בהודעה מטעם משרד ראש הממשלה שפורסמה אתמול (רביעי), נמסר כי ועדת המנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, שהוקמה לפני קרוב לשנה על מנת להביא להקטנת הקטל בדרכים, גיבשה תכנית רב תחומית לטיפול בנושא. עיקרי הפעילות של התכנית הן לשנים 2018-2017 והיקפה התקציבי 4 מיליארד שקלים.
רקעממחצית העשור הקודם החלה להסתמן מגמת ירידה בקטל בדרכים וזו הגיעה לשיאה החיובי ב-2012 עם 290 הרוגים, ירידה של 38% בהשוואה ל-2005. מאז נרשמה עלייה רצופה במספר ההרוגים, וב-2016 נהרגו 372 בני אדם, עלייה של 28% ביחס ל-2012; ועד כה נתוני 2017 חמורים אפילו מאלה של 2016. ראש הממשלה ושר התחבורה הכריזו ב-2016 על "מצב חירום בדרכים", מינו ועדת מנכ"לים (משרדי רה"מ, התחבורה, ביטחון הפנים, המשפטים והחינוך) וזו הביאה את המלצותיה לממשלה, האמורה לאשר אותה בישיבתה הקרובה.
צילום: מנהל אפס. זה הסכום שיצא לנו לאחר סיכום (השתמשנו במחשב-על) סך פעולות הממשלה בתחום הבטיחות בדרכים ותכניותיה לעתיד (פורסם באוטו 376). כמה מוסיפות, באמת, המלצות הוועדה לנתון הזה? מעט מאוד.
העקרונותהתכנית אותה הכינה הוועדה מתייחסת לכל המרכיבים המשפיעים על הבטיחות בדרכים: הנהג, הרכב והתשתית. היא מוסיפה התייחסות מפורטת לאכיפה, פינוי רפואי, חינוך לבטיחות ומערכות עדכניות למידע ולניטור. בנוסף, נושאים מסוימים זכו להתייחסות מפורטת כמו טכוגרף דיגיטלי, "שומרי הדרך", טיפול בנהגים בפסילה ועוד כיו"ב.
החלטות הוועדה קובעות גם מי יטפל במה, מה העלות, איך יתנהלו התהליכים ליישום, מה אופן הפעולה הנדרש מכל גורם – בין אם בפעילות מיידית ובין אם בנושאים אותם יש לבחון. כך, למשל, כל שינוי המחייב חקיקה ייבדק לפי עקרונות של "ההשפעה הרגולטורית של המהלך" (RIA; ר"ת של Regulatory Impact Assessment) – כלומר: האם אותה אסדרה (רגולציה) אפשרית במסגרת החוקים הקיימים, מה משמעות יישומה וכיו"ב.
אנשים וכלי רכב
הגורם האנושי. תוך 45 ימים מקבלת ההחלטה, אמורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להכין תכנית שתתמקד בקבוצות ששיעור המעורבות שלהן בקטל גבוה משמעותית מחלקן בכלל משתמשי הדרך. ב-2017 תתמקד התכנית "בהולכי רגל; בחברה הערבית ובכלי רכב כבדים. לצורך כך תקצה הרשות ממקורותיה סך כולל של 25 מלש"ח לשנים 2017-2018".
בנוסף, "ימשיך משרד הבריאות להפעיל הדרכות להורים לתינוקות ראשונים", משרד החינוך "ימשיך, באמצעות אגף 'זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח', לקיים תכניות ופעולות בנושא הבטיחות בדרכים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים".
צילום: מנהל צילום: בני דויטש
כלי רכב. משרד התחבורה יפעיל פיילוט לשלוש שנים לעידוד התקנת מערכות בטיחות להתרעה מפני סטייה מנתיב ואי-שמירת מרחק בכלי רכב פרטיים משומשים, באמצעות הנחה על רשיון הרכב. בנוסף, שר התחבורה יחייב כי מ-1.1.2018 יותקנו מערכות כאלה בכל כלי הרכב החדשים המיובאים לישראל – "בכפוף ובהתאם לביצוע בחינה של ההשפעה הרגולטורית של המהלך".
הטבות המס הנוכחיות יישארו עד 2021. "יובהר כי ככל שדו"ח ה-RIA יצביע על אי-כדאיות שבתיקון התקנות, רשאי יהיה שר התחבורה להימנע מתיקון התקנות כאמור".
