נהרות של דיו כבר נשפכו על זמני ההקפה של מסלול הנורבורגרינג הגרמני הנודע לשמצה ולתהילה. בשנים האחרונות הפכו זמני ההקפה של הרינג לזמן הקובע ולאמת המידה, על-פיהן עולות ונופלות מכוניות ובהתאם הפרסום למי יש את הכי גדול (ומהיר). ב-31 באוגוסט קבעה לקסוס עם גרסה מיוחדת של מכונית הספורט שלה – ה- LFA Nürburgring Edition – זמן של 7:14.64 ד', זמן סנסציוני שמיקם את היפנית המהירה הזו במקום הרביעי בכלל, מבין כל המכוניות הסדרתיות שהקיפו את ה'רינג' עם 3 מכוניות בלבד שהקדימו אותה: גומפרט אפולו ספורט (7:11.57 ד'), ראדיקלSR8 (6:55.00 ד') והשיאנית – הראדיקל SR8 LM שהזמן שקבעה – 6:48:00 – מיקם אותה בודדה ובפער ניכר בפסגה, לא ממש מכוניות שתפגשו בכל קרן רחוב וגם לא כל-כך בושה להפסיד להן.
דודג' כבר היו ברינג עם הגרסה הקרבית ביותר של הווייפר – ה-ACR – ב-2008 ואז מיקמו עצמם במקום החמישי מבין כל המכוניות בייצור סדרתי עם זמן של 7:22.10. הבעיה היא שבינתיים עוד ועוד צמיגים נשרפו ברינג והזמנים הלכו והשתפרו עד שהוייפר האימתנית הידרדרה כיום עם התוצאה אותה השיגה בשעתו למקום העשירי הכולל. אם מעליה היו מתמקמות כל מיני מכוניות-על או חיות מסלול מוסוות כמו הראדיקל – ניחא. הפדיחה שמנעה שינה מעיני אנשי וייפר בדודג' היתה העובדה שמתחרות ישירות של הווייפר הקיפו את הרינג מהר יותר, וזה כבר עניין של כבוד, אפילו כבוד לאומי. עם לקסוס LF-A, כאמור, פורשה 911 GT2, והכי מעצבנת – השברולט קורבט – נדרשו ישור קו ומספר הבהרות.

אנשי דודג' אספו 2 וייפרים מדגם ה-SRT10 ACR ממודל 2010 מסוכנות בטקסס. בניגוד לדגם הקודם שטס על המסלול ב-2008, בדגם החדש יותר שונה יחס ההעברה בהילוך החמישי, שעתה התקצר במקצת לטובת האצות משופרות במהירויות גבוהות, בעיקר ביישורות. נהג ה- GTהגרמני דומיניק פרנבאכר ישב מאחורי ההגה כאשר הווייפר קבעה את זמן ההקפה הטוב ביותר שלה על 7:12.13 – לא רק טוב משמעותית בהשוואה לזמן שקבעה הווייפר ACR בשעתו, גם טוב מכל מתחרותיה המעצבנות וטוב מספיק למקם את הדודג' במקום הרביעי הכולל עם זמן הקפה שרק מכוניות קיצוניות כמו הראדיקל והגומפרט הצליחו לנצח.

רשימת 15 המכוניות המהירות אי-פעם ברינג, מבין המכוניות בייצור סדרתי והמורשות לנוע על כביש ציבורי:
דודג' וייפר: שיא ה
צילום: מנהל