אני רוצה את המדרכה שלי חזרה, אני רוצה להצליח ללכת בלי מכשולים ובלי לפחד שיפגעו בי. זהו. אמרתי את זה הכי ברור וקצר שאפשר.
עכשיו אפרט.
יצרני הרוע
אופניים החשמליים. אין צורך להוסיף מילה, גם כנהג אני מפחד מהם נורא, בסביבת מגורי הם רוכבים בלילה ללא תאורה, נגד כיוון התנועה, עם אוזניות ומסמסים תוך כדי(!!!). למרות שיש לי מצלמה ברכב שמתעדת הכל, זה יהיה סיפור שלם אם אפגע באחד כזה. וזה יהיה רע גם אם אוכיח מעל לכל ספק שהוא רכב כמו דביל ואני נהגתי כמו מלאך, שרק במקרה איתרע מזלו להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. גם על המדרכה רוכבים אלה מתנהגים בהפקרות כזאת. אני אפילו לא יודע מה יותר מפחיד אותי: לפגוע בהם עם מכונית או להיפגע מהם כהולך רגל.
צילום: מנהל לא כולם רוכבים אחראים ומנוסים | צילום: רונן טופלברג
קטנועים שנוסעים על המדרכה. ויש תירוצים לחוצפה: על המדרכה לא צריך להשתחל בין מכוניות, ככה קצר יותר להגיע לאן שצריך, זה בגלל שברחוב הזה יש אין-כניסה, ובכלל מה זה מפריע לך אחי. וזה רק חלק. אבל לא רק שזה אסור בחוק, לא רק שהם מסכנים אותי – הם צופרים לי שאזוז להם מהדרך!
קטנועים שחונים על המדרכה וחוסמים את כולה. סליחה, אף אחד לא חייב לכם חניה על פתח הדלת שאתם רוצים להגיע אליה. יש מצב שקטנועים יחנו על מדרכה שבה יישאר מקום שיאפשר, לפחות, מעבר בטוח ונוח של עגלת תאומים. וגם אז, כאשר מגיעים למקום כזה, חשוב שתזכרו כי המדרכה לא שלכם, אתם אורחים. ובאמת, אל תסבירו שאתם דווקא בסדר כי ככה נשאר מקום חנייה לרכב אחר; זה עלה תאנה מאוד מאוד קטן. הבעיה העיקרית היא שאתם מסכנים הולכי רגל שיורדים לכביש בגלל שחסמתם מדרכה, אני לא זוכר קטנועים שחוסמים מדרכות בניו יורק או בלונדון. אתם מאיימים שתתחילו להחנות על כחול-לבן כאילו אתם רכב? אהלן וסהלן – רק תפעילו פנגו!
כלי רכב עם תו נכה. תו נכה אינו מהווה אישור להחנות את הרכב שלכם על המדרכה ולחסום את תנועת הולכי הרגל. ועוד לא הזכרנו שתווי נכה אלה מנוצלים, לצורך חנייה כזו בדיוק, על-ידי בני משפחה אחרים.
צילום: מנהל נוח לכם לחנות בדיוק מול הדלת? יופי, עכשיו עופו משם
כלי רכב בכלל. ואל כל המהומה וההפקרות הזו מגיע נהג "רגיל" ואומר לעצמו: "נכון, המדרכה היא הפקר; אופניים חשמליים דורסים הולכי רגל; קטנועים חוסמים מדרכות ומעברים מכל הבא לגלגל; נכים חונים איך שבא להם – ודבר לא נעשה כדי לעצור את הבלגן הזה ולאכוף חוק. כלומר, חוק הג'ונגל שולט, מי שיותר חזק מרוויח – אז גם אני אחנה על המדרכה, הרי אני חזק, ונראה אם מישהו יתעסק איתי".
הצד החלשומי החלש בכל הג'ונגל הזה? הולכי הרגל. לפעמים הסכנה היא לא רק מהכלים, היא מהרוכבים. כי אם אלימות, למה לא עד הסוף? פעם ניסיתי להעיר לרוכב טוסטוס שממש ניסה לדרוס אותי כי לא זזתי כשהוא צפצף לי, הוא ירד מהטוסטוס, הוציא סכין ושאל אותי אם אני רוצה למות היום.
