קטגוריה: מכוניות פתוחות

גרסה: בנזין 3.6 ל', אוט', הנעה אחורית
מתחרות בולטות: אודי A5, ב.מ.וו סדרה 4, מרצדס C קלאס
מחיר גרסה נבחנת: 404,000 שקלים
המבחן פורסם בגיליון 378
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
אמריקה, מהשורשים
שברולט קמארו היא מכונית אמריקאית גזעית, עם שושלת ארוכה (גם אם לא כולה חיובית...) של דגמים שמתחילה לפני 50 שנה. אולי זה מה שגורם לה להרגיש מאוד בטוחה בעצמה עם גישה לא מתנצלת. טראמפ־סטייל אם תרצו.
"זו אני. טוב לך? תקנה. לא טוב לך? לך תקנה איזה אוטו־אירופאי־מפונפן ועזוב אותי בשקט. ועד שתחליט, אדליק לי סיגריה ואפזר קצת Co2 לאוויר וגם ארים כוס 95. אבל לא חצי ליטר, כי צריך להרוות פה 3.6 ליטר, ב־V6, וגם זה רק בגלל שאת ה־V8, הדבר האמיתי בנפח 6.2 ליטר השאירו בארה"ב".
נכון, יש בארה"ב גם קמארו צמחונית עם מנוע 2.0 ליטר טורבו, אבל זה רק כדי להיראות קצת ירוקים, כי מצד שני של המשוואה יש ל־V8 גם גרסה עם מגדש־על. "נו, אז מה החלטת, כן או לא?" שואלת־דורשת הקמארו. ביקשתי יומיים להחליט, והיא הרימה את המבט המאיים שלה ואמרה "בסדר, אבל דקה לא מעבר". "מבטיח" השבתי, ויצאנו לדייט.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
מופע בחניה
במסגרת הגישה הלא מתנצלת, הקמארו מפגינה הופעה מוחצנת. ויפה. העיצוב מאוד אגרסיבי וקרבי, באמת שאין סיכוי שמישהו לא ישים לב שהגעתם, או שעזבתם. רכב ההדגמה צויד ב'חבילת ספורט' (20,000 שקלים) שמוסיפה חישוקי "20 שחורים (במקום "18) ובלמים משודרגים מבית ברמבו. הקבריו דורשת תוספת של 50,000 שקלים ביחס לקופה, מה שאומר תג מחיר של 384,000 שקלים, ועם החישוקים והבלמים, כבר תחצו את רף ה־400,000 שקלים.
מה שברור שכאן, כי בניגוד לקופה — גם היא מסובבת ראשים, אבל אף אחד לא רואה אתכם בגלל החלונות הקטנים — בקבריו אתם יוצאים עם הבחורה הכי יפה בבלוק, והולכים למקום עם כל צלמי הפפרצ'י. כל השכונה תכיר אתכם בתור "הבחור/בחורה עם הקמארו קבריו". ביומיים שהיא הייתה אצלי הכרתי עוד כמה שכנים שעצרו להגיד לי בוקר טוב. וכאשר תניעו אותה ותצאו לדרך, השניים־וחצי אנשים שלא הסתכלו קודם — יסתובבו עכשיו. בוודאות.
שנצא?
אחרי שהתרשמנו (אני ושאר העולם) מהמופע החיצוני, הקמארו המשיכה בדייט שלנו כאשר קיבלה אותי עם רשימת אבזור ארוכה. יש רק גרסה אחת שמציעה מושבי עור (במקרה שלנו חומים, אל תקחו את האפורים, הם נראים פחות טוב), עם תפעול חשמלי וזיכרון למושב הנהג, כניסה והתנעה ללא מפתח, מסך מגע ("8) דרכו מתפעלים את המערכות השונות (יש אפלקארפלי ואנדרואיד אוטו) ועוד מסך בלוח המחוונים, תצוגה עילית, מערכת קול מבית BOSE, מושבים מאווררים ומחוממים, משטח טעינה אלחוטי לנייד, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת — בקיצור: הרבה. מה אין? אין פנסי קסנון בגלל שרק להלוגן יש תקינה אירופאית (תאורת לד ליום יש), ובצד הבטיחות יש רק מערכת לניטור שטחים מתים, התרעה על תנועה חוצה מאחור ומערכת מובילאיי. זה לא ממש מה שמצפים לפגוש היום בתחום הבטיחות ברכב במחיר הזה, או בחצי מהמחיר הזה.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
הקמארו נראית שהיא מאבדת סבלנות מכל הנקודות שאני רושם לעצמי, ובטוח שהיא לא מרוצה כאשר אני כותב בדפי המבחן שאיכות החומרים בחלק מהמקרים מתאימה לספארק וממש לא לקמארו. דוגמא טובה (או לא טובה, עניין של גישה) היא משטח הפלסטיק מעל לוח המחוונים, הוא פשוט וקשה, ובכלל יש יותר מדי מקומות עם חומרים ברמה לא מרשימה, וגם מעט קולות מיותרים שמספרים על איכות הרכבה לא גבוהה (ואולי זו ההתקנה המקומית של המובילאי שעזרה לכך). בנוסף, גם זווית המסך המרכזי מוזרה, והוא סובל מהשתקפות ביום.
