הנושא ה"חם", לפני עשר שנים, היה המכוניות הסיניות. הן היו נושא השיחה הלוהט בעולם הרכב באירופה ובארץ, כשכולם מנסים להתנבא איך וכמה תשפיע "הפלישה הסינית" על שוקי הרכב בעולם. כל שני וחמישי הופיעה שמועה חדשה בנושא או ממש הודעה לעיתונות - ההוא קיבל זיכיון, השני חתם הסכם והשלישי כבר הניח אבן פינה לסוכנות.
אלא שעם חלוף השנים, העסק קצת התפוגג. אחרי שהציגו במספר תערוכות גדולות באירופה, ניסיונות היבוא של מכוניות מהמעצמה הכלכלית החדשה ליבשת הישנה נחלו כישלון חרוץ, בדרך כלל בגלל בטיחות זוועתית, כאשר איכות הגימור הירודה לא מוסיפה לכוח המשיכה. משפע המותגים ש"או–טו–טו" יגיעו ארצה, הגיעו בסוף רק שניים -
גרייט-וול ו–
MG. הראשון נעלם בקול ענות חלושה אחרי הצלחה סבירה בשיווק הטנדר שלו, בגלל אי עמידה בתקנים החדשים. השני עדיין איתנו, אך בעיקר ברוחו - המכירות לא הצליחו להתרומם לרמה משמעותית מסיבות שונות.
צילום: אביבי, יצרן
והרי החדשותאחת האמירות הנפוצות בזמנו בנוגע למכוניות סיניות, הייתה שליפנים לקח שלושים שנה לסגור את הפער מול האירופאים, לקוריאנים זה לקח עשרים שנה - ולסינים יידרשו עשר שנים. ובכן, עשר שנים עברו מאז - בדיוק הזמן לבדוק מה התחדש, ואיפה עומדים הסינים היום. המפגש האחרון שלי עם תוצרת של יצרן סיני (GAC) בתערוכת דטרויט השאיר רושם לא החלטי - מכונית התצוגה הרשימה, הסדאן הפגינה גימור זול ועיצוב רשלני ורכב הפנאי הציג תא נוסעים סביר. לכן כאשר הזדמנה לי האפשרות לפגוש את רכב הפנאי החדש של קונצרן SAIC, קפצתי על ההזדמנות. והוא ממש חדש - אפילו שם רשמי עדיין אין לו, והוא נקרא כרגע "ZS11 MG". ולא מדובר בהתעניינות אקדמאית גרידא - ה–ZS11 אמור להגיע לארץ, כנראה בסביבות אוקטובר השנה.
אולם כאשר אני נוחת בסין, אני מגלה שהפירוש הסיני למושג "נסיעת מבחן" קצת שונה מהמוכר לנו. במקום לקבל את הרכב ומפה לחצי יום כמו שחשבתי (וכמו שקורה בהשקה ממוצעת בחו"ל), אני מצורף ליום ההיכרות עם הדגם החדש שעורכת החברה לדילרים המקומיים שלה. המשמעות: פרק נהיגה אחד בשביל סלול בתוך פארק בו מסתובבים אנשים, ילדים וכלבים, והמהירות המותרת בו היא 40 קמ"ש; ופרק נהיגה שני על מגרש חניה עם קונוסים, ועוד קטע אחד על כביש פנימי קצר. כך שכנראה תצטרכו לחכות, כמוני, להשקה הרשמית (או תחילת היבוא) כדי להתעמק ביכולות הדינמיות של הרכב.
צילום: אביבי, יצרן
חוץ מה–ZS11 נהגתי מעט גם ב–RX5, רכב פנאי גדול יותר של MG, שלדברי נציג החברה שליווה אותי זוכה להצלחה כבירה בסין. גם הוא רלוונטי עבורנו במידה מסוימת - גרסת הבנזין אומנם לא עומדת בתקן יורו6, ולכן לא תוכל להגיע ארצה, אך גרסת הפלאג–אין כן עומדת בתקן, ואולי תגיע אלינו לקראת סוף השנה.
עוד בחדשות MG - סדאן חדשה שאך הושקה בסין תחת השם "i6" (בארץ
ב.מ.וו תדרוש מן הסתם שהרכב ייקרא בשם אחר), על הגבול בין משפחתית למשפחתית–גדולה. בה לא נסעתי, אך תא הנוסעים נראה עשוי ברמה ראויה, המרחב הפנימי סביר וצמד מנועים מוגדשים מבית GM, 1.5 ל' עם 160 כ"ס ו–1.0 ל' עם 125 כ"ס, משלימים את החבילה.