טכוגרף דיגיטלי. תוך חצי שנה יגיש משרד התחבורה תקנה "לעניין הימצאות טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים". הכל בכפוף לעמדת משרדי המשפטים וביטחון הפנים שיגבשו עד אז את עמדתם, וכמובן בהתאם לאותו דוח RIA; אם יצביע שלא כדאי, השר "רשאי להימנע מתיקון התקנות כאמור".
פיתוח תשתיות. משרד התחבורה ימשיך להשקיע בשיפור הבטיחות בדרכים בשנים 2017-2018.
מוקדי סיכון. סך של 460 מיליון שקלים יוקצה למוקדי סיכון, ומשרדי האוצר והתחבורה יפעלו להקדמת תקצוב לפרויקטים זמינים.
רשת הדרכים. לפחות 2.61 מיליארד שקלים השנה ובשנה הבאה "לשיפור רשת הדרכים והתאמת תשתיות התחבורה לתקינה מחייבת ולתקני בטיחות, באמצעות שדרוג ושיקום רשת הדרכים".
צילום: מנהל
פרויקטים קטנים. עוד 240 מיליון שקלים יוקצו "לטיפול בפניות שמאלה במרחב הכפרי ולפרויקטים קטנים".
רשויות מקומיות. הקצאה של 400 מיליון שקלים להשתתפות בפרויקטים בתחום הבטיחות ברשויות המקומיות.
תמרור ברשויות מקומיות במגזר הערבי. הרשות הלאומית תפרסם תוך חצי שנה "קול קורא לתמיכה ברשויות תמרור במגזרי המיעוטים". היקף התמיכה הוא 5 מיליון שקלים.
אכיפה ושיפוט
תוספת תקנים. המשרד לביטחון הפנים יתגבר את האכיפה "באמצעות תוספת של 160 תקני שוטרים, 200 תקני סטודנטים ו-100 ניידות".
אכיפת מהירות במקטעי דרך. תוך חצי שנה יופעלו שלושה פיילוטים למדידת מהירות בקטעי דרך (ולא בנקודה אחת, כפי שנאכף עד היום) וללא דוחות. "משרד התחבורה, בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, יקדמו את הליכי החקיקה, ככל שיידרשו, לצורך הפעלת אמצעי האכיפה כאמור, בכפוף לתוצאות הפיילוט ותוך הסדרת מכלול ההיבטים הדרושים להפעלתו".
חיוב בקשה לביטול קנס לפני הליך משפטי. ייבחן תיקון לחקיקה המחייב אדם לבקש ביטול דו"ח ("ברירת קנס") באופן מנהלי לפני שיבקש להישפט, על-מנת להוריד את הנטל מבתי המשפט לתעבורה.
ביטול חובת עדות במיזם "שומרי הדרך". לפי ההמלצה, תיבחן אפשרות שמי שתיעד באופן אלקטרוני (הסרטה) עבירת תנועה "במדרג הנמוך", לא יהיה חייב לבוא ולהעיד בבית המשפט, כנדרש היום. עניין העדות הוא היום אחת הבעיות העיקריות בישום יעיל של התוכנית.
צילום: מנהל
הקמת מערכת ניטור לנהגים פסולים. סיוע בהקמת מערכת מקוונת (או הקמת ממשקים בין מערכות קיימות) להגברת יכולת האכיפה נגד נהגים הנוהגים בזמן שרישיון הנהיגה שלהם פסול. מטרה זו ואחרות יטופלו במסגרת "ישראל דיגיטלית". אם התכנית תימצא ברת יישום ואפקטיבית, לא יהיה צורך, למשל להפקיד את הרשיון בפועל. כמובן, כל ההצעות בתחום מחייבות שינויים בחקיקה.
יחידה משטרתית לפרויקט "שומרי הדרך". כדי לאפשר את ביצועו של המיזם הזה, תוקם יחידה בתקציב של 3 מיליון שקלים, ועם אמצעים עדכניים תאפשר להגדיל את מספר ה"אירועים המועברים ממיזם 'שומרי הדרך', כך שמספרם יגדל מ-400 ל-1,500 לחודש, לכל הפחות, עד לחודש מרץ 2018".
קול קורא למניעת שימוש בטלפונים חכמים. הרשות הלאומית תפרסם תוך חודשיים "קול קורא לתמיכה במיזמים לפיתוח אמצעים טכנולוגיים להגברת הבטיחות בנהיגה, בדגש על מניעת השימוש בטלפונים חכמים ועל פתרונות לצורך אכיפה כנגד שימוש מסוג זה".
טיפול בנפגעי תאונות דרכיםתגבור אמצעים מוטסים. משרד הבריאות יקצה 6 מיליון שקלים ב-2017-2018 לתגבור הפינוי המוטס.
