ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול (שני) תקנות שהביא בפניה משרד התחבורה והשר העומד בראשו, ישראל כץ, המעניקות לפקחי תנועה עירוניים היתר לאכוף עבירות תנועה.
בשלב זה יורשו הפקחים לרשום דוחות רק לרכב שנסע בנת"ץ בניגוד לחוק ואך ורק כאשר העבירה תועדה במצלמה ייעודית לכך. מצלמות כאלה כבר קיימות (באיילון צפונה, בין חולון לבת ים) והכוונה היא להרחיב את השימוש בהן, ותל אביב תהיה הראשונה שתפעל בנושא.
מגבלות האכיפה – כעת ובהמשךאכיפת התקנות המתייחסות לשימוש בנת"צים נעשתה עד היום בידי המשטרה, אבל היא לא הייתה אפקטיבית; מחסור בכח אדם, מיקום נמוך בסולם העדיפויות של האכיפה ובעיות באכיפה עצמה, הביאו לכך שהסיכוי להיתפס היה נמוך ביותר. השר ישראל כץ טען בהסבר לתקנות כי "מתן אפשרות לפקחים עירוניים לאכוף עבירות תנועה שתועדו במצלמות האכיפה, יחזיר את היתרון של התחבורה הציבורית וישפר את השרות לציבור. חוסר האכיפה והשימוש של נהגי רכב פרטי בנת"צים, פגעו ביתרון וביעילות של התחבורה הציבורית".
צילום: ויקיפדיה, lisakane, sfgate, wisegeek
התקנות מסמיכות את הרשויות המקומיות להציב מצלמות כאלה – ובהודעה לעיתונות מצוין כי הן אינן מצלמות מהירות – ועל סמך החומר המצולם להגיש דוחות נגד הנהגים. בנוסף, אישרה הוועדה את העלאת הקנס על עבירה כזו מ-250 שקלים ל-500 שקלים.
כץ ציין כי "אין לנו עניין כלל בקנסות, אלא רצון למנוע את חסימת הנתיבים ואת ההפרעה בתחבורה הציבורית" והוסיף כי עניין זה חשוב כעת "במיוחד לאור התקדמות עבודות ההקמה של הרכבת הקלה בתל אביב והקווים החדשים הצפויים לקום בשנים הקרובות".
כיום, רק שוטר רשאי לעצור נהג ולדרוש ממנו מסמכים. התקנות החדשות לא יעניקו סמכויות כאלה לפקחים העירוניים, שיכתבו דוחות על סמך החומר המצולם בלבד. עם זאת, לאור המחסור הכרוני בכוח אדם במשטרת ישראל בתחום התנועה, עולה חשש כי מדובר בתחילתו של מדרון חלקלק. כאשר בהמשך תעלה (שוב) ההצעה להרחיב את סמכויות הפקחים גם לעבירות תנועה "אמיתיות", הצעה שעלתה כבר, אך נתקלה בהתנגדות המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים.
תקדים זה יאפשר גם אכיפת עבירות תנועה כמו אי עצירה בתמרור עצור, פנייה אסורה ועוד כפי שייקלטו על-ידי מצלמות ייעודיות – וגם כאן ללא צורך במפגש ישיר בין רושם הדו"ח לבין הנהג. באופן כזה, ניתן יהיה להגביר את האכיפה בעיר בלי לפגוע בסמכויות העקרוניות שיש למשטרה ורק לה.
צילום: ויקיפדיה, lisakane, sfgate, wisegeek
מגה-תכנית נת"צית. וגם אופנייםבהודעה מצוין כי מתן אפשרות האכיפה לרשויות המקומיות נעשה במסגרת "מגה-תכנית של משרד התחבורה להקמת מאות קילומטרים של נת"צים בעשרים ערים מרכזיות בגוש דן והסביבה". העלות הכוללת של התכנית היא יותר משלושה מיליארד שקלים. התכנית זאת מתבססת על הסכם שחתם המשרד עם שש רשויות סביב לתל אביב – בת ים, חולון, רמלה, לוד והוד השרון – להקמת רשת של נתיבי תחבורה ציבורית בתחומם. הקמת הנת"צים צפויה ב-2017. בנוסף, פועל המשרד לחתימת הסכמים דומים עם ערים נוספות, כולל רמת גן, ראשון לציון, בני ברק, רמת השרון וגבעתיים.
