אנחנו כבר רגילים לשמוע על מכוניות תצוגה מרהיבות שמציגות יצרניות הרכב השונות. כל כך רגילים שלפעמים, למרות העיצוב המוגזם והרעש התקשורתי, אנחנו מגיבים בפיהוק כלפין. בדרך כלל מדובר במכונית בעלת עיצוב נועז ומוחצן, רעיון רחוק ממציאות ודרך ארוכה שיש לעבור עד לשלב הייצור. וברור למה – ככל שהרעיון שמוצג מופרך יותר והעיצוב קיצוני יותר כך יש למכונית יותר סיכוי לעורר הד תקשורתי גדול ולמשוך את תשומת הלב שלנו ושלכם. יחד עם אלו ה"רועשות" שרק רוצות שתסכלו עליהן, היצרניות מציגות גם מכוניות שנועדו לבחון את דעת הקהל. אתם יודעים, כדי לראות איך מגיבים הלקוחות לכיוון עיצובי חדש או כדי להציג חידוש טכנולוגי במטרה לבחון אם הקהל מוכן לקבל אותו.
.jpg)
צילום: מנהל אודי נאנוק קונספט? זה בסדר שלא כולן מגיעות לייצור...
בכל מקרה, לאחר שסיימו את תפקידן ואור הזרקורים כבה, המכוניות האלה נכנסות למחסנים אפלים (או במקרה הטוב למוזיאון של היצרנית) ונשכחות שם. בהמשך הדרך תוצג מכונית סדרתית שמעצביה "שאבו השראה" ממכונית התצוגה הזוהרת, אך כמעט תמיד התוצאה תהיה מתונה בהרבה וכזו שלא מקיימת את ההבטחה של מכונית התצוגה במלואה. וזה מרגיז אותנו! מפני שמפעם לפעם מגיחה מכונית קונספט שבאמת עושה לנו את זה. מכונית שנעה על הגבול של בין היגיון לדמיון, אבל ממש על הגבול. מכונית ששומרת על הרגש בעידן אלקטרוני ולא מוותרת על רעיון מלהיב. מכונית שהיינו רוצים לראות על הכביש ככה, כמו שהיא.
אנחנו חושבים שנכון לתת להן את הכבוד המגיע להן ולהציג אותן כאן לראווה לפחות עוד פעם אחת לפני שהן נשכחות. הפעם בחרנו להציג שתי מכוניות קונספט שהצליחו להעלות חיוך על שפתינו, ואפשרו למחשבות שלנו לנדוד הרחק מכאן, כל אחת בדרכה:
1. מיני פייסמן אדוונצ'ר – כיף בשטחיצרנית המכוניות הבריטית-גרמנית הציגה לא מזמן קונספט לגרסת טנדר-פנאי לפייסמן המוכרת (שגם הספיקה לעבור
מתיחת פנים) ובהחלט הפעילה אצלנו את בלוטות החשק. החלק האחורי של הגג קוצץ, והמושבים האחוריים הוסרו ממקומם כדי שיתקבל אזור הטענה שימושי לכל פעילות פנאי שתחפצו בה (טיולים בחיק הטבע? גלישה? טיפוס הרים? מה שבראש שלכם).
.jpg)
צילום: מנהל לא כל כך נאמן למקור, אבל מגניב לגמרי
המרכב הוגבה, הפגושים הוחלפו כדי לשפר את זוויות הגישה והנטישה והורכבו צמיגי שטח לטובת משיכה משופרת בדרך שאינה סלולה. המנוע שנבחר הוא זה של גרסת הקופר S החזקה, וזה אומר שלרשות הנהג עומדים 184 כ"ס, ויחד עם מערכת הנעה כפולה קבועה, הפייסמן הקשוחה הזו נשמעת לנו כמו מתכון לא רע לכיף מחוץ לאספלט (מי אמר תפירת שבילים מהירה?). רוצים אחת כזו? גם אנחנו, אבל לצערנו מיני מוסרת כי אין כוונות ייצור בשלב זה.
.jpg)
צילום: מנהל טנדרון פנאי מבית מיני. למה לא בעצם?
2. קאדילק סיאל – אמריקה חוזרת בגדולהיא כבר לא כל כך חדשה, אבל בכל פעם שאנחנו מסתכלים עליה, הסיאל מחזירה אותנו במכה היישר אל תור הזהב של תעשיית הרכב האמריקנית, לזמנים בהם הכול היה טוב ולא היו שום דאגות. המלחמה הייתה מאחוריהם, ומשבר הדלק של שנות השבעים עוד רחוק-רחוק משם. ברחובות שייטו להן ספינות ענק עם מנועי V8 גדולי נפח, כאשר בראש הפירמידה עמדו היצירות המוטוריות של קאדילק.
.jpg)
צילום: מנהלקאדילק סיאל. מכינה אותנו לסיבוב נוסף של קאדילק מול מכוניות הפאר הגרמניות
הסיאל אומנם נטשה את מנוע ה-V8 לטובת יחידת כוח ירוקה המתאימה לתקופה (אם כי היא עדיין חזקה עם 425 כ"ס), אך היא מציגה ממדי ענק אמריקנים עם אורך של 517 ס"מ ורוחב שנושק לשני מטרים. היא מתקשרת עם העבר הרחוק עם עיצוב רטרו-עתידני, ומרמזת (יחד עם
האלמיראז' שבאה אחריה) על מכונית פאר חדשה שקאדילק שוקלת להציג בעתיד. האם קאדילק תצליח לחזור אל ימי הזוהר? אנחנו לא יודעים, אבל בינתיים הסיאל עושה לנו שמח על הנשמה עם טונות של נוסטלגיה דביקה.
צילום: מנהל רטרו-עתידני שמתקשר עם העבר
הפעם הצגנו שתי מכוניות שאהבנו, כל אחת בדרכה שלה. הראשונה לקחה את העיצוב האייקוני של המיני למחוזות חדשים, והשנייה מציפה אותנו בנוסטלגיה לאור המראה הרטרו-עתידני שלה. בפעם הבאה נציג מכוניות קונספט מדהימות שהוצגו טרום עידן האינטרנט, אבל כאלו שאנחנו מצטערים שלא הגיעו לייצור כמובן.
אהבתם? יש לכם רעיונות למדור הבא? מוזמנים לשלוח ל[email protected]
