הסיוט, עם פרסום טור זה, עדיין לא התחיל; גשר מעריב עדיין עומד על עמודיו. גם הפעולה השינויים הראשונים, וגם העובדה שבאוגוסט התנועה דלילה, גרמו לכך שהסיוט עדיין לא התחיל.
אבל הסיוט קרוב, מאוד, והוא יחמיר עוד יותר עד דצמבר. סיוט שבמקרה הטוב יימשך 6 (ובמילים: שש!) שנים. מנהל נת"ע הבטיח שזה לא ייקח יום אחד יותר; פרויקט הרכבת הקלה בירושלים היה אמור להימשך שש שנים (מוכר?) – אבל נמשך כמעט כפול, 11 שנים. גם מנהלי פרויקט נתב"ג 2000 הבטיחו שהוא ייפתח בשנת 2000 – ואיחרו בארבע שנים. וגם ואפשר ורצוי להזכיר גם את המטרונית בחיפה, או כבישים אחרים (צפונית לנתניה, למשל). ויש הרבה.
אז הבטיח
אז מנהל נת"ע הבטיח. ושלא תחשבו לרגע שמדובר באי נוחות זמנית. בנוסף לפקקים הקשים ואובדן מסיבי של שעות חיים בדרך אל מקומות העבודה והבילויים ומהם, צריך לקחת בחשבון גם את הנזק, לעיתים הבלתי הפיך, שחיגרם לעסקים גדולים ובעיקר קטנים.
הסיוט כבר התחיל / טורו האישי של דני פרומצ'נקו
צילום: באדיבות MIPMAPP
לידידה שלי יש חנות בנווה צדק, ובכביש ובמדרכה במקום נערכה חפירה. בגלל חוסר תאום בין חברת החשמל, הקבלן ועיריית תל אביב, לא סגרו את החפירה הזו. וכך נמצאת חנותה סגורה במחסומים מכל עבריה ואין איש שיכול להגיע אליה, גם אם ירצה לעשות זאת בתנאים האלו. וזו עבודה קטנה, שאמורה הייתה להימשך מספר שבועות לכל היותר – וכאן זה נמשך חודשים רבים.
אז תארו לעצמכם מה יקרה ב"שש" שנים. מי יגיע למסעדות, לחנויות או אפילו למרכזי קניות, כשהדרך לשם קשה עד בלתי אפשרית? ומה יקרה אחרי "שש" שנים כשהעבודות באמת יסתיימו? האם החנויות ישרדו, האם אנשים יחזרו לרכוש בהן, או באלו שיחליפו אותן, אחרי שהתרגלו לעשות זאת במקומות אחרים במשך שנים ארוכות? אני לא יודע את התשובה, אבל האם מישהו נתן לזה את דעתו?
הכרח. אבל אחרת
נכון, מערכת להסעת המונים הכרחית לאזור גוש דן. הכרך הולך ונסתם ורק מערכת יעילה להסעת המונים עשויה להצילו. אבל לא כך. לא נראה לי שמישהו השקיע בפתרון די מחשבה לפני שהתחיל להוציא מכרזים בסיטונות.
האם הפתרון המדובר – רכבת קלה עם תוואי תת-קרקעי – הוא הפתרון היחיד או הטוב ביותר? האם לא היה כדאי קודם לכן לבדוק גם אופציות אחרות, למשל נתיבי תחבורה ציבורית שהנסיעה עליהם נאכפת בקשיחות? עכשיו, כדי לסייע לעבודות, מחוקקים חוקים המחייבים עיריות להקצות מקום ומשאבים לכך, פתאום גם פקחים עירוניים יכולים לאכוף את עבירת הנסיעה בנת"צ; אי אפשר היה לפעול שזה יהיה פתרון ראשוני (לא זמני, ראשוני)?
הסיוט כבר התחיל / טורו האישי של דני פרומצ'נקו
צילום: באדיבות MIPMAPP
ומה עם אוטובוסים מפרקיים, מונעי חשמל הנעים על נת"צים אלו בתדירות של רכבת? ומה עם חניונים גדולים בכניסה לתל אביב או בפרברים, עם שאטלים המובילים משם לעיר? כל הפתרונות האלה עומדים להתבצע עכשיו, אבל במסגרת פרויקט הרכבת הקלה ולא כאפשרויות סבירות לפתרונות, לפחות חלקיים, שהיו יכולים לבוא במקומה.

לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
ומה עם רכבת עילית? ראיתי כאלו פועלות בערים בעולם, ופועלות מצוין! זה פתרון זול יותר בסדרי גודל, ובעיקר מהיר בהרבה לבנייה עם פחות נזקים למרקם העירוני של תל אביב מרכבת קלה על מסילה. ומה יקרה לכל המשרדים שממוקמים באזורים אליהם לא יהיה ניתן להגיע?
הקיץ בעיצומו. חם, לח, הכבישים פקוקים והמזגן ברכב החליט שזה הזמן המתאים לו לצאת לחופשה. השנה, כך נדמה לנו (או לי לפחות), חם יותר מכל השנים הקודמות. לא משנה אם הסיבה לכך היא שהתבגרתי בעוד שנה, או שהזיכרון שלנו קצר, או שאולי, באמת, העולם מתחמם. אבל העובדה היא שהחום, הלחות והפקקים עשויים להוציא אדם מן היישוב מדעתו.
וכשזה קורה ליד ההגה, גם לכם וגם לנהגים שמסביבכם, התוצאה יכולה להיות הרת אסון. אז דווקא עכשיו, דווקא כשהעצבים שלכם מתוחים עד הקצה, דווקא בפקקי התנועה הנוספים שנפלו עליכם, זכרו שזו העונה הכי מסוכנת על הכביש. הילדים בחופשה, הימים ארוכים, החום מתיש והעצבים מרוטים. דווקא עכשיו עליכם להיזהר שבעתיים. בואו נעבור את הקיץ בשלום.
הסיוט כבר התחיל / טורו האישי של דני פרומצ'נקו
צילום: באדיבות MIPMAPP