קטגוריה: משפחתיות

גרסה: 1.8 ל', אוטומטית, SR

מתחרות בולטות: טויוטה קורולה, מאזדה3, סקודה אוקטביה, הונדה סיוויק, יונדאי אלנטרה

מחיר גרסה נבחנת: 130,000 שקלים
ב-2006 הציגה ניסאן את הקשקאי בהימור – שהצליח מאוד – להחליף את המשפחתית האצ'בק ברכב פנאי. אלא שהמיקוד הזה ברכבי פנאי בא על חשבון ההשקעה במשפחתית סדאן קלאסית, והותיר את ניסאן בשנים האחרונות ללא מתחרה בפלח השוק הגדול ביותר בישראל. עם שינוי התקנות שאפשרו יבוא דגמי ניסאן מארה"ב, היה ברור שבמוקדם או במאוחר תגיע הנה הסנטרה. בסופו של דבר זה קרה מאוחר מהצפוי - אבל קרה. היא מגיעה הנה בגרסה הבכירה שלה (עד הגעת דגם הטורבו) שנקראת SR, עם מנוע 1.8 ל', 130 כ"ס, תיבה רציפה - ומחיר זהה, פחות או יותר, למתחרות הישירות.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל
עיצוב ונראות
הסנטרה לובשת את הפנים החדשות, ועתירות הכרום, של ניסאן, אבל זה החלק היחיד בה שיש סיכוי שימשוך מבטים. מהצד ומאחור היא נטולת יחוד בדיוק כמו צבע הכסף של רכב המבחן. אבל העיצוב עוזר להבליט את העובדה שמדובר במכונית גדולה יחסית - בסיס הגלגלים הוא 270 ס"מ, בקצה העליון של קטגורית המשפחתיות, וגם האורך הכללי (463 ס"מ) והגובה (149 ס"מ) ממקמים אותה בחלק העליון של ההיצע.
אם אתם מחפשים מכונית שתמשוך מבטים בחנית העבודה - לא זה הרכב הנכון. מצד שני, היא גם לא תעליב לכם את חוש האסטטיקה כמו קודמתה, הטידה.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל

פנים הרכב
עיצוב סביבת הנהג נעים, עם דשבורד המעוצב במעין גל ומתחבר היטב עם הדלתות. אולם הצבע השחור דומיננטי מדי – אפילו הקישוטים שחורים (פלסטיק שחור מבריק או דמוי קרבון). איכות החומרים ממוצעת בסך הכל, אבל לא אחידה - מצד אחד יש דיפון דמוי עור למשענת היד בדלת, אך בצמוד אליה שתולים כפתורי החלונות בפיסת פלסטיק זול למגע. ואם הזכרנו כפתורים – חלק מאלו שעל ההגה זעירים ולא נוחים לתפעול.
האבזור סביר, אך גם הוא מציע שילובים מוזרים - אין בקרת אקלים או מיזוג לאחור, אבל יש חימום מושבים ומפתח חכם. מערכות בטיחות מתקדמות אינן בהיצע, מלבד מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. רוצים יותר אבזור, או מוכנים להסתפק בפחות תמורת מחיר נמוך יותר? אין אופציה כזו - הסנטרה משווקת ברמת אבזור אחת בלבד כרגע.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל
המושבים נוחים, גם לאורך זמן, אך ההגה לא יוצא מספיק, כך שלא כל אחד יוכל למצוא תנוחת נהיגה אידאלית. ומכיוון שנאלצתי לשבת קרוב מדי מבחינת הרגליים, ברך ימין נתקלה בקונסולה המרכזית.
השורה השניה מציעה מרחב מספק בהחלט בכל הכיוונים, ותא המטען גדול ובעל פתח נוח להטענה.

