כמו בכל כך הרבה מקרים בחיים, בהם אנחנו אומרים דבר אחד ומתכוונים לאחר, גם ל"מכונית ספורטיבית" משמעות שונה עבור כל אחד ואחת. יש שידברו על ביצועים, יש שירצו התנהגות מתגמלת, והרוב הדומם בכלל חושב על מראה אופנתי ותדמית צעירה. המציאות אומרת שרוב החולמים בלילה על רודסטר אדומה, הם גם אלה שביום יום חייבים להסתפק במכונית משפחתית עם מקום לילדים, ומוכנים – או יכולים – להוציא רק קצת יותר ממחיר משפחתית רגילה עבור משהו קצת יותר מיוחד. החיים כידוע מלאי פשרות, וכל אחד צריך לבחור את הוויתורים שלו.
 
בין מבחר המשפחתיות-קומפקטיות הגדול שמגיע לארץ, שתי מכוניות צדו את עיננו כאופציה חצי-ספורטיבית, אופנתית אך עדיין אוטומטית, במחיר שפוי. מאזדה 3 בגרסת ה-2.0 ליטר (165 כ"ס) והמאוד מצוידת (ספיריט) ומנגד סיאט לאון, שמבטיחה לשלב להט לטיני עם הכינוי FR, שאומר גימור-אבזור ספורטיבי. כאן הכינוי המחומם מגובה היום על ידי מנוע ה-1.8 ליטר טורבו השרירי, שמייצר 180 כ"ס. המכונית הזו מאיצה למאה ב-7.1 שניות (9 שניות במאזדה) וזה בהחלט נתון נאה, שעד לא מזמן היה שייך לטריטוריית ההוט-האץ'. מחיר הביצועים אינו זול – 160,000 שקלים הם לא רק הרבה יותר מהרף המשפחתי המקובל (סביב 130,000 שקלים), אלא גם יותר ממה שתעלה לכם המאזדה (142,000 שקלים ויש גם גרסה ב-133,000 שקלים).
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר 
מחפשים משפחתית אוטומטית עם ניחוח ספורטיבי? אולי כאן תמצאו את התשובה

תדמית ציבורית בע"מ
כשמדובר בז'אנר האופנתי-צעיר וספורטיבי, לא פעם התדמית משחקת תפקיד חשוב יותר מהיכולת האמיתית, וזה לא דבר חדש. ובקרב הזה נראה שיש יתרון ברור למותג הספרדי. סיאט הצליחה להשלים בארץ מהפיכה, ותוך שנים ספורות הפכה משם אפרורי ולא ממש ממוקד למותג צעיר ואופנתי. מאזדה בישראל היא מותג "מאסה" והיא משלמת על כך את המחיר בצד האופנתי. קשה לנו לראות במותג מהירושימה משהו מיוחד (למרות שבעולם היא כזו). גם העובדה שה-3 (אמנם בגרסאות הרגילות) נפוצה הרבה יותר על כבישי הארץ מאשר הלאון, הופכת אותה למכונית הרבה יותר שגרתית ופחות אופנתית. עבור רבים המבחן מסתיים כאן, אבל אנחנו לא מוותרים, יוצאים לדרך ואוספים את תומר הצלם.
 
תחת השמש היוקדת, על כבישי לכיש הלוהטים, אנחנו מחפשים יירוטים בשמי התכלת ומתקשים להחליט מי נראית יותר ספורטיבית, בעוד תומר מרכיב חצובה. הספרדייה, כמו נערה מתבגרת שיצאה לביקור בחנות של אקססורייז, עונדת מבחר תכשיטים אופנתיים. יש לה את הסממנים של עלמה צעירה ואופנתית, עם פנסי הלד המרהיבים מלפנים ומאחור, החישוקים הנאים, הדיפיוזר וצמד המפלטים. הפרופיל שלה, ממש כמו גרסאות הבסיס, נראה מעט שגרתי אבל הקישוט הנכון מפצה.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר
מהצד הלאון נראית שגרתית יותר, אך תאורת הלד מלפנים מרשימה

