על אף שבימים אלה יש רבים שאוהבים להסתכל ברומנטיות על העידן החקלאי בו הכל נעשה בצורה אורגנית כתוצר של עבודת כפיים או מקסימום בעזרתה של פרדה ומחרשה,  צריך לזכור שכלים מוטוריים חקלאיים שינו את חייו של החקלאי מהקצה על הקצה, ייעלו את העבודה ואפשרו להפיק מהאדמה אוכל במחיר סביר לכל נפש.
 
יתרה מזאת, ממש לא יהיה מוגזם לקבוע שבמידה שהקידמה הממונעת לא הייתה מגיעה אל השדות והמטעים, חלק לא מבוטל מאוכלוסיית כדור הארץ היה גווע ברעב.
 
 
עם זאת, למרות שחלק מהכלים החקלאיים עושים היום שימוש בטכנולוגית קצה שלא הייתה מביישת מכוניות על אקזוטיות, בעבור רובנו המחשבה על כלים מוטוריים בחקלאות לא ממש מרגשת ומעלה בעיקר זיכרונות מהילדות, מהביקור במושב אצל הדוד נחמיה ומהסיבוב שהוא נתן לנו על הטרקטור המקרטע והאיטי להחריד שלו.
 
 
מסתבר שגם הטרקטורים הכי תמימים למראה יכולים, בלי יותר מאמץ, להפוך לכלי פאן אולטימטיביים עבור כל חוליגן מוטורי ברגע שמכניסים קצת פלפל למנוע העצל.
 
 
 
 
קחו למשל את היצירה של החבר'ה השוודים המשועממים הללו שלקחו טרקטור וולוו משנת 1956 והחליטו להעניק לו חיים חדשים.
בשלב ראשון הם החליפו את עדר הפרדות המכני בדמות מנוע דיזל שתפקידו היה להעניק מומנט למהירות איטית, לעדר סוסי מרוץ של מנוע טורבו בנזין עצבני.
 
בהמשך הם הפיקו סרטון המציג כיצד האפשרויות המכניות השונות שתוכננו עבור עבודה חקלאית בתנאי שטח קשים ומגיעות בכל טרקטור, כמו נעילה בנפרד של הבלם בכל אחד מהגלגלים ואפשרות שליטה מכנית בדיפרנציאל ובחלוקת הכוח בין הגלגלים האחוריים, הופכות לשימושיות במיוחד לביצועי דריפטינג מרשימים, ל-burnouts וכמובן גם לדונטאס.
 
 
אגב, למען שלמות המשפחה, הרשו לנו להמליץ לכם לא לנסות את זה בביקור הבא אצל הדוד במושב.