אז איך ההרגשה לנהוג במכונית מירוץ על מסלולי המרוצים המפורסמים בעולם, לא סתם לנהוג אלא להתחרות? שאלה טובה – וגם אני אשמח לשמוע. אבל עד שאתפנה לפתח את קריירת הפורמולה 1 שמעולם לא התחלתי, החלטתי לעשות את הדבר הקרוב ביותר לכך, ונעניתי להזמנה של אנשי 'סים רייס', מפעילי אולם סימולטרי נהיגה מקצועיים, להתחרות בליגה לעיתונאי רכב, שתערך במקביל לאליפות הפורמולה 1.
תל אביב – סילברסטוןמקצה העיתונאים שהתקיים השבוע נערך, כמו
המירוץ האמיתי, במסלול סילברסטון בבריטניה. בשל מגבלות טכניות – קבוצות הגרנד-פרי לא ששות לשחרר נתונים על ביצועי המכוניות שלהן – אנחנו מתחרים בפרארי 458 צ'אלנג'. אל תעקמו לי פרצוף, חבורת טהרנים – פרארי. 458. צ'אלנג'. אם זה לא מספיק טוב לכם, אתם באמת חיים בסימולטור... והעובדה שבערב יכולתי לראות את אגדות הפורמולה מתחרות על אותו מסלול בדיוק בו נהגתי (נו, בערך) מוקדם יותר, הפך את זה לחוויה אמיתית, כשאני מוצא את עצמי מבין את מהלכי הנהיגה והאתגרים הרבה יותר טוב - וכמו כל ספורטאי כורסא, מחלק עצות לפטל, המילטון ושות'. כמובן שיש גם עניין של פרופורציות בהשוואה שנוצרת בין נהגים לא רעים (לפחות בעיני עצמם) במכונית כביש הכי מחודדת שאפשר להשיג, לעומת נהגי עלית במכוניות מירוץ יעודיות שאי אפשר לקנות בכסף.
צילום: מנהלפרארי 458 צ'לאנג'. על כזו נהגנו - בערך...
ראשית, וידוי קטן: אני רחוק מעולם מירוצי המכוניות. על אף חיבתי הגדולה לעולם הרכב בכלל ולנהיגה בפרט, מעולם לא נמשכתי לצפייה במירוצים כמו פורמולה 1. עבור מי שאינו מעורה בענף זה, צפייה במרוצים שכאלו עלולה להיות חוויה משעממת למדי, העלולה אף לגרום להתבטאויות מביכות כמו "כל המכוניות נראות אותו הדבר", "אין כמעט אקשן" או "אי אפשר לעקוב, כולם נוסעים מהר מדי".
בנוסף, הניסיון שיש לי על סימולטורים ומשחקי מחשב מסתכם ברבע שעה ב"סופר מריו" בנינטנדו - ולא בהצלחה גדולה, יש לציין. כך שהעניין במירוצים ו/או משחקי מחשב מסתכם במעט מאוד. אבל אולי דווקא בגלל כל אלו, ההחלטה לשלוח אותי להתחרות עשויה להתגלות כמעניינת. "להתחרות במרוץ פורמולה 1 זה הכל חוץ ממובן מאליו", הסביר חגי פארן, בעל חברת 'סים-רייס', שאירח אותנו במתחם הסימולטורים של החברה.
אתחיל מהסוף – אין מה לצפות כאן לסיפור סינדרלה. לא "התאהבתי" בסימולטור, לא נשבעתי לו אמונים ולמרבה הצער לא התגלה אצלי כישרון יוצא דופן. יחד עם זאת, אני כן יכול לומר כי מדובר בחוויה מרתקת, אותה חייב לעבור כל מי שרכב ונהיגה בוערים בעצמותיו.
צילום: מנהל מפת מסלול סילברסטון
נהג מירוצים נדרש לשלב זיכרון חד ומדויק של מסלול התחרות וטכניקת נהיגה נכונה הכוללת קווים נכונים, שימוש נכון בהגה, בבלמים ובדוושת התאוצה לעשרות פניות שונות – וכל זאת תוך כדי תנועה במהירויות מטורפות, כוחות g מעקמי צוואר ולחץ תחרותי. הנהיגה בסימולטור מעניקה הרבה מהחוויה התחרותית, דרך היכרות עם המסלול ונהיגה נכונה. אז מירוץ אמיתי אין, עומסים פיזיים לא נרשמו – אבל מגע ישיר עם מסלול מירוצים ונהיגה נכונה היו גם היו.
