VIDEO
כתבת השער של הגיליון הראשון של 'אוטו' עסקה בשרים. או יותר נכון, בצביעות של מי שקבעו שאסור לנסוע על יותר מ–90 קמ"ש בארץ, אבל בעצמם נסעו הרבה יותר מהר. מכוניות השרים אז, באמצע שנות השמונים, היו וולוו, המכונית המזוהה ביותר עם שרי ישראל, שיוך שיצר למכוניות הרבועות והמסורבלות תדמית יוקרתית במיוחד בארץ. אבל הרבה מים(?) זרמו מאז בירקון, והרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה בה נסעו השרים בוולוו.
במכרז האחרון, שתוצאותיו הוכרזו לא מזמן, זכו שלושה דגמים:
ניסאן אלטימה ,
ניסאן מקסימה ו
סקודה סופרב בשתי גרסאות: 1.8 ליטר ברמת האבזור הגבוהה מבין שלוש ו–2.0 ליטר, 220 כ"ס, ברמת גימור 'לוריין וקלמנט'. אז איך הן, המכוניות המיניסטריאליות החדשות? השאלה בערה בנו ללא הרף, עד שלא יכולנו יותר להתאפק - ותיאמנו אותן לסיבוב ארוך.
צילום: בני דויטש
ארבע שהן שלוש שהן שתיים (וחצי) אחרי מחשבה קצרה, החלטנו לוותר על שירותי הסופרב 1.8 ליטר במפגש הזה. לא ראינו טעם ביציאה עם שתי גרסאות של אותה מכונית. העובדה שרכב ההדגמה של היבואן לא היה פנוי בתאריכים המבוקשים עזרה גם היא להחלטה...
התלבטנו גם לגבי האלטימה והמקסימה. אלו שתי מכוניות המתבססות על אותה פלטפורמה בדיוק, וחולקות אלמנטים מכאניים רבים; בארה"ב האלטימה מוצעת גם עם מנוע 3.5 ליטר, כמו המקסימה. האלטימה מכוונת לפלח השוק העממי יותר, בעוד המקסימה היא האחות המיוחסת. לארץ מיובאת רק גרסה אחת לכל דגם - האלטימה עם מנוע 2.5 ליטר וברמת אבזור בסיסית למדי; המקסימה עם מנוע 3.5 ליטר וברמת אבזור עשירה בהרבה, אם כי לא חריגה ביחס למכוניות במחיר הזה.
צילום: בני דויטש
ועל מה ההתלבטות? פשוט מאוד - קשה לנו לדמיין את אחד משרי הממשלה הנוכחית בוחר באלטימה, כאשר אחותה החזקה והעשירה נמצאת גם היא ברשימת האופציות; אותו שיקול תקף לדעתנו גם ביחס לסופרב 1.8 ליטר בהשוואה ל–2.0 ליטר. בחירה באלטימה במקרה הזה תהיה אקט הצהרתי של צניעות, וזו תכונה שלא נראה שחברי הממשלות שלנו לוקים בה. בסופו של דבר החלטנו בכל זאת לקחת אותה איתנו לטיול ברחבי הארץ, ולו רק כדי לראות עד כמה שתי אחיות, שחולקות נתחים גדולים של DNA, יכולות להיות שונות.
צחוק הגורל רצינו לצרף אלינו למבחן שר. שר אמיתי - כזה עם תקציב, לשכה ועוזרים. לקבל חוות דעת מלקוח פוטנציאלי. אפילו ניסינו ליצור קשר עם משרדה של מירי רגב - מבחני דרכים הם הרי חלק בסיסי בתרבות מוטורית (כן, אוהד, מירי רגב היא גם שרת התרבות, ולא רק שרת האין–ספורט–מוטורי) - אבל לא הצלחנו לקבל תשובה. לכן תבינו למה פתחנו את יום הצילומים הראשון של המבחן בתחושה משועשעת במיוחד כאשר גילינו שהמקום בו תכננו להתחיל את היום, מגרש חניה נטוש–בדרך–כלל, היה גדוש להתפקע בגלל כנס שנערך בסמוך בהשתתפות... השרה מירי רגב. גיא עוד ניסה לשכנע את המאבטחים שימסרו לשרה את בקשתנו כי תצא לרגע החוצה כדי שתשב במכוניות ותתייחס אליהן מנקודת מבטה; אבל התגובה שלהם רמזה שהם לא מהסוג שיודע להעריך חוש הומור...
באין שר החלטנו לגייס את הדבר הקרוב ביותר למופע מכובד שהיה תחת ידנו; הלבשנו את יואל פלרמן חליפה, זרקנו כמה הערות על מגברי מנורות והוספנו משהו על וויסקי שמיושן בחביות אלון כדי להכניס אותו למצב רוח הנכון, ויצאנו לדרך.