רישום אחיד לחומרת התאונה. תוך שלושה חודשים הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות "יגבשו שיטה אחידה לרישום חומרת הפגיעה של הנפגעים בתאונות הדרכים, על מנת לקבל תמונה מדויקת של רמת הפגיעה ולהעריך באופן מיטבי את העלות הכלכלית למשק".
צילום: מנהל צילום: בני דויטש
ראשית – ברכה
רק בגיליון אוטו החדש (376), סיכמנו את פעולות המדינה ותכניותיה (יצא לנו אפס). ועל כן, עצם העובדה שיצאה מערכת המלצות מפורטת היא עניין ראוי לברכה ואף לתקווה. גם בגלל שפעולה כזאת יכולה להחזיר לסדר היום את הנושא המדמם הזה. ואם לא לסדר היום, לפחות לסדר השעה. וגם זה פי אינסוף מאשר עד היום. אבל.
שנית – ביקורתאבל כאשר קוראים את ההמלצות, לא ברור בכלל מדוע הוועדה הוקמה. עקרונית, כל ההמלצות הנוגעות לגורם האנושי, בטיחות כלי הרכב, התשתית בכפר, בעיר ומחוצה לה, האכיפה, שיפור יעילות בתי המשפט והפינוי הרפואי ועוד כיו"ב, הועלו באופן מפורט, מאוד, על-ידי וועדת שיינין, אותה וועדה מ-2005 שכל המלצותיה בתחום סמכויות הרשות הלאומית והפעולות בתחום הבטיחות בדרכים התקבלו על-ידי הממשלה – ואף לא אחת מהן יושמה(!!!).
חלק חשוב מאוד ומרשים במיוחד בהמלצות מתייחס להשקעה מוטת-בטיחות בתשתית. ובכן, "למעלה מחצי מיליארד שקל לטיפול במוקדי סיכון עדיין לא נוצלו; כך נחשף בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה" (הודעות הכנסת, 21.2.17). אז מה ועדה נכבדה, המלצתם שהמשרד יעשה את מה שלא עשה, בתקציב שקיבל אך לא ניצל?
ורשת הכבישים? "המנכ"ל (של משרד התחבורה; י.פ) ציין בפני הוועדה כי בכל שנה מוקצים כ-12 מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות התחבורה, וכ-5 מיליארד שקלים מהם מוקצים לפיתוח כבישים בין-עירוניים; בין היתר, סכום זה משמש לשדרוג ולפיתוח של כבישים מסוכנים ולתחזוקת כבישים" (דו"ח מסכם של ועדת הכלכלה בראשות ח"כ כבל, בעניין הקטל בדרכים, 2.8.16). לא טרחה הוועדה וציינה אם מדובר בתוספת תקציב, או שהמלצתה המסחררת (2.61 מיליארד שקלים ל-2017-2018) היא סתם טרמפ על מצב קיים.
וההמלצות "החדשות"? אלה היו צריכות להיות חלק משגרת הטיפול בתחום הזה. אבל כאשר לא נעשה דבר, צריך לאסוף את כולן, ואז, עם העקרונות מפעם, לחזור למשבצת הראשונה, אבל עם מעט מאוד חומר בתרמיל.
צילום: מנהלצילום: בני דויטש
המלצות רבות הן "המשרד ימשיך". כלומר מה שממילא מתקיים, הוא כעת סעיף בהמלצות הוועדה, שעוזר לעבות את הדו"ח. ההתייחסות למשרד החינוך למשל, גם משאירה מצב קיים ממילא, גם מתעלמת לחלוטין מהנסיגה הענקית בתחום החינוך לתעבורה. בשביל אלה צריך להקים ועדה?
במספר תחומים הנמצאים על הפרק, וחלקם נמצאים על הפרק שנים רבות מאוד, שלחה הוועדה את המשרדים להכין שיעורי בית, במקום שהנושא יהיה מוכן לדיון ולהחלטה. וכמובן, ממש לא בטוח אם אלה ייושמו.
הטכוגרף הדיגיטלי הוא דוגמא מצוינת. הטכוגרף הדיגיטלי הוא חובה באירופה למעלה מעשור; ועדות בישראל המליצו לחייב אותו ומשרד התחבורה התחייב(!) לכך לפני שנים; מבקר המדינה תקף את התנהלות משרד התחבורה (כלומר, את אפס התנהלותו) בנושא; חשיבות ניטור שעות הנהיגה במשאיות קריטית לבטיחות. ואחרי כל השנים וההמלצות? לפי דו"ח הוועדה, אין לאיש מידע, ורק עכשיו נשלח המשרד לעשות שיעורים. ושימו לב - האפשרות שהעניין לא ייושם כבר מובנית בתוך ההמלצות. ואירופה? מה הם מבינים.
