ה–i30 עברה מתיחת פנים. השינויים במראה קלים מאוד - חפשו את הפסים הכסופים בגריל כדי לזהות את המחודשת. השינוי העיקרי בסביבת הנהג הוא במערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית (שטרם הותקנה ברכב המבחן) הכוללת מסך מגע "7, דיבורית בלוטות', וויז, מצלמה אחורית ועוד. בנוסף, מותקנת מערכת מובילאיי ללא תשלום.
ההאצ'בק מציעה (כמו בעבר) גג שמש מגודל וחישוקים קלים ("16), ורק בקרת אקלים חסרה להשלמת מפרט נאה, שכולל גם בקרת שיוט תקנית בגרסת ה–1.6 ליטר.
עיקר החידוש הוא בתיבת הילוכים חדשה: רובוטית דו–מצמדית עם 7 הילוכים לעומת פלנטרית עם 6 הילוכים בעבר. התיבה פועלת בצורה בינונית. ביום–יום היא פחות מוצלחת מאשר התיבה המוחלפת; מעט פחות נעימה בפקקים ובתמרונים עדינים, מגיבה לאט למדי לדרישה לקיקדאון.
יונדאי i30 - מבחן דרכים (מתיחת פנים)
צילום: מנהל
היתרון הוא בצריכת דלק נמוכה מבעבר. בשיוט הגענו ל–17.5 ק"מ/ל' (מול 14.7 בקודמת), ובימי המבחן נרשם ממוצע לא רע של 11.1 ק"מ/ל'. ועדיין, אנחנו היינו מעדיפים את התיבה הקודמת, גם במחיר צריכת הדלק המעט גבוהה יותר.
נוחות הנסיעה ב–i30 ממוצעת בעיר, והיא לא מתמודדת בהצלחה עם שיבושים רציניים. מחוץ לעיר היא נעימה יותר, אבל עדיין לא מתעלה. בנוסף חודרים לתא הנוסעים יותר מדי רעשי כביש.
צעד קטן
השינוי העיקרי ב–i30 הוא בתיבת ההילוכים. כאמור, אהבנו יותר את התיבה המוחלפת, אבל החדשה עושה עבודה סבירה בסך הכל, ובעיקר מציעה צריכת דלק עדיפה.
ה–i30 לא הייתה ממובילות הקטגוריה לפני העדכון, והיא נשארת באותו מקום גם אחריו; מכונית מרכז טבלה, טובה, אך לא מתעלה.
יונדאי i30 - מבחן דרכים (מתיחת פנים)
צילום: מנהל