צילום: בני דויטש
התוכנית הייתה לדמות כמיטב יכולתנו שימוש אופייני למכונית שרים - נסיעה לאולמות אירועים בפאתי ארץ (כדי לבקר בשמחות של חברי מפלגה), איסוף מעטפות מסמכים, נסיעה עם העוזר האישי, ועלייה מהירה לירושלים כדי להספיק להצבעה חשובה. והכל, כמובן, מהמושב האחורי. כיאה למעמד.
המושב האחורי הראשון שנדגם היה של האלטימה. הוא אומנם התגלה כמושב עמוק, רך ומחבק - אבל היחיד כאן שעטה בד, לא היו לפניו פתחי מיזוג ייעודיים והתחושה הכללית הייתה פשוטה בהרבה מאשר בשתי האחרות. הוסיפו לזה מנוע שהוא מספק בפני עצמו, אבל לא באותו אזור חיוג כמו של שתי האחרות, וקיבלתם (לא במפתיע, כאמור) מכונית שרק אג'נדה ברורה יכולה להוביל שר לבחירה בה מול האלטרנטיבות שכאן. או טעות הקלדה של העוזר/ת האישי/ת...
צילום: בני דויטש
תנו לי כוח! אז עברנו לאחות המיוחסת. כאן המושב עוטה עור מכבד יותר, בגוון בהיר (ואם לשפוט על פי מכונית התצוגה - מתלכלך בקלות ולא מזדקן בכבוד) ונעים לעין. הוא עדיין ארוך ותומך, אבל קצת נטוי יותר לאחור מאשר באלטימה ונוקשה יותר. אבל הבעיה העיקרית היא מרווח הראש. המקסימה הנוכחית משווקת כ"מכונית ספורט עם ארבע דלתות", וכדי שהעיצוב יתמוך בסלוגן, הונמך הגג ב–3.5 ס"מ במתיחת הפנים האחרונה. הוסיפו לזה גג שמש כפול, שמנמיך את התקרה בעוד מספר ס"מ, וקיבלתם תקרה–לוחכת–פדחת - לפחות אם אתם מעל מטר שבעים ומתעקשים לשבת זקוף. אבל גם גילה גמליאל לא ממש תאהב את התחושה הקלסטרופובית, בגלל החלונות הקטנים. לפחות יש פתחי מיזוג שישמרו עליכם ועל האורח/עוזר רעננים. הלפטופ שלכם, לעומת זאת, לא יזכה לאותו יחס; אין אף שקע באזור המושב האחורי, לפחות לא כזה שאנחנו הצלחנו לאתר.
צילום: בני דויטש
מעבר למושב הנוסע הקדמי לא ישפר בהרבה את המצב; יש אומנם שקע כוח זמין, אבל המושב נמוך מדי, נטול יכולת כיוון לגובה, ויחד עם דשבורד גבוה יחסית, נוצרת תחושה של ישיבה בתוך "בור" ממנו מציצים החוצה.; כל מי שנהג אי פעם ברק"מ בצבא יזהה מיד את ההרגשה. גם נוחות הנסיעה לא מבריקה - המתלים כאן נוקשים יותר מאשר באלטימה (הגיוני, הם הרי צריכים להתמודד עם כ–60% יותר הספק) וחישוקי ה–"18 והצמיגים נמוכי החתך בטח לא עוזרים.
ומכיוון שכל שאר המושבים לא היו לטעמנו, עברנו למושב הנהג. וזה, כמו בסיפור של זהבה, היה בדיוק נכון. לא בגלל שהוא נוח יותר - הוא כן, אבל זו לא הנקודה - אלא בגלל שהוא כולל את אביזרי השליטה ברכב, בדגש על דוושת התאוצה.
צילום: בני דויטש
כי המקסימה היא מסוג המכוניות שאתה מוכן לסלוח להן על הרבה דברים בזכות דבר אחד שהן עושות טוב, ממש טוב. וזה בדיוק התיאור המתאים למנוע הזה - V6 בנפח 3.5 ליטר, בלי טורבואים או תירוצים, פשוט הרבה נפח, הרבה סל"ד והרבה הספק בסגנון הישן והטוב. בעיר הוא מנייד את הרכב בנינוחות חסרת מאמץ, אך עם גרגור בס מבטיח ברקע. צא מהעיר ודרוך על הדוושה, או סתם השתטה ברמזור, והוא יזנק כנשוך נחש לסל"ד גבוה, יזכיר בקולו הערב (במיוחד במצב ספורט) כי הוא שייך לשושלת מפוארת של מנועי V6 עתירי ביצועים, ויטיס את המקסימה קדימה בקצב לא מהוגן בעליל.
זה לא שלא האצנו לפני כן במכוניות של פחות משש שניות מאפס למאה, כן? אבל איכשהו ההאצה במקסימה מצליחה לייצר פרפרים בבטן כמו מכוניות מהירות בהרבה. אולי בגלל שההגה הופך קצת קל ומרחף בתאוצה מלאה. אותו הגה הוא גם הדבר העיקרי שמפריד בין היותה של המקסימה מכונית מהירה ורבת יכולת, לבין התואר שהדביקו לה אנשי השיווק.