וכמובן, יש לא מעט ממין החרטא, אם תסלחו לי על הביטוי. אם אכיפה כה חשובה, ומספר השוטרים והניידות כיום כה קטן (100 ניידות וכ-250 שוטרים במשמרת), איזו משמעות יש לתוספת של 100 ניידות ו-360 שוטרים (כולל סטודנטים)? ועד כמה העסק עלוב, אפשר ללמוד מהנתונים של הפרויקט הדגול "שומרי הדרך"; 400 אירועים בחודש כיום, 1500 בתחילת השנה הבאה. מה לכל אלה ולהיקף העצום של התנועה בישראל? נכון, כלום. וממש לא מפתיע שהפרויקט הנכבד הנ"ל יצא לדרך בקול גדול, אבל עם בעיה מובנית בעניין חובת העדות. ולמה ועדה העוסקת בנושא כה חמור צריכה לעסוק בהפחתת העומס על בתי המשפט לתעבורה?
כמובן, יש פרויקט מבטיח בתחום המהירות. לא משהו המשפיע על התאונות בישראל, לפי כל הנתונים והפקקים, אבל "מנהג ישראל דין הוא". קטע נוסף המצביע על תלישות עמוקה הוא המשפט הבא: "לשיפור רשת הדרכים והתאמת תשתיות התחבורה לתקינה מחייבת ולתקני בטיחות". תקינה מחייבת בתשתיות? בישראל? האם נדרש ממשרד התחבורה להפוך את ההנחיות לתקן מחייב? סוד הוא. האם אין מגבלה על מספר המשפטים החגיגיים אך חסרי הערך המותרים בדו"ח רשמי? התשובה זהה לזו הנוגעת לתקינה מחייבת בנושא תשתיות כבישים - לא, אין.
צילום: מנהל צילום: בני דויטש
בעיות – והרבה מעברכמובן, במקום וועדת המנכ"לים המפוארת והדו"ח הרשמי, היה אפשר לשלוף מהמגירה את המלצות שיינין, המפורטות מאוד, להעניק סוף סוף לרשות את המעמד החוקי הראוי והכלים – שהיו אמורים להינתן לה מזמן לפי החלטת הממשלה. אבל אז לא היו כותרות שמציגות את בכירי הממשלה כאור חיובי, כפעלתנים בתחום הבטיחות בדרכים. ולכן העניין הזה אפילו לא הוזכר. כאילו דברים (חלקיים) מתאפסים מעכשיו.
אבל זה חמור אפילו יותר: הרשות נדרשה להכין תכניות מורכבות, כאלה שאמורות להציע פתרונות ישירים לצמצום הקטל. ומה אז? הרי לרשות אין מעמד, ותכניות ללא יישום שוות אפס. הוועדה לא טרחה להתייחס לעתיד התכניות, מעמדן ויישומן, אפילו במילה. או במילים אחרות - הרבה מילים, ואפס התחייבות למעשים.
ובעצם, אין מדובר בתכנית כוללת אלא רק בשורת צעדים שחלקם הניכר מיושם ממילא, כולל התקציב הנכבד; לפי חלק מההמלצות, ברור שהמשרדים הרלוונטיים לא טרחו עד היום במה שהיו צריכים לעשות; חלק מההמלצות חסר כל ערך אופרטיבי; במקרים אחרים, בנושאים שבהם הבעיה ברורה מזה שנים - כגון הטיפול באלה שחלקם בקטל גדול באופן יחסי - מצופה מוועדה כזו לדרוש מהגופים הרלוונטיים להגיע עם תוכניות לביצוע. אבל למה להתחייב על תוכנית, על מעשה, אם אפשר פשוט לפרסם "קול קורא" ולהצטייר כמי שנלחמים בעוז ובנחישות בקטל בדרכים?
אז יש המלצות של ועדת מנכ"לים, יש כותרות בעיתונים ובאתרים השונים, ויש תחושה בציבור שהנה, המדינה עושה משהו בנושא "המלחמה בקטל בדרכים", למרות שבעצם לא נעשה כלום ואין אפילו התחייבות לעשות משהו ממשי. אם מהות הנושא לא הייתה נוראה, זה היה מצחיק.
צילום: מנהל
