בקרת שיוט אקטיבית
ספק אם שמעתם על וולטר הגלטיינר, מומחה לבטיחות שחבר בפורום של האיחוד האירופי לבטיחות בתחבורה. הוא הגיע לארץ כאורח של חברת אייוואקס, כדי להסביר את חשיבות מערכות ההתראה על אי-שמירת מרחק וסטייה מנתיב, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות למפגש עימו. "בפורום הבטיחות חברים כל מקבלי ההחלטות מהאיחוד האירופי, מהיצרניות דרך הנהגים, איגודי הצרכנים והספקים. ביחד אנחנו דנים בפיתוחים ומנסים להתוות דרך לעתיד", הוא מספר על תפקידו. "ומכיוון שאני עצמאי ולא תלוי, אין לי בעיה להשמיע דברים שלא כולם אוהבים". הוא אומר ומיד מדגים.
"אני לא אוהב את העובדה שתעשיית הרכב מרוויחה כסף מכל רכב שמתרסק. כי כל מכונית כזאת מביאה להם קניה חדשה. לכן אולי אין התקדמות מספקת בתחום הבטיחות האקטיבית. וגם חברות הביטוח אינן מפסידות מתאונות. נכון שכשהנזק עולה גם ההוצאות שלהן גדולות יותר, אבל גם הפרמיה עולה. לאורך השנים הסתבר לי שחברות ביטוח עושות את הרווח שלהן בשוק הכלכלי, אז הן צריכות יותר כסף ואת זה הן מקבלות מפרמיות גבוהות".

מי לטעמך מבין היצרניות נתנה את הדחיפה הגדולה למערכות הבטיחות האקטיביות?
"אני משוכנע שאם לא הייתה לנו את דיימלר (מרצדס, א.ש), היינו מתקדמים פחות בתחום הבטיחות האקטיבית. הם הציגו את ה-ACC (בקרת שיוט אקטיבית), כבר ב-1999. בטיחות היא חלק מובנה בתדמית שלהם, וזו לא רק בטיחות אקטיבית או פאסיבית. הגישה שלהם הוליסטית ומקיפה יותר מאחרים. והם יכולים להרשות זאת לעצמם, כי יש להם מותג יוקרה שיכול לממן את המחקר. אני זוכר שב-2001 הם הביאו את ה-ACC לארה"ב ורוב היצרניות פחדו לעשות זאת מחשש לתביעות שיגיעו. מאז זה הפך תקני במכוניות יוקרה ואף אחד לא תבע".

האם מערכות כאלה עם שלל ההתראות אינן גורמות לנהג לפתח סוג של ביטחון מופרז או מצד שני התעלמות?
"זו אגדה מוכרת, אבל היא מעידה על חוסר ניסיון. מאז 1993 אני נוסע עם מערכות כאלה, ולדעתי הן מעלות מודעות ומשפרות את הנהיגה כי אתה מודע יותר למה שקורה מסביב ולשמירה על המרחק. זה גם תלוי באיך המערכת מתוכננת. במרצדס ה-ACC מראה שהיא עוזרת אבל לא מחליפה. בפאסאט יש מערכת נגד סטייה מהנתיב שתעזור עם ההיגוי, אבל לא ליותר מדי זמן. ראינו גם שנהגים משתמשים יותר באיתות במעבר בין נתיבים בזכות המערכת (היא מצפצפת אם עוברים נתיב בלי לאותת, א.ש.)".
ראיון עם האיש שאחראי לבטיחות שלכם על הכביש
צילום: מנהל

ההרגשה שמערכות כאלה בהתקנות שלאחר הקניה (כלומר לא מקוריות) מתריעות יותר מדי היא נכונה?
"זה תלוי במערכת ובהתקנתה. בעיקרון מערכות מקוריות של היצרניות הרבה יותר מדויקות ומתאימות יותר למכונית, מאשר אלה המותקנות לאחר הקניה. ובכל זאת יותר טוב עם מאשר בלי".

האם יכול להגיע מצב בו האיחוד יחייב התקנת מערכות כאלה?
"היצרניות לא רוצות שיהיה חיוב, כי כאשר המערכות האלה הן אופציה ניתן לגבות עליהן תשלום נוסף. אבל הצהרה שהן יאהבו ויכולה לעזור במהירות, היא שהיינו רוצים לראות הקלת מיסוי על מערכות כאלה. אז גם יצרניות הרכב יהיו בעד המערכות. אם הממשלות יעשו זאת, נחסוך הרבה כסף של טיפול בפצועים מתאונות, אז כדאי לתת הקלה ואפשר יהיה לעזור גם להתקנות שאחרי קניה".

אז למה בעצם לא לחייב זאת?
"אם אנחנו רוצים לחייב מערכות כאלה, אנחנו צריכם לבדוק אפקטיביות ויחס עלות תועלת. זה ייקח שנתיים. עוד שנתיים תיקח הכנת החוק, ואז צריך לתת ליצרניות שלוש שנים להתכונן. לכן מהיר יותר יהיה לתת לכוחות השוק לעשות זאת, יחד עם הטבות".