המרחב מלפנים טוב בכל הממדים, הראות החוצה גרועה, האוטו יוצר תחושה שהוא גדול, השמשה קטנה, ורק כאשר פותחים את הגג מרגישים אווריריות, וביותר ממובן אחד. הפתיחה נעשית בלחיצת כפתור, וניתנת לביצוע גם בנסיעה עד 50 קמ"ש. יש מאחור צמד מושבים, אבל בהמשך היום נגלה שבתי בת ה־4 לא מצליחה לשבת מאחורי, ומרווח הראש שם ממש לא מבריק.
גם תא המטען לא מרשים עם פתח הטענה קטנטן, ונפח קטן־משהו כאשר הגג פתוח. "תגיד, אתה מתכוון גם להניע ולנהוג, או שזה דייט בחניה ואתה הולך לאכול לי את הראש על איכות החומרים עוד קצת?" רושפת לעברי הקמארו. תני לי רגע רק לחבר את הנייד (בקלות), לחבר את ה־USB שלי עם המוזיקה הגרועה האהובה עלי (רוטקופ מחזיר לחיים את אילן בן־שחר ושלל להיטי שנות ה־80'; המערכת), ולדרך.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
רוק־כבד
הקמארו מתעוררת בנהמה, מבהירה שיש כאן V6, ולא מנוע קטן־נפח־מוגדש. 3.6 הליטרים מספקים נתון מספק של 335 כ"ס ו־39 קג"מ, ומשודכים לתיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, וההנעה היא אחורית. תכננתי לקמארו ולי יום ארוך. נתחיל עם כביש 6, הגלבוע, מלכישוע, כביש הבקעה, ים־המלח, סדום ערד והביתה. אני חולה פתוחות ידוע, מודה ומתוודה, אבל השמש שורפת, ומד הטמפרטורות מדווח על 38 מעלות ולכן הגג יישאר סגור, (אביבי נשרף לו בשמש בצילומים, לא אני...), לפחות עד שיחשיך.
בכביש 6 הקמארו נשארת מנומסת, צריכת הדלק בשיוט, כאשר פה ושם 2 צילינדרים הולכים לישון, הגיונית (ובאופן משעשע עדיפה על נתוני היצרן) עם 12.5 ק"מ/ל'. נוחות הנסיעה בכביש הבין עירוני בסדר, גם אם ברור שהיא על הצד הנוקשה. היא לא אוהבת שיבושים קטנים, אבל במרבית הזמן מצליחה להיות סבירה, גם אם פה ושם היא ממש לא. "לפחות היא מרוסנת על גלים" אני רושם לעצמי, ומציין רעשי רוח מאזור הגג, אבל לא המון.
גז
יש כאן בורר מצבי נהיגה, הוא משפיע על ההגה ועל מערכת ההנעה. יש מצב שלג, יש מצב תיור וספורט. אחד מיותר, השני מיותר באוטו כזה והשלישי הוא המצב שלכם. 95% מהנסיעה הייתה במצב 'ספורט' שעושה כמה דברים חשובים.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
קודם כל הוא מוסיף משקל להגה, שהוא פשוט קל ברמה מעצבנת במצב הרגיל, ובנוסף הוא פותח פרפר במערכת הפליטה, שבאופן ישיר משחררת את בלוטת־החיוך אצל הנהג, הנוסע ואצל חצי מהבלוק שהולכים לשמוע את הקונצרט הזה. האוטו הזה, במיוחד בסל"ד גבוה, נשמע פשוט נהדר. כמות הפעמים שהאצתי סתם כדי לשמוע אותו, במיוחד אם יש איזו מנהרה, קיר מהצד, משהו שיחזיר את הסאונד מהצדדים ואז החוויה היא מהסוג הטוב ביותר.
נציין רק שזה לא הסטנדרט בקמארו, אלא חלק מרשימת האופציות שהיבואן הפך כאן לסטנדרט בגרסה הישראלית. המנוע מציע כוח כבר מסל"ד נמוך, אבל כאשר תעברו את קו ה־5000 סל"ד, ועד 7000, תגלו ששם הוא באמת מתעורר, ואז הוא שר, אתם תשירו גם וכולם יהיו מאושרים. כמעט.
קודם כל, הצליל נשמע גדול מתחושת התאוצה (הטובה בפני עצמה), תיבת ההילוכים מרגישה כאילו היא פיקדה עד היום על ארבעה יחסי העברה, ומאתמול בלילה הכפילו לה את מצבת כוח האדם. היא משחקת בהילוכים, לא תמיד מגיבה מהר, וכל מי שנהג ברכב לא ממש התחבר אליה. מצב 'ספורט' משפר את התגובות, כולל הורדת הילוכים עם גז ביניים. אבל זה עדיין לא זה, ולא פעם מצאתי את עצמי עובר לשליטה ידנית — הכוללת עצמאות מלאה לנהג — כדי להוציא מהמנוע את מה שהוא יודע לתת. באופן מוזר יש בור בין ההילוך השני לשלישי.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
באופן לא מפתיע, כאשר מתמכרים לצליל בסל"ד גבוה, וזה קורה די־מהר, יש לכך ביטוי גם בצריכת הדלק, עם מוצע של 7 ק"מ/ל' (ופחות מזה בקטעים הדינאמיים). אבל בהתחשב בקצב, בנפח ובמשקל של הגברת שעומד על 1703 ק"ג (כ־100 ק"ג יותר מהקופה) זה נתון סביר בהחלט. יחסית.