מאז אני פשוט הולך בפחד על המדרכה, אבל אני לפחות מודע לסכנות; מחפש את רוכבי האופניים החשמליים, יורד לכביש בזהירות כשהמעבר חסום על-ידי קטנוע/רכב ודואג רק לעצמי.
אני גם שמח בחלקי, כי אני מהולכי הרגל ששפר עליהם מזלם – אין לי עגלת תינוק להוביל; אני לא קשיש שמתקשה בהליכה; אני לא ילד קטן שעוד לא למד את הסכנות. כעת אני בראש הסולם של הולכי הרגל. אבל העתיד נראה פחות טוב: מה יקרה כאשר ארד בסולם היכולת על המדרכה?
צילום: מנהל ותמיד יש את האחד הזה...
אנחנו? הם!כולם מנסים להסביר שהחוליגנים הם מיעוט. רוכבי האופניים החשמליים מסבירים שהכלי ידידותי לסביבה ושרובם מודעים לחברה; רוכבי הקטנועים טוענים שאלה השליחים שמוציאים להם שם רע; יש נכים שיישבעו שמעולם לא עלו על המדרכה.
לא מעניין. גם לי יש לי רישיון לדו-גלגלי והיו לי כמה קטנועים עד היום, אני מחזיק ברכב פרטי וגם רוכב על אופניים – אבל מעולם לא הפרעתי להולכי רגל עם אף אחד מכלי הרכב שלי; מתוך כבוד, מתוך הבנה שגם אני הולך רגל מדי פעם, ושחוק ככל שיהיה אני באמת מאמין ב"אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך"; מבחינתי, כל הולכי הרגל חברים שלי.
אכיפה, ללא פשרות
אכיפה, הדרך היחידה. לא מעניין אותי אפילו אם הולכי הרגל, אנחנו, הם הרוב. ביחס להולכי הרגל, כל אלה שמסכנים אותם או מפריעים להם הם מיעוט – אבל זה מיעוט המתנהג באלימות, ויש רק דרך אחת למנוע את זה: אכיפה.
אכיפה, החמרה בכל החזיתות. אני קורא לשלש את כמות הפקחים בכל עיר; להצמיד לכל אחד כובע עם מצלמת גופרו לתיעוד מלא וברור, כזה שלא ניתן להפרכה בבית משפט; לתת לפקחים סמכויות של שוטר, כולל מעצר בעת אלימות כלפיהם, אפילו מילולית; אישור להחרמת מצברים של אופניים חשמליים של כל מי שמתפרע, רוכב בניגוד לתמרורים או מחזיק טלפון סלולרי ביד; לתת דוחות על ימין ועל שמאל לכל רוכב דו-גלגלי שנוהג על המדרכה כאילו היא רק שלו; לצייד את הפקחים במד מרחק לטובת קריאת רוחב המדרכה ולגרור קטנועים ומכוניות שחוסמים מדרכות בשנייה שהם חונים.
צילום: מנהל עוד אכיפה - אגף התנועה, פיקוח עירוני, מה שאתם רוצים - רק תעשו לזה סוף
לאור המצב היום אין מצב שמספר הדוחות לא יכסה את הוצאות השכר של הפקחים.
כן, אני קורא לאפס סובלנות על המדרכה. המצב שהגענו אליו הוא בלתי אפשרי, וזה רק עניין של זמן עד שבודדים יגיבו באופן אלים. לגבי פגיעה בהולכי רגל, לא צריך לחכות, זה קורה כל הזמן.
בטוב לא עובד פה כלום. מישהו צריך לבוא לג'ונגל הזה ולשאוג בכל הכוח "אני הגורילה אלפא פה ועכשיו נראה אתכם מתעסקים איתי!" – ורצוי מאוד שהמישהו הזה יהיה עם סמכויות נרחבות שהמדינה העניקה לו.
יוחזר הביטחון להולכי הרגל, וכמה שיותר מהר, כך ייטב לכולנו!
צילום: מנהל 
