אחרי לא מעט שנים של שמועות וקונספטים נכנסת יצרנית האופנועים היפנית קאווסאקי לתחום הקטנועים. הם עושים זאת בדרך שמזכירה את עולם הארבע-גלגלי, שכנראה תהפוך לנפוצה יותר ויותר בתחום הדו-גלגלי. ה-J300 נסמך באופן מוחלט על הקימקו דאון-טאון 300, עובדה המייצרת סיטואציה מעניינת – שני כלים, זהים כמעט לחלוטין הנמכרים תחת שני מותגים שונים ובבעלות יבואניות שונות בשוק הישראלי. מעניין.

האדרת
הפעם היפנים עשו יותר מלהדביק סט מדבקות חדש על הקטנוע המוכר והשקיעו זמן ומחשבה בניסיון לבדל את ה-J מאחיו. ראשון למשוך את תשומת הלב הוא העיצוב: ב-J משולבים מוטיבים מאופנועי הכביש של החברה - זוויות התקיפה של החזית והמשקף, הזנב המחודד, חלקים מושחרים (ועוד) מעניקים לו מראה אגרסיבי במידה. לארץ יגיע הקטנוע אך ורק בצביעה המשלבת שחור וירוק-קאווסאקי – בחירה חכמה מאוד המזהה אותו בצורה מידית וברורה עם היצרן היפני.
צילום: מנהל
מראה אגרסיבי עם צביעה המזוהה עם היצרנית היפנית

לוח השעונים שונה גם הוא, ומבוסס על שני שעונים גדולים עם מסך מידע אלקטרוני קטן ביניהם. מבחינה מכאנית מספרים על כיול שונה לואריאטור המשודך לאותו המנוע, על כיול מחדש למזלג הקדמי ועל שינויים ארגונומיים, בעיקר במבנה המושב.

מחירו של ה-J (כולל ABS) נקבע על 32,000 שקלים, כ-2,000 שקלים יותר מאחיו לפלטפורמה. מנגד תוצע אחריות בלתי מוגבלת של שנתיים (או 3 שנים עם הגבלה ל-30,0000 ק"מ).

הגברת
במטרו החלו בתקופה האחרונה ביוזמה מבורכת, לא עוד השקות יבשות סביב שולחנות קוקטיילים מיותרים, אלא יציאה להשקות "רטובות" המבוססות בעיקר על רכיבה (כנהוג במדינות מתוקנות). זה נתן לנו הזדמנות לטעום מהכלי החדש במקום לדקלם דפי נתונים.
צילום: מנהל
לא בדיוק חלק משגרת היום של ה-J300

על הכביש, ה-J הוא קטנוע נעים חזק ומרשים למדי. נתיב ההשקה כלל בעיקר שיוט מהיר בכביש בין-עירוני ואת כבישי ההרים בואכה ירושלים. לא בדיוק המתכון לקטנוע עירוני סטנדרטי. מתאים יותר ל-Z1000 מ-J300, ואולי דווקא הקוקטייל הזה הדגיש כמה מעלות של הקטנוע הזה.

תנוחת הישיבה קטנועית וזקופה, המושב נוח למדי, וגם לאחר 70 ק"מ לא הורגשו מיחושים בישבן, אלה הופיעו רק לאחר כ-150 ק"מ. איכות הגימור עושה רושם טוב מאוד, אך בולטות לרעה דלתות תאי הדלק ודלת המטען משמאל המרגישות מעט שבריריות.
צילום: מנהל
המושב נוח למדי

יחידת ההנעה מרשימה למדי – היציאה מהמקום טובה, עם חיבור נעים של הוריאטור. על הכביש, השמועות אומרות שהקטנוע המהיר מגיע כמעט ל-160 קמ"ש על הספידומטר, אך עושה רושם שמדובר במד מהירות אופטימי למדי. כך או כך, מיגון הרוח במהירויות האלו לא יעיל. יש מחיר לפרופיל הנמוך והזוויתי של המשקף, והוא יעיל בעיקר עד ל-100 קמ"ש. גם שם הוא לא תמיד מגן בצורה מושלמת אבל זה עדיין נסבל.

המנוע ממשיך לשדר חזק עגול ונעים, רוב הזמן הוא מפיק פעימות כוח המורגשות במאמץ, ובמהירויות גבוהות יותר הוא משדר מעט ויברציות לכפות הרגליים והידיים. לחיוב אפשר לציין גם את מערכת ה-ABS, מערכת של בוש שעושה את עבודתה בצורה יעילה למדי (ואפילו יעילה מדי, בכל הקשור לגלגל האחורי). מנופי הבלם הרגישו קצת חסרי תגובה בחלקו הראשון של המהלך ולאחר מכן התחושה מעט עצית.
צילום: מנהל
לא בדיוק נתיב השקה אידאלי לקטנוע

על הכביש המתפתל בין גיא להר התגלתה התנהגות טובה למדי, ההיגוי קל, ופעולת השיכוך טובה (הבולם האחורי במהירויות גבוהות מעט רך). תחת לחץ פיזי לא מתון התגלה נדנוד מאחור על ציר האורך וגם הרוחב. הגברה קלה של עומס הקפיץ שיפרה את המצב במעט. בסוויפרים ארוכים במהירות גבוהה על מהמורות רוחביות שיכוך החזרה מעט אגרסיבי מדי.

המצבים המתוארים לא מובילים לאיבוד אחיזה, רק קצת פוגעים בביטחון שהוא משדר לרוכב בדרך כלל. המושב האחורי עושה רושם נוח למדי, אך אין משענת לגב, ושני רוכבים גדולי גוף יגעו אחד בשני.
צילום: מנהל
הקטנוע הראשון של היצרנית לשוק האירופאי
מצא את ההבדלים
זוהי כניסה ראשונה של קאווסאקי לתחום הקטנועים באירופה, והיא עושה צעד חכם מאוד ונסמכת על קטנוע מצוין בבסיסו. על הבסיס המוצלח הוסיפו היפנים את מראה משלהם ונתנו נגיעות מדודות ומוצלחות. האם יש כאן מספיק בכדי להעדיף את אחד הקטנועים על השני? רק מבחן השוואתי צמוד יגלה את ההבדלים המוחלטים ואת המשמעות שלהם – אם בכלל. אני משער כי יהיו כאלו שישלמו את תוספת התשלום הנדרשת עבור קטנוע טוב עם אריזה מאוד מושכת.