אם תדברו עם ראשי העיצוב של מאזדה תגלו שהשאיפות שלהם הן למראה לטיני חם ואמוציונאלי, ואינן שונות בהרבה מהתדריך שקבלו אנשי המקצוע בסיאט. אבל ה-3 בבסיסה היא מכונית מעוצבת מהלאון ובעלת מראה מיוחד יותר מהצד, בעיקר בזכות פיסול הדופן והחרטום הארוך. אבל היא פחות מקושטת בעיטורים ספורטיביים מבחוץ (וכמו שתכף נראה, גם מבפנים), והדמיון לאחיות הרגילות מפריע. אנחנו נתלונן שוב על מיקום המספר במרכז השבכה, באופן שאינו מחמיא למכונית. כאילו משהו נזכר בכך ברגע האחרון.

בואו ניכנס
גם בתא הנוסעים הסיאט משתדלת יותר להקרין משהו צעיר וספורטיבי, עם בחירה בקישוטים החשובים. זה בולט במושבי הספורט עם עור משולב באלקנטרה, בגלגל ההגה הקטום ואפילו בפסי התאורה הסמוקים שנעים לאורך דפנות הרכב. סיאט בברור התקדמה בגימור הפנים. אמנם היא עדיין לא נראית כמו פולקסווגן, אבל היא בהחלט בכיוון הנכון עם המחוונים הקלאסיים, מנופי התפעול, המתגים ומערך בקרת האקלים המוכרים מהקבוצה. גם הנדסת האנוש כאן טובה יותר, ולסיאט אפשרות בחירה ותכנות מצבי ניהוג כמו באודי ופולקסווגן (אך חבל שאין חיווי מתמשך על המצב שנבחר). אבל הספרדים חייבים לקלקל במשהו, ולכן מגיע הצג המאוד קטן, עד כדי קושי בתפעול מערך המולטימדיה, וכך גם חלק מהחומרים התחתונים יותר שעדין נראים קצת פשוטים.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר
הלאון משתדלת להציע להקרין מראה ספורטיבי בתא הנוסעים
 
מאזדה מצידה הלכה בכיוון גרמני אפילו יותר מסיאט, ולמרות איכות החומרים הטובה תא הנוסעים הכהה קודר יותר. היא בחרה להפגין את הספורטיביות במחוונים, שנראים פחות קלאסיים ועשירים והרבה יותר ייעודיים מאלה שבסיאט. זאת בייחוד כאשר הם מלווים בתצוגה עילית. לעומת זאת, בחלק המרכזי של סביבת הנהג שולט צג המולטימדיה הגדול שנראה הרבה יותר איכותי ועשיר מזה שבסיאט ומציע תפעול מלא בעברית (גם אם לעיתים המושגים משעשעים).
 
המושבים הספורטיביים בסיאט תומכים יותר ומיצרים תנוחת נהיגה טובה, אבל משהו במושב היפני נוח לי יותר לאורך זמן. על המרחב מאחור אנחנו מוכנים להתפשר בהתחשב במטרות אך שתי המכוניות מציעות חלל מספק עם יתרון קל למאזדה הן במרחב, הן בנוחות המושב והן באווירה. לעומת זאת לסיאט יציאה אחורית חשובה למיזוג. תא המטען בסיאט נראה גדול יותר משמעותית, והמבנה שימושי יותר גם אם שפת הטעינה גבוהה מדי.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר 
למאזדה תא נוסעים מעט יותר "גרמני" ומרווח

על קו הזינוק
שתי החברות בחרו במתכונים שונים לגמרי עבור חטיבת הכוח. מאזדה, נאמנה לפילוסופיה של שיפור מקיף למערך הקונבנציונאלי, רתמה ל-3 תיבה אוטומטית פלאנטרית עם שישה הילוכים ומנוע 2.0 ליטר אטמוספרי. מתכון העבר שכויל לעתיד ואשר מוכר מה-6 הגדולה. לסיאט, כמו כמעט כל בת של קבוצת פולקסווגן, יש מנוע TSI מוגדש. כאן הנפח הוא 1.8 ליטר והוא משודך לתיבה דו-מצמדית עם שבעה הילוכים. על הנייר יש לחטיבה הזו יותר הילוכים, יותר הספק, יותר מומנט בסל"ד נמוך וביצועים עדיפים.
 
