. אבארט 500 שנת 2010 ידנית. שחורה עם גג שמש ומושבי עור אדומים. אגזוז משודרג ובטח עוד כמה נגיעות במערכת ניהול המנוע. מצוין. כשצריך לקפוץ לתל אביב לפגישה, או לצאת עם האישה לערב זוגי ללא הילדים, נפתרו בעיות החנייה – ועל הדרך גם אהנה. 75,000 שקלים ירדו מהחשבון. גם בטח אהיה האבא "הכי מגניב" כשאאסוף את הקטנצ'יק מהמעון.
חניית החלומות/ משפחתיות ושיגעונות אחרים
צילום: מנהל
עוד 325,000 שקלים. המון כסף. עכשיו צריך רכב משפחתי. כזה שיאכלס שלושה ילדים במושב האחורי, יפנק את המשפחה בטיולים ארוכים וגם ישמש את אשתי. הבחירה מבחינתי פשוטה. סובארו אאוטבאק בגרסת ה-3.6 ליטרים – הסטיישן המשפחתי המושלם: מכונית מרווחת, נוחה, נעימה וזריזה; כל מה שצריך כדי לרדת לאילת עם תא מטען עמוס לעייפה במהירות ובנוחות. מצאתי אחת די בקלות: שנת 2011, יד שנייה עם 121,500 ק"מ, נראית שמורה ומטופלת, רק 108,000 שקלים. סגרנו את הפינה משפחתית.
עוד 217,000 שקלים. ועכשיו לרכב השטח. כזה שאשתמש בו לטיולי מדבר, סתם לגיחה קצרה להרי ירושלים או לטיול מעיינות בצפון. לא גדול מדי, לא קצר מדי, עם ה-DNA הנכון וכל מה שצריך כדי לתקל שטח טכני ללא חשש. טויוטה FJ קרוזר שנת 2007 עם 115,000 ק"מ, ממוגן, משופצר ומוכן לשטח, 155,000 שקלים. סגרנו את טיולי סוף השבוע.
חניית החלומות/ משפחתיות ושיגעונות אחרים
צילום: מנהל
עוד 62,000 שקלים. חלק מהסכום שנשאר אקדיש לאהבה הישנה שלי. החיבה לרכב דו גלגלי. אופנוע. שנים רכבתי על אופנועי כביש כבדים ואת האחרון מכרתי לפני 15 שנים לחבר. מאז ועד היום אני לא מפסיק להתגעגע. אז זה הזמן לחזור ולרכוב על אופנוע קל, חזק ועצבני. כזה שיספק אותי ברכיבה קצרה בנס הרים, יאפשר לי להניף גלגל בכל רמזור וגם יפתה אותי לדריפט בסיבובים חדים. KTM DUKE 690! מצאתי אחד שנראה לי בול לעניין. שנת 2009, עדיין בתצורה הישנה. זאת שעדיין נראית כאופנוע דו-שימושי שהרכיבו עליו חישוקים וצמיגים במידות כביש. רק 26,000 שקלים.
עוד 36,000 שקלים. סיימתי. את "המציאה" אחרונה מצאתי בקושי, אבל היא שווה את המאמץ. ב.מ.וו סדרה 3 שנת 1990, במקור 320i, עכשיו עם מנוע 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור עם 236 כ"ס – חוקי ומאושר ברישיון הרכב. ורק 30,000 שקלים. את 6000 השקלים שנשארו לי אשקיע בזוג מושבי ספורט חובקים, אולי קשת היפוך פנימית? פעם בשנה עם מעבורת ליון ומשם בנהיגה לנורבורגרינג בגרמניה...