שיתוף פעולהכשהיינו ילדים, התוכניות בטלוויזיה החינוכית ניסו ללמד אותנו את ערכו של שיתוף פעולה. נראה שגם הסינים ראו את התוכנית ומשתמשים בשיתופי פעולה כקיצורי דרך לסגירת הפער מול המותגים המוכרים. כך למשל מקיימת SAIC שיתוף פעולה רחב עם GM בנושא יחידות ההנעה, כאשר ברוב הגרסאות בהן פגשתי במהלך הביקור מותקן מנוע מתכנון של GM. ב–ZS11 התנסתי בשני מנועים : 1.0 ליטר, 3 צילינדרים, מוגדש, 125 כ"ס, מתכנון GM, ומנוע 1.5 ליטר, 4 צילינדרים, אטמוספרי, 120 כ"ס, מתכנון מקורי של SAIC. למנוע הראשון תיבה אוטומטית של אייסין עם שישה הילוכים ולשני עם ארבעה הילוכים.
צילום: אביבי, יצרן
על קצה המזלגבמפתיע, מצאתי דווקא את יחידת ההנעה הבסיסית של ה–ZS11 נעימה יותר; מנוע השלושה צילינדרים הקטן הפגין אופי פעולה גס ומחוספס, ותגובה פחות מדויקת לדוושת התאוצה. מההבדלים בזמינות הכוח - 17.3 קג"מ הזמינים מ–1500 סל"ד לעומת 15.3 קג"מ ב–4000 סל"ד - כמו גם מיתרון תוספת ההילוכים, היה קשה להתרשם בהיכרות הקצרה.
מסלול הקונוסים חשף מתלים מעט רכים יותר מהמקובל היום ברכבי פנאי. אך למרות זוויות הגלגול הגדולות, הרכב שמר על ריסון נאות בשינויי הכיוון החדים, ולא איבד את הצפון - או את האחיזה. בקטע הקצר בו ניתן היה להגיע למהירות תלת–ספרתית, נראה היה שבידוד רעשי הכביש והרוח בינוני בלבד.
העיצוב החיצוני, כמו שאתם יכולים להתרשם מהתמונות, מודרני ונאה, גם אם לא ממש פורץ דרך. ויותר מזה, מזוויות מסוימות הוא מזכיר דגמים מערביים - וכנראה לא במקרה. תא הנוסעים - ונציגי היצרן טרחו להדגיש שוב ושוב שמדובר בדגמי טרום–יצור - מפגין עיצוב פשוט אך נעים לעין. החומרים פשוטים אך לא ברמה חריגה ביחס לקטגורית הפנאי–קטן - בסיס גלגלים של 258 ס"מ, כמו גם אורך של 431 ס"מ, משייכים אותו לקטגוריה זו - וההרכבה השאירה רושם מוצק ומדויק. ההגה מתכוונן רק לגובה, והוא רחוק מדי. אנשי MG מתגאים באפשרות השליטה הקולית במערכות שונות ברכב - מגבים, אורות, חלונות ועוד. כרגע זמין רק בסינית, אך הם מבטיחים שבקרוב יושלם התרגום לאנגלית ולשפות נוספות. המרחב במושב הנהג ובמושב האחורי טובים, ותא המטען עמוק וגבוה, אך מעט צר. בסך הכל הוא מציע נפח סביר.
צילום: אביבי, יצרן MG RX5
ובמילים אחרות: עד כמה שאפשר היה להתרשם בתנאים המוגבלים מאוד של המפגש ביננו, ה–ZS11 הוא רכב פנאי סביר וראוי בהחלט לשוק המערבי; כמובן, אם יעמוד בדרישות הבטיחות.
ב–RX5 התנסתי בצורה שטחית עוד יותר, וממילא גרסאות הבנזין אינן רלוונטיות עבורנו. כך שאסתפק בכך שאספר לכם שתא הנוסעים נאה, וסביבת הנהג נשלטת על ידי צג ענק המוצב בצורה אנכית ומזכיר את המסך בדגמי וולוו החדשים. המרחב הפנימי נדיב וגם תא המטען גדול. המתלים, כמו ב–ZS11, רכים יותר מהמקובל בתחום, מה שתורם לנוחות נסיעה משופרת על כבישי סין השבורים.
נקודת המפנה?אין ספק שה–ZS11 הוא כלי רכב שעשוי בצורה בוגרת וטובה יותר מאשר דגמי MG שיצא לנו לפגוש עד כה. יש לו נקודות הדורשות שיפור, ובראשן תנוחת הנהיגה והעידון של מנוע הטורבו הקטן, וישנו כמובן תחום הבטיחות שמחכה למבחני הריסוק האירופאים.
אולם מה שיקבע את גורלו של ה–ZS11 לשבט או לחסד בארץ יהיה התמחור. בעבר תמחר היבואן את דגמי המותג בצורה דומה למתחרים, כשהוא מעניק אבזור עשיר יותר, אך גישה זו, כאמור, לא נחלה הצלחה. קהל הקונים בארץ שמרן, וצריך תמריץ משמעותי בשורת המחיר כדי לגרום לו להמר על מותג חדש. מסין.
צילום: אביבי, יצרן 