ולא רק על הנייר. כבר מתחילת התנועה ברור שחטיבת הכוח הגרמנית-ספרדית חזקה יותר משמעותית ומתאמצת פחות. הן בהאצות מהמקום והן בהאצות ביניים הסיאט מהירה יותר, וגם אופי צבירת המהירות בה פחות מאומץ. עם כל כך הרבה כוח בסל"ד נמוך, הסיאט צוברת מהירות באופן כמעט נונשלנטי. אבל החיים כרגיל אינם פשוטים, וגם אם ה-3 פחות מהירה היא עדיין מאוד זריזה לכשעצמה ובייחוד מגיבה באופן חלק ונעים יותר לדרישות המצערת. פעולת התיבה רכה והרבה יותר זורמת, וזה בולט מאוד בתנועה עירונית, שם המאזדה נעימה יותר באופן משמעותי.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר
גם אם היא פחות חזקה מהסיאט, ה-3 עדיין מהירה לכשעצמה 
 
כמעט כצפוי, בזינוק ובהאצות ביניים פעולת התיבה של המאזדה אומרת שהיציאה הראשונית שלה מהירה יותר. רק אחרי כן הסיאט עוברת אותה. גם צליל המנוע, ששמח לטפס למעלה, נעים יותר. ובניגוד לסיאט, שם קצת קשה לדייק עם המצערת, פה הכל הרבה יותר מדוד. הרהיטות הזו של ה-3 תמשיך איתנו לכל אורך החלק הדינאמי של המבחן.
 
טענת מאזדה לכך שהצליחה לשכלל את המתכון המוכר זוכה לאישוש בתחנת הדלק. למרות שימוש בתיבה אוטומטית עם ממיר מומנט ובמנוע עם נפח גדול יותר, ה-3 היא המכונית החסכונית יותר. בשיוט רגיל אך איטי היא יכולה להראות 21 ק"מ לליטר, אך בקטע שכלל גם מהירויות כביש 6 היא רשמה 17.5 ק"מ לליטר מרשימים, מול 16.4 טובים לכשעצמם בסיאט. בקטעים המאומצים יותר היא הייתה מעט בזבזנית יותר – 7.8 מול 8.2 ק"מ לליטר – בין היתר בגלל שהסיאט הייתה צריכה להתאמץ פחות עבור אותו קצב. בסופו של דבר, הממוצע לתנאים המגוונים בהם נסענו עמד על 12.7 ק"מ לליטר במאזדה מול 12.3 ק"מ לליטר לסיאט.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר 
המאזדה מהנה יותר בכביש המפותל, הסיאט בקו ישר 

סיבוב ספורטיבי
על פניו נראית הסיאט כמכונית התוססת יותר. יש לה מראה צעיר וספורטיבי, היא חזקה יותר ועם קרבה משפחתית לגולף GTI היא צריכה להיות מהנה למדי. והיא אכן כזו – עד גבול מסוים. הלאון מציגה יכולת גבוהה, ובזכות הגומי הנדיב גם אחיזת הכביש מאוד טובה. מה שחסר לנערה מברצלונה הוא אותו היזון חוזר ותחושה מדודה, רהוטה ותקשורתית שמגיעה מכל כיוון במכונית היפנית.
 