נוחות נסיעה
מתלי הסנטרה מציגים קשיחות ראשונית, שמפריעה להם לספוג ביעילות שיבושים קטנים, ומעבר על פתח ביוב לא מפולס או סתם קילוף אספלט ירטיט את האוטו בקול נקישה. לפעמים אפילו על כבישים שנראים סלולים היטב הסנטרה תייצר תחושה עסוקה, עם תנודות קטנות ללא הפסקה. אך לאחר הנוקשות הראשונית המתלים מציעים מהלך ארוך ומשוכך היטב, כך שהסנטרה לא מתרסקת לתוך בורות גדולים או חריצים רוחביים בכביש, ולא מתנדנדת או סוגרת מתלים על גלים בכביש בין עירוני, ובסך הכל הנוחות סבירה. יש טובות יותר בקטגוריה – אבל גם טובות פחות.
בידוד הרעשים לא מבריק - יש לא מעט רעשי כביש, ומעל 100 קמ"ש מצטרפים רעשי רוח. תחת עומס המנוע מייצר צליל מיוסר ולא נעים, אך בשיוט הוא מסתובב לאט (1700 סל"ד במאה קמ"ש) ורגוע בזכות התיבה הרציפה.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל
התנהגות ובטיחות
הסנטרה מציע הגה כבד מהמקובל - עניין מפתיע ברכב אמריקאי ביסודו - וטרן-אין (תגובה ראשונית להפניית ההגה) איטית יחסית, מה שיוצר תחושה יציבה ונטועה בכביש המהיר. מצד שני, בכביש המפותל תכונות אלו, יחד עם היות ההגה עמום מהרגיל ורעש המנוע תחת עומס, קצת מוציאות את החשק לנסות ולנהוג באופן נמרץ. אך השלדה מפתיע עם כיול טוב ותגובות נכונות להעברת משקל, מאפשרת לגנוב מדי פעם איזה חיוך בפניה. אין אפשרות תפעול ידני לתיבת ההילוכים, רק אפשרות לבחור במצב L. מוט ההילוכים, אגב, דורש יותר כח מהצפוי כדי לעבור בין המצבים.
כמו עם כל המכוניות המגיעות מארה"ב, הערכת הבטיחות מעט בעייתית לאור העובדה שדגמים אלו לא נבחנים במבחן הריסוק האירופאי. אולם במבחן ה-IIHS, שנחשב למחמיר, הסנטרה זכתה לציון טוב בכל הקטגוריות, מלבד בסעיף עיגון מושבי ילדים, בו זכתה לציון "גבולי" בלבד. אומנם היא לא מגיעה ארצה עם אבזור הבטיחות המתקדם שמוצע בארה"ב, אך עדיין מדובר בבטיחות פאסיבית ברמה גבוהה.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל
מנוע וביצועים
כיאה לתדמית האמריקאית, הסנטרה מגיעה עם מנוע גדול מהמקובל בקטגוריה, בנפח 1.8 ל'. אך היא לא מציעה יתרון הספק ביחס למשפחתיות 1.6 ל' מקובלות, ונופלת משמעותית ממובילות הקבוצה בתחום ההספק, האופל אסטרה האצ'בק ופורד פוקוס. למרות מידת קדח צילינדר גדולה משמעותית ממהלך הבוכנה, מה שאמור לתרום ליכולת בסל"ד גבוה, מנוע הסנטרה לא ממש אוהב לעבוד קרוב לקו האדום - הוא רועש מאוד, מייצר צליל לא נעים ותחושה חנוקה. יכול להיות שזה ישתפר עם הזמן (רכב המבחן עוד לא סיים הרצה), אבל במצב הנוכחי, כל עקיפה הופכת למטרד ווקאלי.
תיבת ההילוכים הרציפה, למרות תכנות המחקה העברת הילוכים בתיבה פלנטרית, מספקת תחושה מלאכותית בהאצה ותגובה איטית ללחיצה על דוושת הגז - גם במצב 'ספורט'. אבל זה מפריע בעיקר בנהיגה נמרצת. בנהיגה רגועה המנוע נשאר בסל"ד נמוך ובינוני בהם הוא מציע מומנט זמין ואופי רגוע, והסנטרה מתנהלת בחלקות מכובדת.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל
הסנטרה גם יודעת לגמול על נהיגה רגועה בתחנת הדלק, והפתיעה עם נתון קרוב מהמקובל לנתוני הצריכה הרשמיים (שהם בתקן האמריקאי, המחמיר יותר מהתקן האירופאי) – בקטע נסיעה עירוני ברובו ופקוק למדי היא כיסתה כעשרה ק"מ לכל ליטר, בעוד היצרן טוען ל-11 ק"מ לליטר בנהיגה עירונית. בקטע בין עירוני ארוך, שכלל גם את החלק הדינמי ולא היה איטי במיוחד באופן כללי, הסנטרה השיגה נתון נאה מאוד של 15 ק"מ לליטר מול 18 מוצהרים.

סיכום
הניסאן סנטרה היא מכונית לא רעה. אבל יש לה בעיה - היא הילדה החדשה בכיתה, וככזו היא צריכה להילחם על מקומה בקבוצה וצריכה להתאמץ כדי למשוך תשומת לב. אלא שלסנטרה אין יתרון בולט כלשהו שיצליח למשוך את תשומת לב הקונים דווקא אליה. היא מציעה מרחב פנימי טוב, אבל לא כזה שחורג ממה שכבר פגשנו אצל המתחרות. תא הנוסעים שלה לא רע, אבל גם לא מצטיין, ובאבזור היא מקבלת ציון סביר בלבד. וזה עוד לפני שנגענו באבזור הבטיחות המתקדם, שהופך לשמחתנו לנפוץ בקבוצה - ונעדר כאן. הפרט היחיד הראוי לציון הוא צריכת הדלק הטובה יחסית - אבל האם זה, והסמל של ניסאן, מספיקים כדי למשוך אליה לקוחות ממכוניות מוכרות כמו טויוטה קורולה, יונדאי אלנטרה או הונדה סיוויק? אני לא בטוח.
ניסאן סנטרה - מבחן דרכים
צילום: מנהל