תחילתה של ידידות מופלאה?ההסתגלות לסימולטור לא תהיה קלה לכל אחד – ריבוי המשימות והעובדה ש"תא הנהג" בנוי משלושה מסכים גרמו לי בהתחלה לכאב ראש. אבל אחרי שכאב הראש נעלם והתחלתי קצת יותר להיכנס לעניינים, התחלתי ליהנות. טכניקות נהיגה אני מכיר, אבל את המסלול למדתי תוך כדי תנועה. הישיבה במושב הבאקט מכניסה למצב הרוח הנכון, והשימוש בעמדה נוח בזכות יכולת הכוונון וההתאמה של המושב והדוושות. בכלל, כל פרמטר בסימולטור ניתן לכוונון ולכיול – החל מתפעול תיבת ההילוכים (עם דוושת מצמד או בלי), דרך כיוון משקל ההגה ועד נטרול בקרות האחיזה והיציבות(!) ברכב בו התחרינו.
הדיוק ממשיך גם למהלך הנהיגה – במהלך התחרות, מכוניות המירוץ היו נטולות בקרות (פרט ל-ABS), ובהתאם היו לא סלחניות לטעויות נהג; יצאתם מפנייה עם יותר מדי גז, וידיים לא מספיק זריזות על ההגה? זנב המכוניות יכיר לכם את השוליים הסהרוריים של המסלול; נכנסתם לפנייה מהר מדי, גלשתם אל כר הדשא וניסיתם לצאת מהר מדי? תוכלו להרגיש כמו ביום בחיי סביבון בחג החנוכה. אפילו התחושה בנסיעה על שולי המסלול מועברת לידי הנהג באמצעות גלגל ההגה.
צילום: מנהלמתחם הסימולטורים. לוקח זמן להתרגל, אבל התוצאה מהנה ומלמדת כאחד
המסלול הפעם – סילברסטון, 5.9 ק"מ, 18 פניות – נחשב למאתגר בשל אורכו הרב ועושר הפניות שבו, ואת כולן הנהג צריך לזכור היטב ולנהוג בהתאם (תרתי משמע). באופן אישי, אחרי שבפעם הקודמת "התנסיתי" בנהיגה במסלול במונטה קרלו – מסלול קצר בהרבה מסילברסטון, אך גם צפוף מאוד לנהיגה – היה לי נוח הרבה יותר במסלול הבריטי, שהוא רחב מאוד ויכול, בקטעים מסוימים, להכיל עד 5-6 מכוניות במקביל, עם קטעים מהירים ופניות מהירות מאוד. בתחרות המדומה מהירות הנסיעה איטית בהרבה מאשר של מכוניות הפורמולה 1, כמובן, וצפייה בסרטון מהמירוץ מיד לאחר הנהיגה בסימולטור הבהירה את המובן מאליו: פורמולה 1 זו ספירה אחרת לגמרי.
בסיום, מאפשרת תוכנת הסימולטור למשתתפים לצפות בהקרנה של הנסיעה שלהם על המסלול במבחר גדול של זוויות צפייה, אולם הדבר החשוב ביותר הוא יכולת התוכנה לנטר את אופי הנהיגה של המשתתפים, ולהציג נתונים כמו מידת הלחיצה על הבלמים ועל המצערת כתלות במיקום על המסלול – ובכך לייעל את תהליך הלמידה ולהשתפר להבא.
ולמרות שמירוצים ומשחקי מחשב זה לא אני, החוויה בסימולטור הקנתה לי ידע משמעותי נוסף בנהיגה וגם זווית ראייה שונה על עולם המרוצים. יש לי עוד כמה וכמה (וכמה...) אימונים בשביל להגיע לרמת נהיגה טובה, אבל הדרך הארוכה – והמפותלת – שווה את זה.
כמה ואיפהמרכז הסימולטורים 'סים רייס' (Sim Race) ממוקם ברח' הברזל 23, כניסה B קומה 1, רמת החייל, תל-אביב. שעות הפעילות הן בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 10:00 ל-17:00.
ללקוחות מוצעים מספר מסלולי שימוש בסימולטורים. מחיר אימון לאדם בודד, ללא הדרכה, הינו 250 שקלים לשעה; עם הדרכה פרטית של חגי פארן או של אלון דאי המחיר הוא 500 שקלים לשעה.
אפשרות נוספת היא להצטרף ל'בית הספר לנהיגה ספורטיבית' שמפעילה 'סים רייס' ונקרא פאסטסט (Fastest). המצטרפים לבית הספר זכאים לחבילת אימונים חודשית בעלות של 400 שקלים לחודש, הכוללת אימון של שעה בשבוע לאורך ארבעה שבועות (כל חודש משולם בנפרד). תנאי ההצטרפות לבית הספר הינו ביצוע קורס של יסודות הנהיגה והשימוש בסימולטור, הנמשך ארבע שעות ומחירו 450 שקלים.
צילום: מנהלגרנד פרי בריטניה במציאות, מיום ראשון האחרון. מסתבר שהחבר'ה שם נוהגים לא רע...