כן, ברגע הראשון ה-3 מרגישה רכה יותר. היא רוכנת יותר בפניות ונעה יותר על גלים, אבל על הכבישים הנכונים מסתבר שזה לא בהכרח מפריע. מה שמשחק לטובת המאזדה היא העובדה שיש בה הרבה יותר תחושות. זה מתחיל בהגה שאולי נראה קל מדי בהתחלה אך מציע הרבה יותר תקשור ופעולה פרוגרסיבית, וזה ממשיך לכל מכללי השלדה, מהמתלים ועד הבלמים. מידתיות היא שם המשחק במאזדה, וכשאני חוזר לסיאט הלחיצה הראשונה על דוושת הבלם, שמרגישה כה עצבנית, מדגימה זאת.
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר 
האם זו המשפחתית הספורטיבית הנבחרת?
 
אם תרצו, ה-3 יכולה לשחק איתכם והחיוך על פניכם יישמר פשוט בגלל שהיא תעשה זאת בצורה ברורה ולא מפחידה, עם תחושת עומק ורזרבות בכל כיוון. ה-3 מרגישה כמכונית שיכולה להתמודד עם הרבה יותר כוח. הבלמים, כאמור, לא מתהדרים בנשיכה ראשונית חזקה במיוחד כמו שיש לסיאט, אבל הם הרבה יותר הדרגתיים. ואפילו שיש לה פחות אחיזה (ואולי דווקא בזכות) הרבה יותר כיף לאבד אותה.
 
מה שיפה ב-3 הוא שההתנהגות הספורטיבית אינה באה על חשבון נוחות הנסיעה שנותרה טובה. גם בתחום הזה המאזדה עולה על הסיאט (למרות שגם הלאון, שבגרסה זו נעזרת במתלה אחורי רב-חיבורי, לא רעה). שתי המכוניות מציעות נוחות טובה ביחס לצפוי ממידות הצמיג, אך בעוד המאזדה מצליחה להעלים פגמים רבים מחוץ לעיר וגם בסביבה אורבאנית משככת אותם באופן נאה, הסיאט מרגישה יותר עסוקה ומתקשה. עם זאת, שתי המכוניות סובלות מרעשי כביש חזקים מדי, ובמאזדה יש גם רעשי רוח לא מבוטלים.
 
 
מאזדה 3 2.0 ליטר מול סיאט לאון FR - מבחן דרכים
צילום: תומר פדר 
או שאולי דווקא הסיאט הלטינית?
 
שאלה של השקפה
זה היה עוד אחד מאותם מבחנים קשים בהם הדרך להכרעה גוררת הרעלת קופאין וצרידות. מזל שאנחנו לא מעשנים. הסיבה הברורה היא אותה שאלה שבכותרת. מה זו מכונית ספורטיבית? וקשה מכך – מה זו משפחתית ספורטיבית? האם היא צריכה להרגיש צעירה? האם ביצועים חשובים מהתנהגות? ואיזה משקל צריך לתת למראה ולדימוי המותג?
 
מאזדה 3 היא המכונית המהנה יותר לנהיגה, והיא גם נותנת חבילת אבזור מצוינת (שכוללת בנוסף לקסנון, גג נפתח ומפתח חכם, גם התרעה על סטייה מנתיב ומערכת למניעת תאונות עירוניות) ומחיר מושך יותר. אבל אין ספק שעבור מי שביצועים בקו ישר בראש מעייניו – דבר יומיומי שאפשר ליהנות ממנו גם סתם בדרך לעבודה – הסיאט תקסום יותר. לסיאט גם דימוי ומראה צעיר יותר ויש לה איפור נכון יותר (שכולל גם הוא גג נפתח). לרעת המאזדה משחקת כאמור העובדה שהיא פשוט נפוצה מדי לעומת סיאט לאון ולכן מתקשה להרגיש מיוחדת. ה-3, הזולה משמעותית, היא קניה עדיפה, אבל הניחוש שלנו הוא שעבור קהל היעד, דווקא הלאון היא המכונית שתיגע במקומות הנכונים.