משרד התחבורה מציין גם כי הוא מקדם "תכנית מהפכנית להקמת רשת מטרופוליטנית של אוטוסטרדות לאופניים בגוש דן" התכנית תציע חיבור מהיר ובטוח של שכונות מגורים לאזורי תעסוקה בגוש דן. לפי המשרד, "בשלב הראשון מוקמות עשר אוטוסטרדות בסטנדרט גבוה, באורך כולל של 150 קילומטרים".
אמן.
צילום: ויקיפדיה, lisakane, sfgate, wisegeek
*****
הטוב, הרע והמצלמהלעיריות יהיה עניין בהקמת מצלמות אלה. בניגוד לקנסות אותם משלם האזרח בגלל דו"ח משטרתי ומועברים לטמיון, הלא הוא אוצר המדינה, הרי במקרה הזה – וכמו בעבירות חנייה – הכסף יגיע לקופת העירייה.
זה טוב, כי לעירייה יהיה אינטרס לדאוג לקיום החוק. זה עלול להיות רע, כי כפי שלמדו רבים, התלהבות-יתר של הרשויות במצבים אלה – כמו בתחום דוחות חנייה – עשויה להביא לידי כך שדוחות יירשמו למרות שהנסיבות באותו רגע היו כאלה שחייבו רכב לנסוע בנתיב כזה, או שמשהו באופן התיעוד ישתבש (והוא הרי משתבש). היכולת של נהג להגן על עצמו לא תהיה משהו; לפני 32 ימים, ב-08:47 נהג בנת"ץ? "וואלה, כבודו, לא זוכר".
בנוסף, הרחבה דרמטית של היקף הנת"צים תגרום לכך שתנועת מכוניות נוסעים בתוך הערים תהיה בלתי נסבלת. עקרונית זה טוב – אבל כאשר התחבורה הציבורית רחוקה, מאוד מאוד, ממתן שירות אפילו אלמנטרי, זה עלול להיות בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אבל כאשר מהצד השני, תעמוד בוננזה כבירה של קנסות בזכות אכיפה יעילה, ייתכן והעיריות לא יצליחו לעמוד מול הפיתוי. התשתית העירונית בגוש דן, כדאי לציין את המובן מאליו, לא בנויה כך שתוכל לארח הרבה נתיבי תחבורה ציבורית.
וישנו גם עניין התקדים. ולא שהמשטרה היא גוף שרק המקצוענות והמחויבות לחוק הן נר לרגלי שוטריו – אבל בכל זאת: לשוטר יש סמכויות רבות, ויחד אתן באה אחריות מסוימת, והוא עובר הכשרה רלוונטית. אם השלב הבא יכלול מתן סמכות לפקחים כך שיוכלו לאכוף תקנות תעבורה באופן הדומה לזה שיש לשוטרים, הדבר עלול ליצור בעיות נוספות.
צילום: ויקיפדיה, lisakane, sfgate, wisegeek
בעיה נוספת היא הגדרת הבעיה עצמה. האם סתימת העורקים בנת"צים היום היא באמת בגלל מכוניות נוסעים המסתננות אליהם? האם נעשה מחקר, ולו בסיסי, כדי לבדוק את היקף ההשפעה? האם ייתכן ואותה סתימה הפוגעת בזרימה השוטפת של תנועת האוטובוסים נגרמת, ובכן, על-ידי האוטובוסים האחרים? האם בגוש דן יש בכלל תשתית לסידור כזה? האם החברות יכולות בכלל לספק שירות סביר?
כלומר, אם מצד אחד יפגעו מאוד בתנועת מכוניות הנוסעים, ומצד שני התחבורה הציבורית, הנכשלת-כיום ונעה על תשתית סופר-בעייתית, לא תהפוך ליעילה באופן דרמטי – מה הועילו חכמים בתקנתם?
נקודה למחשבהמכוניות נוסעים החונות בתחנות אוטובוסים, במקומות מסוימים על בסיס קבוע(!), יוצרות בעיה בקנה מידה עצום, כולל סיכון חיי אדם, הפרעה לתנועה וגם פגיעה בזרימת התחבורה הציבורית; מישהו ראה אכיפה שיטתית שתבער את התופעה? טוב, זה לא מתכתב עם מגה תכנית, עם אכיפה אלקטרונית, ניטור דיגיטלי, או פתרון רב-שכבתי לבעיות מולטי-מטרופוליטניות. או משהו.
סתם לאכוף חוק – חשוב, משמעותי, מופר שיטתית – אבל לא "מצטלם" מרהיב? הצחקתם אותנו.
צילום: ויקיפדיה, lisakane, sfgate, wisegeek
