נרצה או לא נרצה, הטכנולוגיה כבר שולטת בנו. לא במובן של רובוטים מטילי אימה כמו ב'מטריקס' או ‘שליחות קטלנית', אלא בדרכים נסתרות יותר. לא מאמינים לי? נסו להעביר יום בלי הטלפון שלכם ובלי אף מחשב באופק. הצלחתם? כל הכבוד. עכשיו נסו לעשות זאת במשך שבוע. אלא אם אתם נזירים שמתבודדים באיזו מערה, כנראה שלא הצלחתם. אין מה לעשות, לא צריך מחקרים - ויש שפע כאלו - שיוכיחו את זה. מספיק להסתכל סביב. אנשים יושבים במסעדה עם חברים, ומציצים כל כמה דקות במסך; אף אחד כמעט לא זוכר את מספרי הטלפון של החברים הכי קרובים; וחצי מהעם יסתובב בחוסר אונים במעגלים אם מישהו יכבה את וויז...
ולא רק וויז. אחרי ה–ABS ובקרת היציבות (והאקלים, והשיוט), מוחות אלקטרוניים שמחוברים לחיישנים מתוחכמים מתחילים להשתלב גם בחלקים נוספים של הנהיגה, מתריעים על סכנות, מתערבים במניעת תאונות. מנסים להציל אותנו. וזה, אם העניין לא ברור מאליו, טוב. אולי לא לחדוות הנהיגה, אבל בהחלט מבחינת כמות הנפגעים בתאונות הדרכים.
צילום: מנהל
ולמה אני נזכר בזה דווקא עכשיו? כי השנה האחרונה עמדה בסימן הגעתן של המערכות האלה ליותר ויותר מכוניות עממיות. אסטרה, קורולה ומאזדה3 כבר מצוידות במערכות כאלו באופן תקני (או כמעט תקני), מגדירות רף חדש אליו יצטרכו כל שאר היבואנים להתייחס. ולא רק במשפחתיות; מערכות בלימה אוטונומית הגיעו גם לקטגורית המיני והסופרמיני, ונציגי האלקטרוניקה הבטיחותית נמצאים גם בקטגורית הפנאי והמשפחתיות הגדולות. כך שעבור יותר מחצי מרוכשי הרכב החדש בארץ, מערכות בטיחות מתקדמות - מקוריות, שיכולות להתערב בנהיגה, ולא רק לצפצף - הן אופציה זמינה, שאינה דורשת תוספת תקציב נכבדה. זו כבר לא תחילתה של מהפכה - זו המהפכה בעיצומה.
למבחני הדרכים של 2020 בטח כבר נצטרך מתנדבים לבדיקת היעילות של מערכות הבלימה האוטונומית. להרשמה לניסוי, שלחו מייל ל–
[email protected]
ומאלקטרוניקה, לצד השני של הסקאלה. מכאניקה בסיסית, פשוטה, וחשובה מאין כמוה. בולמי זעזועים. הניחוש שלי הוא שרוב הנהגים לא ידעו להסביר מהו בולם זעזועים, איך הוא עובד או איפה בדיוק הוא ממוקם ברכבם. רובם, וזה כבר לא ניחוש, גם לא מודעים לחשיבות של בולם זעזועים תקין, ואם הבוחן במבחן השנתי לא יכריח אותם, הם גם לא יחליפו את בולם הזעזועים לעולם. יצא לי כבר לראות גלגלים מקפצים ככדורסל בגלל בולם מת לחלוטין (וכידוע לחובבי הנסיכה הקסומה, יש הבדל מהותי בין "מת ברובו" ל"מת לחלוטין"...), והנהג ממשיך לנסוע כרגיל, לא מודע לזה שהגלגל שלו נוגע בכביש רק חצי מהזמן, ולכן מספק רק חצי מהאחיזה, או פחות. אבל עוד הרבה לפני זה - ויש יצרניות בולמים שנוקבות במספר הנמוך 50,000 ק"מ - בולם כבר מאבד הרבה מיכולתו. וכשמשהו שתפקידו העיקרי הוא לשמור על מגע רציף בין הגלגל לכביש וריסון מאסת הרכב בתמרון מאבד הרבה מיכולתו, זה רע. מאוד רע.
