רוצים לספר לנו מה הייתם קונים ב-400,000 שקלים? הכללים פשוטים - לרשותכם תקציב של 400,000 שקלים, אותו תוכלו להוציא על מכוניות - ואך ורק על מכוניות. בלי לשמור כסף לתחזוקה, בלי לשים בצד קצת כסף לשיפוץ המקלחת. אפשר גם אופנועים, ותחת לחץ פיזי מתון נסכים לשקול גם משאיות קלות. התנאי היחיד הוא שהמכונית מוצעת למכירה - בארץ, או בחו"ל (תחת מגבלות הייבוא האישי) - בזמן כתיבת המדור, אם כחדשה ואם כמשומשת (משמע - מופיעה בלוחות המכירה). את החלומות יש לשלוח ל[email protected].
ה-10 לחודש הוא יום חג, בדיוק כמו יום חמישי (לפחות מבחינתי), ומה רבה הייתה תדהמתי כשגיליתי בתלוש השכר שורה נוספת המזכה אותי ב-400,000 שקלים – אבל רק למימון המכוניות שאני רוצה אותן וחולם עליהן. פני קרנו מאושר כאשר בישרתי לבת זוגי על הזכייה. השלב המעשי כבר מוכן הרבה זמן בראשי; לבחור את אלה שיהיו אחראיות על ייצור האדרנלין בגופי.
אני אוהב אותן, לרוב, בתצורת סדאן גדולות וחזקות שלא מסגירות החוצה את היכולות ("סליפרית", כמו שאומרים באנגלית-אמריקאית). מצד שני, אני אוהב אותן רועשות, עם עיצוב ספורטיבי, מוחצן אפילו, וצבע מגניב שלא משאיר מקום לספק לגבי הכוונות של הנהג ו/או של המכונית. ובפרמיה הנוספת שזכיתי לה החודש, אנסה להכניס, קשה ככל שיהיה, גם את המוח וגם את הלב.
אחדות הניגודים / חניית החלומות
צילום: מנהל
המכונית היום-יומית של שלמה - סקודה אוקטביה 1.8 ליטר טורבו
הרכב הראשון חייב לשלב בין שימושיות וביצועים חזקים. יש לי פינה חמה בלב ללמבורגיני; אני אוהב את העיצוב הצועק, את המנוע הרועש וגועש, אבל רגע לפני שהתחלתי לחפש לי גייארדו משומשת (שימושיות? למבורגיני? המערכת), נזכרתי שאחד הכללים הוא שהמכונית צריכה להיות מוצעת למכירה בארץ כמשומשת או כחדשה – וכזו אינה בנמצא. אבל אז נזכרתי בקרובת משפחה רחוקה, סוג-של לפחות, שחולקת עמה גנים מסוימים, גנים חשובים. אם הגייארדו נחשבת לפרועה, מוחצנת ומושכת מבטים (וצרות), קרובתה היא ההפך ממנה: סולידית, שקטה וכזו שמחביאה את הצד הפרוע באישיותה תחת מעטה אלגנטי ומחויט.
כזו היא אודי S8 (דור קודם). מנוע אטמוספרי V10 בנפח 5.2 ליטר שנלקח היישר מהגייארדו האמורה (והחלומית) והושתל ברכב פאר, כזה שבקלות ישכיח ממך את העובדה שמדובר במכונית מסגמנט שמזמין אותך לשבת במושב האחורי. הוסיפו לכך אבזור מפנק, מרחב פנים מעולה, ובכלל זוהי מכונית שבהחלט תספק את צורכי המשפחה. מצאתי יד שנייה; המוכר דרש 146,000 שקלים, לאחר מיקוח קטן סגרנו על 136,000, ונשארתי עם 264,000 שקלים.
הרכב השני כבר לא אמור להיבחר לפי שיקולים של נפח תא מטען, עיגוני איזופיקס וכו', אלא עיצוב, אחיזת כביש, צליל מנוע וחווית נהיגה. ידעתי מיד מה אני מחפש, ושיטוט קצר בלוחות העלה אותה: ניסאן Z370, יד שלישית, מודל 2010 ונראית שמורה להפליא. הצג מספר שנסעה רק 88,000 ק"מ. המנוע (והצמיגים) יזמרו לכם זמירות משכרות, אם רק תדעו לנגן עליהם נכון. אחזקה, כבר אמרנו היא על חשבון הברון (המערכתי, אביבי), וזה כולל צמיגים. המוכר דרש עליה 155,000 שקלים, לאחר מיקוח קטן הוריד חמישייה ולחצנו ידיים.
אחדות הניגודים / חניית החלומות
צילום: מנהל
עכשיו מגיע החלק הקשה, רכב לגברת. עם תקציב של 114,000 שקלים בלבד, אישה בלי רישיון שמבחינתה קיה ספורטאז' GT זה האוטו המושלם. כן, אני מודע לזה שאני בבעיה. אז נאלצתי למצוא כלה אחרת (אני מתכוון למכונית!), ומכיוון שאשתי היא לא זאת שנוהגת (בינתיים; עובדים גם על זה), והפקטור העיקרי בבחירת הרכב זה העיצוב, לא יכולתי למצוא רכב מתאים יותר ממיני קופר, כן, בגרסת S... העיצוב מגניב – יופי לה; חווית הנהיגה מדהימה עם יכולת דינאמית פנטסטית – יופי לי. חיפוש הביא אחת מ-2013, יד שנייה, שחורה, המוכר דרש 120,000 שקלים. אני מחליק לו 114,000 שקלים טבין ותקילין והעסקה נסגרת. עכשיו נשאר רק לדאוג שהאישה תוציא רישיון. בעצם, אולי עדיף שלא...
אחדות הניגודים / חניית החלומות
צילום: מנהל