צילום: בני דויטש
גנים של שרד האגדה מספרת שהסופרב המקורית (בגלגולה העכשווי) נולדה בעקבות בקשה של אנשי סקודה מראשי פולקסווגן - בשם נשיא צ'כיה - לייצר מכונית שתהיה ראויה "לנשיא הרפובליקה"; האודי יוקרתית מדי, אבל הגרסה המוארכת של הפאסאט היא הבסיס הנכון, ציינו הצ'כים. אם יש אמת באגדה אם לאו, המושב האחורי של הסופרב הוא בהחלט הכי "רכב שרד" מתוך השלוש. העור והדיפונים בצבע חום–יין עמוק מעניק לתא אווירה מכובדת, קלאסית. המרחב במושב האחורי, בכל הכיוונים, הוא פשוט מגוחך - במובן הטוב. אפילו גיא נראה קטן כשהוא יושב שם, עם שפע מקום לרגליים ולראש. יציאת מיזוג עם בקרת מיזוג נפרדת למושבים האחוריים וצמד שקעי חשמל (12V וגם 220V!) משלימים את תפאורת הלשכה הניידת. וזה המקום לציין כי בכל מה שקשור לנוחות דווקא, המושב של הסופרב הוא הפחות נוח כאן.
השרים שעוסקים בתחומים רגישים, ביטחונית או אחרת, ישמחו לגלות כי לא רק שיש כאן חלונות מוכהים מאחור (היחידה מבין השלוש, במפתיע), אלא יש גם ווילונות אינטגרלים. החלק הקדמי פחות מרשים - החומרים והצבעים עדיין מכובדים, אבל מרשימים פחות מהעור כפול התפרים והקוקפיט העוטף של המקסימה, והתחושה הראשונית פחות עשירה. אבל צלילה אל הפרטים מגלה אבזור עדיף בהרבה - החל ממושבים ממוזגים (רק מחוממים במקסימה) וכלה בשפע מערכות בטיחות מתקדמות, כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב וניטור שטחים מתים; למקסימה יש רק את האחרונה.
צילום: בני דויטש
נוחות הנסיעה כאן טובה יותר מאשר במקסימה, עם טיפול עדיף בהרבה בשיבושים קטנים, בעיר או בכביש המהיר. אבל רמת בידוד הרעשים מעט מאכזבת ביחס לרכב במחיר כזה, שלא לדבר על הייעוד. הדעות היו חלוקות מי פחות שקטה, הסופרב או המקסימה, כשהכף נוטה מצד לצד בהתאם למהירות ולאיכות האספלט. האלטימה, דווקא, מעט שקטה יותר משתיהן ברוב המצבים.
ומה לגבי ביצועים? בתחילת המבחן גיא עוד התעקש שלסופרב יש סיכוי, למרות נחיתות ההספק, בזכות תיבת ההילוכים הזריזה וזמינות הכוח של מנוע הטורבו. אבל ניסוי קצר בכביש נטוש, ואז עוד אחד, סגר את הוויכוח במהירות, תרתי משמע. המקסימה פשוט התרחקה קדימה בעוד הסופרב עסוקה בלבנות לחצים ולחפור באספלט בניסיון להוריד את הכוח לכביש. אם תתעקשו, הסופרב תצליח להחזיר חלק מהכבוד בכביש המפותל בזכות היגוי מדויק יותר - אבל לא נראה לנו שזה רלוונטי במיוחד במקרה הזה.
צילום: בני דויטש
וועדת השרים לענייני נהיגה
המבחן הזה היה, למעשה, מבחן בין שתיים - הגרסה הבכירה של הסופרב והמקסימה. האלטימה עולה שני שליש משתי האחרות, ופער המחיר מוצא ביטוי במכונית בבירור; היינו מופתעים לגלות אחרת.
הבחירה בין שתי הבכירות הייתה קלה מהצפוי. אהבנו את המקסימה - המנוע שלה הילך עלינו קסם, סביבת הנהג מעניקה תחושה עשירה ליושב מאחורי ההגה. אבל השר הממוצע יושב מאחור, לפחות רוב הזמן, ולא ליד ההגה, וכנראה לא ממש מתעניין בצליל מנוע.
ומאחור, היא פשוט פחות טובה מאשר הסופרב בגרסה שכאן. פחות מרווחת, פחות מאובזרת - פחות מכונית שרד. המקסימה תתאים לשרים להוטי כוח, שאוהבים לקחת את ההגה בידיים - מי אמר ישראל כ"ץ? השרים שמנהלים את המדינה מהמושב האחורי יעדיפו - בהנחה שיבחרו בצורה מושכלת, לאחר לימוד יסודי של החומר, ולא בהתאם למה שילחשו על אוזנם יועצים כאלו או אחרים - את הסופרב.
עכשיו נשאר לחכות ולראות מי בחר במה.
צילום: בני דויטש