צילום: מנהל
אם אתם קוראים של ‘אוטו', כל האמור לעיל לא אמור להיות חדש לכם. והוא כמובן לא חדש גם לי. אבל הטרקאן שקניתי זימן לי הזדמנות להיזכר בכל זה מחדש, ולקבל הדגמה חיה. הרכב בן 12, אבל ככל הנראה הבעלים הקודם לא החליף מעולם בולמי זעזועים. התוצאה הייתה מחסור אקוטי בריסון, שגרם לזנב הרכב להיחבט בכל מעבר על פס האטה, ולרקוד על כל קטע כביש משובש. אחרי התלבטות רבה בין שפע מותגי הבולמים המוצעים בארץ - אצל נהגי רכבי השטח, המודעות לעניין הבולמים היא ברמה אחרת לגמרי מאשר בקרב נהגי מכוניות הכביש - החלטתי לבחור בבולמים של מותג גדול עליהם שמעתי דעות חיוביות רבות: בילשטיין B6. אומנם אין לו מיכל מלאי חיצוני (דבר נהדר, אבל בעלות שלא מוצדקת לשימושים שלי) או פטנטים שמאפשרים כוונון, אבל הממליצים טענו שאין בכך צורך, כי הכיול הבסיסי שלו מוצלח.
ניצלתי את ההזדמנות כדי לקפוץ לבקר במפעל החדש של אספיר, היבואנים, שם הם מייצרים ו/או מתקינים את שפע המוצרים שהם מציעים: מיגונים, מושבים הידראוליים, פגושים, מתקונים שונים וכמובן - בולמים. מכיוון שגם הקפיצים האחוריים כבר לא היו במיטבם, גם הם הוחלפו, בכאלו של פדרס. השיפור הוא, וזו לא הגזמה, דרמטי.
זוויות הגלגול התמתנו, החרטום כבר לא מנסה להתחפר באדמה בכל בלימה חזקה, ואין סכנת מחלת ים בנסיעה על כביש משובש. וכל זה מגיע בלי לפגוע בנוחות הנסיעה על אספלט טוב. בשטח השינוי אפילו דרמטי יותר: אפשר לנסוע בקצב סביר מבלי להאט לזחילה לפני כל חריץ מים, והילדים במושב האחורי לא נראים כמו גרסה אנושית לכדור פינג–פונג. ולא רק נוחות; הגלגלים מפרפרים הרבה פחות בהאצה, הזנב נזרק פחות בפניות ובאופן כללי הכלי פשוט נשלט יותר. ושלא יהיה לכם ספק - כל זה נכון גם בכביש, פשוט בצורה פחות בולטת. אז כן, האלקטרוניקה נושאת תפקיד הולך וגדל בבטיחות הנהיגה שלנו, אבל למכניקה עדיין תפקיד חשוב - וכדאי להקדיש קצת תשומת לב לפריט הנחבא הזה, בולם זעזועים. שיפור משמעותי כזה יעלה לכם - לרביעיית בולמים של יצרן מוכר, כולל עבודה - החל מ–1500 שקלים בלבד.
צילום: מנהל
החלפת הבולמים הדגישה עוד יותר את מצבם העגום של הצמיגים איתם קניתי את האוטו. לצערי, התברר שהצמיגים שרציתי לא קיימים במלאי, ובניגוד למה שחשבו - גם לא יגיעו במשלוח הקרוב. עכשיו אני צריך למצוא צמיגים אחרים - בעיה לא פשוטה בגלל מידה יוצאת דופן.
לפעמים יוצא לי להיתקל במסגרת העבודה בדברים מעצבנים. מקרה כזה הוא כתב האחריות שמעניקה לובינסקי טרייד בעת קניית רכב משומש. אחרי הקמפיין הענק של "רכב משומש עם אחריות יבואן", שכלל אחריות לשנתיים (לדגמים מסוימים), היה מאכזב לגלות כי האחריות הזו, כמו גם ה"טיפולים חינם לשנתיים", מתבטלים במקרה של מכירת הרכב. למה בדיוק אמורים האחריות והטיפולים, שעלותם כבר נכללה בעצם בתוך מחיר הרכישה של הרכב, להתבטל? לא הצלחתי לקבל תשובה.
ואולי זה הדבר הבא שמוכרי הרכב צריכים להפנים: הקשר בין הקונה ליבואן לא מסתיים עם מסירת הרכב. וכמו ש"מפנקים" את הרוכש המיועד בתנאי נוחות שיקלו על הרכישה - טרייד–אין, מימון וכו' - כך צריך להמשיך גם לאחר מכן, ולא לחפש איך להתחמק מלתת שירות בעזרת כל מיני סעיפים כשרים אבל מס#$%...
צילום: מנהל