בקטעים הדינאמיים הקמארו מזכירה מיד שהיא לא שייכת לאמריקאיות של פעם בכל הקשור להתנהגות, בדיוק כמו האחיות מקדילאק. לה יש דם אחר לגמרי שזורם בעורקים, וכשקוראים לה לשעת כושר היא לא הולכת לישון ומתלוננת על כאבים, אלא ממלאת מיכל דלק ובאה, קצת עצבנית. בדומה לקופה, גם הקבריו לא מרגישה מכונית ספורט שמרגישה כמו סכין־מנתחים מדויקת. זה יותר בכיוון של להחזיק את השור בקרניים, ולהראות לו בכוח לאן רוצים לפנות.
אבל שלא תבינו לא נכון, הקמארו לגמרי בעניין, אבל צריך להבין איך לעבוד איתה. ההגה לא מדויק, ועם משקל מוזר במרכז שמסתדר כאשר פונים. התחושה היא שהמכונית מתיישבת על המתלים בפנייה, ואז פונה. בהתחלה הדבר דורש קצת הסתגלות ואז מבינים שיש כאן יכולת גבוהה, ברורה ושהמשקל הלא קטן מרוסן היטב. אין כאן turn-in חד, צריך להפנות את ההגה לא מעט, להבהיר לקמארו מה רוצים — ואז היא נכנסת לפניה בלי בעיה.
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר
"רק תגיד, בקול רם בבקשה, מה אתה רוצה, בסדר? בלי רמיזות קטנות, זה ארה"ב כאן, לא מדברים בלחש" היא אומרת לי. אז עדיין כיף לנהוג בה, גם אם זה קצת אחרת. מי שאכזבו בנושא הדינאמי, או בכלל, היו הבלמים. הם פשוט לא בליגה של המנוע, ולמרות שהרכב רק סיים הרצה, הם התעייפו אחרי כמה פניות בירידה של הגלבוע, ובאמצע כבר נדרשה הורדת קצב כדי לשמור על עוצמת בלימה שפויה. וזו הגרסה המשודרגת של הבלמים...
ערב
הקמארו זוהרת בערב. הגג נפתח לראשונה (למעט 2 דקות בגלבוע, ב־40 מעלות) ובסיבוב הנוחות העירוני אני זוכה לתשומת לב אדירה. נוחות הנסיעה בסדר במרבית הזמן, גם אם פעולת המתלים יכלה להיות טובה יותר. הם פחות אוהבים שיבושים שפוגעים בשני הגלגלים יחד, וגם חיבורי גשרים למשל לא עוברים פה טוב. אבל נעים עם הגג הפתוח, שומעים עוד יותר טוב את המנוע בסל"ד גבוה, וזה פשוט כיף. בכלל, עם הגג מופשל הכל מתחבר, והקמארו מחמיאה לך, מחמיאה לעצמה. "אמרתי לך שתתאהב בסוף" היא אומרת, ואני תוהה אם להגיד לה "צדקת" — או שלא; "אעדכן אותך בבוקר".
בול! פגיעה?
שברולט קמארו הפתוחה היא משהו אחר. מכונית שרירים אמריקאית, מוחצנת, עם גישה עצבנית ולא מתנצלת. היא לא מנסה להיות אלגנטית, עדינה או לשדר ענווה. היא יותר בקטע של מוזיקה בפול־ווליום, סל"ד גבוה ואגזוז מזמר.
עכשיו השאלה היא מה אתם מחפשים. בתמורה לאותם 400,000 השקלים שלכם, תוכלו לקבל ב.מ.וו סדרה 4 קבריו, או מרצדס C קלאס קבריו — שתיהן שימושיות יותר, עדיפות באיכות החומרים, בנוחות ובעידון. אבל במחיר הזה, תקבלו מנוע 2.0 ליטר טורבו, עם 184 כ"ס, שהם 151 סוסים פחות ממה שיש באמריקאית. אם אתם מחפשים מכונית פתוחה, נעימה וחנפנית, כדי לנהוג בכיף לעבר השקיעה, אז הן צריכות להיות הבחירה שלכם.
אבל אם אתם אוהבים ביצועים, רואים את עצמכם פותחים את הגג ולוקחים את המנוע ל־7000 סל"ד כדי לשמוע אותו מזמר, אוהבים את העיצוב המוחצן, ואת תשומת הלב, כנראה שאין אופציה טובה יותר מהקמארו, על חסרונותיה (ויש) ויתרונותיה (שישנם אף הם).
שברולט קמארו קבריולה - מבחן דרכים
צילום: אורי שר