העולם כולו מודע לחסרונות המשמעותיים בתלות של עולם הרכב (ועולמות רבים אחרים, אבל זה כבר לא נוגע לנו) על הנפט הערבי. אם קצת חושבים על זה, הרי שמדינת ישראל היא המקום ההגיוני ביותר לעשות פריצת דרך בתחום ולהיות ראשונים בביטול התלות הזו, שעולה לנו כסף רב וגם מזהמת לא מעט. אז נכון, אנחנו מהווים את מיקום הפיילוט של חברת בטר פלייס, שעל אף רעידת האדמה שחלה לאחרונה עם
פיטוריו של שי אגסי, ממשיכה בדרכה ואף סגרה השבוע עסקה גדולה עם חברת אלקו החזקות. מצד שני, לחשמל עדיין יש את החסרונות שלו – כמו טווח נסיעה מוגבל והעובדה שגם מרבית החשמל בארץ מיוצר על-ידי שריפת נפט.
לכן משרד האנרגיה והמים הקים ועדה מיוחדת לבחינת האפשרות לשלב תחליפי דלק (בנזין וסולר) שמתבססים על גז טבעי. זאת בעקבות קידום נושא תגליות הגז בשטחי ישראל (תלוי את מי שואלים) והעובדה כי זה מצוי במדינות רבות בעולם (כאשר היצרנית הגדולה ביותר היא רוסיה). הוועדה מבססת את ממצאיה על ההנחה כי תשוריין כמות מספקת של גז טבעי עבור שוק הרכב בארץ, והיא בוחנת 3 אפשרויות לשימוש בגז כדלק – CNG (גז טבעי דחוס), שמשמש מכוניות שהוסבו להנעה בגז; מתנול, שמשמש לרוב כתוסף לבנזין באחוזים שונים; ו-GTL – תהליך זיקוק במסגרתו ניתן לייצר דלקים סינטטיים מגז טבעי. שיטת הבדיקה – שימוש בספרות מקצועית קיימת, יצירת מודל עסקי עם עלות ותמחור, והפקת לקחים מניסיונם של אחרים.
צילום: מנהל
בכל הנוגע לכלי רכב פרטיים, נמצא שטכנולוגיית ה-CNG אינה משתלמת כלכלית. חוץ מזה שיש להקים תשתית לאספקת הגז בפרישה רחבה, יש גם צורך בהתאמה מיוחדת של המכוניות שעלותה יקרה. למי זה כן מתאים? בעיקר לציי רכב כבד כמו משאיות ואוטובוסים, שגומאים מרחקים רבים (אז גם מדובר בחיסכון רב עקב צריכה נמוכה) ובמסלולים קבועים – כלומר שאין צורך בתחנות תדלוק רבות. יתרון נוסף ל-CNG הוא שהמדינה כבר מקדמת את הנושא, ולפני מספר חודשים אף הכריזה על
תקן מקומי להנעת כלי רכב בגז טבעי.
מתנול, או בשמו המלא מתיל אלכוהול, הוא חומר דלק המשמש לרוב כתוסף לבנזין באחוזים שונים. עד 15% אין צורך בהסבה מיוחד לכלי הרכב, ואילו בתמהיל גבוה מכך כן נדרש תהליך הסבה שאינו יקר במיוחד (200-300 דולר). על-פי חישובי הוועדה, רק בריכוזים של מעל ל-37.5% הופך המתנול למשתלם כלכלית באופן משמעותי. בשל זמינות הטכנולוגיה, זהו הפיתרון המהיר ביותר, והוא גם הבטיחותי ביותר. על הצד השלילי, נדרש ייבוא של מכוניות מתאימות, כאשר אצל מרבית היצרניות ההסבה המיוחדת גורמת לביטול האחריות. מעבר לזאת, היקף הייצור האפשרי בישראל מוגבל ועל-כן יידרש ייבוא אשר ללא סבסוד פיקוח עשוי להפוך את המתנול ללא משתלם כלכלית. אגב, עם הסבסוד והפיקוח הנכונים, אפשר גם לייצר זמינות של דלקים עם ריכוז של 15% מתנול ובכך להתניע את הביקוש.
מהיבטי חיסכון בעלות, מצאה הוועדה כי שימוש בדלקים סינטטיים (GTL) הוא הנבון ביותר. אין צורך בביצוע שינויים כלשהם בכלי הרכב ועקב הביקוש הרב ניתן יהיה גם לייצא דלקים ולהרוויח כסף נוסף. אבל כרגיל, לכל מה שנשמע טוב ישנו גם צד רע – על-מנת לייצא דלקים סינטטיים יש צורך בייצורם. לכך נדרשת הקמת מפעל ייחודי על שטח רב (במדינה עם שטחים פנויים מצומצמים) שמייצר גם זיהום אוויר גדול. הקמת מפעל כזה לוקחת שנים, ועם הבירוקרטיה המקומית צפויה לקחת לפחות עד 2019, בתחזית האופטימית ביותר. כמו כן, בגלל אי-כדאיות כלכלית, נדרש להקים רק מפעל אחד, מה שימנע תחרות ויצור מונופול, כך שגם כאן נדרש פיקוח על המחירים ועל הרווחים (ועל חלוקתם).
צילום: מנהל
המסקנה המתבקשת של הוועדה היא שאין להתמקד בתחליף אחד בלבד. בכל הנוגע לכלי רכב מסחריים, נראה שעל המדינה לדחוף ולעודד מערך של כלי רכב מוסבים ותשתית לאספקה. ובעניין כלי הרכב הפרטיים, יש צורך בפיתרון ראשוני לטווח קצר שכולל ייבוא של מכוניות שמותאמות לנסיעה עם ריכוזים גדולים של מתנול ולסבסד את מחירי הדלק על-ידי פיקוח ושליטה במרווח השיווק (הרווח של חברות הדלק). בינתיים, יש למצוא מקום להקמת מפעל לייצור דלקים סינטטיים, לעגל כמה פינות בירוקרטיות זניחות כמו שינוי תכנית המתאר הארצית(!) ולמצוא מי שיבנה. אגב, ניתן להפחית עלויות ולקצר תהליכים על-ידי הוספת מתקן שכזה לחצר בית זיקוק קיים, אבל הוועדה מטילה ספק בהיתכנות מצב כזה שכן כנראה שתושבי חיפה לא ירצו תוספת עצומה זו של זיהום ולכלוך למפרץ.
השורה התחתונה של מסקנות הוועדה מגיעה עם סימן שאלה – מה מכל זה באמת יקרה? התשובה לכך היא שרק הזמן יגיד. האפשרויות קיימות והן סבירות ומקובלות, אך יש צורך בהרבה הרמת כפפות. אם הכל ילך כשורה, ייתכן ונזכה להיות הראשונים בעולם שאינם תלויים באופן מוחלט בנפט הערבי, או לפחות בעלי תכנית מגירה ליום שאחרי (אחרי שייגמר, כמובן), ושלא נדבר על כך שמרבית האפשרויות הללו תורמות לחיסכון בעלויות, צריכת דלק טובה יותר ואף פליטת מזהמים נמוכה משמעותית (בעיקר בכלי רכב מסחריים כמו אוטובוסים). אה, וכמעט שכחנו – קודם צריך שיהיה גז.
